נושא בדף שיחה:תנא ופליג/ארכיון

ערך יפה ממש מושקע, פשוט מיוחד, בעניין רבי יהודה הנשיא לא נראה שצריך להביא את כל ההערה באות ו'נראה שזה לא המקום.

תודה. זה אכן לא המקום אך לענ"ד אי אפשר להשאיר את המעיין נבוך בעניין זה, כשברור לכולם שרבי יהודה הנשיא הוא זה שסידר את המשנה. במקור היה כתוב הרבה יותר בפירוט אך 'מיעוט שיחה' אשר כשמו כן הוא תימצת זאת.

אותי זה ייגע יותר, פעמים ויש דברים שצריכים להשמיט. אולם עשה כרצונך ובהצלחה גדולה

האם רבי ישמעאל בן יוסי נקרא אמורא באיזה מקום או שהוא תנא רגיל.

בדור המעבר. היה חברו של רבי חייא. הוא לא מוזכר במשנה. הוספתי אותו בגלל שנאמר עליו בפירוש בגמרא שהוא תנא ופליג.

בעצם הוא כן נזכר במשנה באבות פ"ד משנה ז'.

אולם עיין מה שמובא לגבי רבי יהושע בן לוי.

זו ודאי הוספה הלוא זו המשנה האחרונה וידוע מאוד שזה הוספה שהוסיפו אחרי כן.

נראה לכאורה שהיה תנא ממש ובפשוטו היה מעין רבו של רבי יהודה הנשיא ואף למד תורה אצל רבי יהודה. נראה או שראוי לפיסקא נפרדת או למחוק

למעשה מובא גם על רבי חייא שהיה רבו של רבי יהודה הנשיא בנסתר. אם פיסקא נפרדת אזי ראוי להיכלל בה גם רבי שמעון בן אלעזר עיין הערה אות א' ובהערות שם מספר 7.

ר' חייא הוא אמורא וזה פשוט וברור, כמו כן לא מצאתי היכן הערה 7 ממוקמת בדף.

1. מהיכן פשוט לך שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה בגדר תנא ממש? זה לא קשור כל פעם לזמן שהוא חי. 2.הערה 7 זה על הערה אות א.

אחר העיון נראה שאם הגמרא כתבה עליו בפירוש שהוא תנא ופליג ברור שצריך להביא זאת. בשונה מרבי שמעון בן אלעזר שרש"י כותב זאת כתמיהה על הגמרא עיי"ש.

הביטוי תנא ופליג בא לומר שלמרות שזו מימרה שנמסרה ע"י אמוראים, אין להפריכה ממשנה כי מקורה הוא תנאי (יד מלאכי תע"ב). אין מזה סמך להגדרת מעמדו של התנא כאמורא.

רבי ורבי ישמעאל ברבי יוסי הם תנאים מובהקים מהדור החמישי לפי ההגדרה המקובלת (נסמכו בתואר רבי והוזכרו במשנה). חידושו של הר"י חגיז להחשיב את רבי כאמורא הוא ממש לא שגרתי (כדרכו בתשובותיו), וגם הוא לפי מה שראיתי לא הסתמך על הביטוי הזה אלא על ראיות אחרות.

מצטרף לשבחים על הערך המיוחד.

צודק. כלומר שם זה בא לבטאות זאת. אכן יש להדגיש זאת בערך יש לצרף את המובא בהערה ב'. תודה.

לתשומת לבך ישראל מאיר ק., אכן ראוי לפיסקא (או הערה) בפני עצמו.