הארגון העולמי לקניין רוחני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף WIPO)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארגון העולמי לקניין רוחני
World Intellectual Property Organization
סמל הארגון העולמי לקניין רוחני
סמל הארגון העולמי לקניין רוחני
מטה הארגון העולמי לקניין רוחני בז'נבה
מטה הארגון העולמי לקניין רוחני בז'נבה
מדינה שווייץשווייץ שווייץ
חברים 193 מדינות
יושב ראש דרן טאנג

הארגון העולמי לקניין רוחניאנגלית: The World Intellectual Property Organization, בראשי תיבות: WIPO; בצרפתית: L'Organisation mondiale de la propriété intellectuelle, בראשי תיבות: OMPI) הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות לעודד פעילות יצירתית ולקדם את השמירה על הקניין רוחני בעולם. הארגון נוסד בשנת 1967 וחברות בו 193 מדינות. הארגון מפקח על יישומן של 24 אמנות בינלאומיות. מטה הארגון נמצא בז'נבה, שווייץ. המנהל הכללי של הארגון הוא מר פרנסיס גרי.

היסטוריה

הארגון שקדם ל-WIPO היה BIRPI (בצרפתית: Bureaux Internationaux Réunis pour la Protection de la Propriété Intellectuelle "הסוכנות הבינלאומית להגנת קניין רוחני"), אשר הוקם בשנת 1893 כדי ליישם את אמנת ברן לשמירה על יצירות ספרותיות ואומנותיות וכן את אמנת פריז לשמירה על קניין תעשייתי.

WIPO נוסד באופן רשמי בחתימת אמנה המייסדת את הארגון העולמי לקניין הרוחני (נחתמה בסטוקהולם ב-14 ביולי 1967 ותוקנה ביום 28 בספטמבר 1979). סעיף 3 לאמנה קובע כי WIPO שואף "לקדם את שמירת הקניין הרוחני בעולם". בשנת 1974 הפך הארגון לסוכנות מיוחדת באומות המאוחדות. מדינת ישראל חתמה על אמנת ה-WIPO בחודש אפריל, 1970 ובכך הצטרפה לארגון.

שלא כמו סוכנויות אחרות באו"ם, ל-WIPO מקורות תקציבים משמעותיים שאינם תלויים בתרומות מן המדינות החברות בארגון. על פי התחזית לשנת 2006, יותר מ-90% מהכנסות הארגון (כ-500 מיליון פרנק שווייצרי) יבואו מגביית אגרות על ידי הסוכנות הבינלאומית (International Bureau) מכוח מערכות הרישום של קניין רוחני שהיא מנהלת.

ביקורת

הגוף המנהל את ה-WIPO אינו נבחר בידי אזרחי העולם, אלא, כמו בכל ארגוני האו"ם המורכבים ממדינות חברות, הוא נבחר על ידי נציגי המדינות החברות. יש הטוענים כי רבות ממדינות אלה אינן מדינות דמוקרטיות הפועלות בהכרח למען קידום האינטרסים של אזרחיהן וכי נציגיהן נתונים בקלות יחסית להשפעת גופים מסחריים גדולים, שלהם עניין בתחום הקניין הרוחני. אף ש-WIPO שואף להגיע להחלטות בקונצנזוס, הרי שבאותם מקרים שבהם מועמדת החלטה להצבעה, לכל מדינה יש קול אחד, ללא קשר לגודלה של המדינה או לתרומתה לקופת הארגון. בשנות השישים והשבעים הצליחו מדינות מתפתחות לחסום ניסיונות להרחיב את אמנות הקניין הרוחני לתחומים שונים, כגון פטנטים בתחום התרופות.

בשנות השמונים, לנוכח המצב הקיים ב-WIPO, החליטה ארצות הברית לקדם את האינטרסים שלה על ידי החלפת הפורום לקבלת החלטות ופנתה להסכם כללי על תעריפים ומסחר (General Agreement on Tariffs and Trade), הידוע יותר בשם "הסכם גאט"ט" ואשר מאוחר יותר התפתח לארגון הסחר העולמי, שם יכלו המדינות המתועשות לקבוע טוב יותר את סדר היום. במסגרת ארגון הסחר העולמי נכרת "הסכם על היבטי מסחר של זכויות קניין רוחני".

חלק ניכר מעבודת WIPO נעשית בוועדות הקבועות בארגון: הוועדה הקבועה לפטנטים (Standing Committee on Patents – SCP), הוועדה הקבועה לזכויות יוצרים וזכויות דומות (Standing Committee on Copyright and Related Rights – SCCR), הוועדה המייעצת על אכיפה (Advisory Committee on Enforcement- ACE), והוועדות הבין - ממשלתית (Intergovernmental Committee – IGC) על גישה למשאבים גנטיים, ידע מסורתי ופולקלור וקבוצת העבודה על רפורמה של אמנת שיתוף הפעולה בפטנטים.

בחודש אוקטובר 2004 הסכים WIPO לאמץ הצעה של ארגנטינה וברזיל ל"תוכנית לפיתוח ה-WIPO – מהצהרת ז'נבה לעתיד הארגון העולמי לקניין רוחני"[1]. הצעה זו נתמכת על ידי המדינות המתפתחות וארגונים חברתיים. מספר ארגונים חברתיים מנסחים אף טיוטת הצעה לאמנה על "גישה לידע" (Access to Knowledge – A2K)[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0