Whistlejacket
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ג'ורג' סטובס |
| תאריך יצירה | 1762 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | הגלריה הלאומית, לונדון |
Whistlejacket הוא ציור בצבעי שמן של הצייר האנגלי ג'ורג' סטובס, שנוצר בשנת 1762. בציור, שאורכו 292 ס"מ ורוחבו 246.4 ס"מ, מוצג סוס מרוצים של צ'ארלס ווטסון-ונטוורת' המתרומם על שתי רגליו האחוריות, ללא רקע נוסף מלבד צלליות עם דיוק מרבי לגבי האנטומיה של הסוס. העיתון "אינדפנדנט" הגדיר את היצירה "פרדיגמת יופי ללא דופי של סוס ערבי גזעי".[1] יורשיי ונטוורת' החזיקו ביצירה עד לשנת 1997 שבה היא נמכרה לגלריה הלאומית תמורת 11 מיליון ליש"ט.[2]
סטובס היה נודע בכישוריו בציוריי חיות. הוא הוזמן על ידי המרקיז ונטוורת' לביתו שביורקשייר לצורך ציור הסוס בשנת 1762. זאת הפעם הראשונה שהצייר נדרש לצייר סוס בממדים כאלו גדולים ללא רקע, וייתכן כי דרישה זו נעשה לפי בקשתו של המרקיז.[3]
בניגוד לציורים של סוסים אחרים, כדוגמת ציוריו של פטר פאול רובנס, ביצירה זו אין רוכב על הסוס והמיקוד הוא בחיה עצמה.[4] הסוס מביט לעיניי הצופה, המקנה לו נופך רומנטי. הייחודיות ביצירה היא קריאת תיגר על "היררכיית הסגנונות" שבה ציור חיות נחשב לבעל חשיבות נמוכה.[5]
אודות היצירה
סטובס למד אנטומיה ביורק, ובשנת 1756, הוא חקר אנטומיה של סוסים מתים בלינקולנשייר למשך 18 חודשים. ב-1766, הצייר פרסם ספר הנקרא "אנטומיה של סוסים" שכולל את רישומיו ממחקריו. אפילו לפני פרסום הספר, עבודותיו של סטובס נחשבו למדויקות ביותר והקנו לו שם בתחום, וכפועל יוצא נוצר ביקוש רב ליצירותיו.
צ'ארלס ווטסון-ונטוורת' היה חבר המפלגה הוויגית ולימים ראש ממשלתה של הממלכה המאוחדת. כמו כן, הוא היה אדם עשיר אפילו ביחס לפולטיקאי שבימים אלו נחשב למעמד חברתי גבוה. בשנת 1762, ווטסון-ונטוורת' ביקש מסטבוס לצייר כמה מסוסיו, וביניהם Whistlejacket.[6] כמו כן, הוא היה אספן אומנות, בעיקר ממסע שהוא עשה לאיטליה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-18. חרף זאת, תחביביו העיקריים היו מרוץ סוסים והימור.[7]
הארכיון של ווטסון-ונטוורת' קובע שאין שום מסמך רשמי של בקשה לצייר את Whistlejacket, אולם ניתן למצוא ראייה מקבלה שסטבוס הוציא ב-30 בדצמבר 1762 על תשלום על שני ציורים שאחד מהם תואר כ"ציור של סוס גדול כמו החיים".[8]
לפי הביוגרפיה של סטבוס, שנכתבה על ידי אוזיאס האמפרי, כאשר הצייר כמעט השלים את הציור, Whistlejacket התנהג באלימות מפני שראה בציור כסוס יריב. סיפור זה ככל הנראה לא אמיתי, והוא מדמה בבירור את סיפורו של פליניוס הזקן על זאוקסיס ופראסיוס.[9]
הערות שוליים
