תרגום מהעיתון האנגלי המובא בהערות: עם פטירתו של אביו בשנת 1943,ר' יהודה זאב היה ההגיוני הבחירה כיורש, אבל הנאמנים מהישיבה נרתעו מלמנותו לתפקיד. הם חששו שהוא היה "פנאטי", לא מספיק פתוח, כדי לעבוד עם בעלי בתים מקומיים