YZ בלווייתן
 | |
| מיקומו של YZ בלווייתן בקבוצת לווייתן (לא מופיע במפה) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | לווייתן |
| שמות נוספים | גליזה 54.1, LHS 138 |
| סוג | ננס אדום |
| בהירות נראית | 12.02[1] |
| סיווג ספקטרלי | M4.5 V[1] |
| עלייה ישרה | 01ʰ 12ᵐ 30.6ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 56.3″ 59′ 16°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 14.17 |
| מרחק |
12.13 שנות אור 3.72 פארסק[1] |
| רדיוס | 0.17[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 0.13[2] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.00018 מהשמש |
| טמפרטורה | 3,056[2] K |
| תנועה עצמית | 1,345[3] מילי-שניות קשת בשנה |
YZ בלווייתן (נקרא גם גליזה 54.1 או LHS 138) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12.1 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים לווייתן. זהו אחד הכוכבים הקרובים לכדור הארץ אך כמו כל שאר הננסים האדומים, גם את YZ בלווייתן לא ניתן לראות ללא ציוד עזר, שכן בהירותו היא מדרגה 12, נמוכה בהרבה מסף הראייה האנושי. ניתן לראותו רק באמצעות טלסקופ, כ-7 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב β בלווייתן וכ-7.5 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב τ בלווייתן, מעט צפונית לקו המחבר את שניהם.
היסטוריה
הכוכב מוזכר לראשונה בקטלוג של כוכבים עם תנועה עצמית גבוהה שפרסם האסטרונום ההולנדי וילם יקוב לויטן בשנת 1942 תחת הציון L 725-32. בגרסאות מאוחרות יותר של קטלוג הכוכבים בעלי תנועה עצמית של מעל חצי שניית קשת בשנה קיבל הכוכב גם את הציונים LFT 118 (1955) ו-LHS 138 (1976).[4] בשנת 1969 הוא הוכנס למהדורה השנייה של קטלוג גליזה לכוכבים קרובים תחת הציון גליזה 54.1.[5] בשנים 1969 ו-1975 זוהו להבות סולריות שמתפרצות ממנו וגורמות לשינויי בהירות שמגיעים ל-0.75 דרגות.[6][7] בעקבות גילויים אלה הוגדר הכוכב ככוכב הבזק וקיבל את הציון של כוכב משתנה YZ בלווייתן.[8]
מאפיינים
YZ בלווייתן הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M4.5 V. רדיוסו מוערך ב-0.17 רדיוס שמש, מסתו מוערכת בכ-0.13 מסת שמש ועוצמת הארתו היא כ-0.02% מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בגלל טמפרטורת פניו הנמוכה, כ-3,000 קלווין, כמעט כל קרינתו היא בתחום התת-אדום. המרחק שבו כוכב לכת המקיף את YZ בלווייתן יכול להכיל מים נוזליים הוא בין 0.036 ל-0.078 יחידה אסטרונומית,[9] אבל עד לשנת 2013, חיפוש אחר כוכבי לכת המקיפים את YZ בלווייתן לא העלו תוצאות שמאפשרות לקבוע אם כאלו קיימים או לא.[10] באוגוסט 2017 גילה צוות חוקרים במצפה האירופי הדרומי כי לכוכב ישנה מערכת כוכבי לכת, ביניהם שלושה כוכבי לכת בעלי מסה הדומה לזו של כדור הארץ.[11] לכוכב תנועה עצמית גדולה של 1.345 שניות קשת בשנה.[3]
סביבה
הכוכב הקרוב ביותר ל-YZ בלווייתן הוא τ בלווייתן שבמרחק של 1.6 שנות אור הוא נראה ככוכב הבהיר ביותר בשמים עם בהירות מדרגה של 0.9-, מעט בהיר יותר מסיריוס שנמצא במרחק של כ-13.4 שנות אור ובהירותו תהיה כ-0.5-. במרחק של 3.5 שנות אור נמצאים זוג הננסים האדומים גליזה 65 שלא ניתנים לראייה בעין אנושית ללא ציוד עזר ממרחק זה. שאר השכנים הם גם כן ננסים אדומים שלא ניתנים לראייה ללא ציוד עזר, למעט ε בארידנוס שנמצא במרחק של כ-7 שנות אור וניתן לראייה ככוכב לא בולט עם בהירות מדרגה 2.8. השמש תראה משם ככוכב חסר יחוד עם דרגת בהירות 2.68.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 25
- ^ 2.0 2.1 2.2 A. W. Mann, G. A. Feiden, E. Gaidos, T. Boyajian & K. von Braun: How to Constrain Your M Dwarf: Measuring Effective Temperature, Bolometric Luminosity, Mass, and Radius, The Astrophysical Journal, Vol. 804, Iss. 1, article id. 64, p. 16 (2015)
- ^ 3.0 3.1 VizieR: LHS 138, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ SIMBAD: YZ בלווייתן
- ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars. Edition 1969, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 20 (1969)
- ^ W. E. Kunkel: Flare Activity of -32 16135, YZ CMi and LPM 63, Information Bulletin on Variable Stars, No. 442, #1, p. 9 (1970)
- ^ M. Hoffmann: Observations of Southern dMe Stars in 1975, Information Bulletin on Variable Stars, No. 1977, #1, p. 3 (1981)
- ^ General Catalog of Variable Stars: YZ Ceti
- ^ J. R. Cantrell, T. J. Henry & R. J. White: The Solar Neighborhood XXIX: The Habitable Real Estate of Our Nearest Stellar Neighbors, The Astronomical Journal, Vol. 146, Iss. 4, article id. 99, p. 12 (2013)
- ^ X. Bonfils, X. Delfosse, S. Udry, T. Forveille, M. Mayor, C. Perrier, F. Bouchy, M. Gillon, C. Lovis, F. Pepe, D. Queloz, N. C. Santos, D. Ségransan & J. L. Bertaux: The HARPS search for southern extra-solar planets. XXXI. The M-dwarf sample, Astronomy & Astrophysics, Vol. 549, id. A109, (2013)
- ^ Discovery alert! Three Earth-mass neighbors, באתר נאס"א, 28 באוגוסט 2017 (באנגלית)
Jonathan O'Callaghan, Three Earth-Mass Planets Have Been Found Just 12 Light-Years Away, באתר "IFL Science", 30 באוגוסט 2017 (באנגלית)
