טיוטה:נסיונות

נסיונות הם תפקידים מסוימים שמטילים על האדם או שהאדם מטיל על עצמו כדי לבחון האם הוא כשיר ומוכן לכל מיני תפקידים, או לחילופין שהאדם עושה ניסיון בחפצים ודברים מסוימים לדעת האם הם מתאימים לצרכיו ועומדים בדרישותיו.

ביאור המילה נסיונות

המילה נסיונות גזורה מהמילה נס שהוא כעין דבר גדול ויפה שמתנוסס לראווה ברשות הרבים כך אדם או עצם שיעמוד בניסיון שהעמידו עליו סופו שיקרא מנוסה ויתנוסס שמו לראווה שעבר את הניסיון בהצלחה

נסיונות כלליים

כל אדם עובר בחייו נסיונות קלים או קשים כדי לדעת האם הוא עושה את הפעולות שנצרך לעשות לפי איך שנוח לו ואיך שמתחשק לו או שפועל ברצינות ובנחישות לעבר המטרה שלשמה הוא צריך לפעול. לדוגמא אדם שעובד ברצינות ולפתע נתקל במצב שלא נתקל בו לפני כן שהמצב הזה גורם לו אי נוחות בהמשך דרכו או שמתפתה לדברים אחרים שהוא לא אמור לעשות אותם, אז אם עומד בפיתויים או מוצא דרך חילופית לפעולה שאותה הוא נצרך לעשות אזי נקרא שעמד בניסיון והצליח במבחן. ואם לא עמד בנסיון, אז או שיקבל נסיון נוסף, או שאכן לא הצליח בדרך זו וצריך לחפש לעצמו דרך אחרת.

נסיונות ברוחניות

כל אדם שעובד את בוראו לפי מה שנצרך הן בלימוד ותפלה והן בקיום המצוות או בשמירת השבת כמעט כל פעם שירצה להתקדם באיזשהוא שלב בעבודת הבורא יהיה לו את המחשבה הנגדית או את הפיתוי נגד מה שרצה להתקדם בו. והיה אם ניצח ועבר את הניסיון ולא התפתה לפיתויים הנגדיים שהיצר הרע הציע לו אז העפיל עוד דרגה בעבודת ה', והיצר הטוב שמח שניצח. ואם ח"ו לא עבר את הניסיון אז היצר הרע שמח שניצח שהוכיח לקב"ה שהאדם הזה לא רציני במעשיו שלא עבר את הניסיון שהציעו לו מן השמים. וזה תפקידו של אדם בעולמו לעבור את המכשולות ולא להיכנע לניסיונות של היצר הרע.

האדם רשאי לנסות את עצמו בכל ניסיון שירצה כדי להתקדם בדרכו הרוחנית בחיים אך אינו רשאי לנסות את הקב"ה כביכול שמתנה עם הקב"ה תנאים אם תתן לי ככה אני יקיים את המצווה הזאת ואם לא אז אני לא יקיים, לדוגמא אם כתוב בתורה שמי שיתן צדקה מסוימת יזכה לשכר כלשהוא בעולם הזה, ואומר לקב"ה שאני נותן את הצדקה על מנת שאני יקבל את הפרס ואם אני לא יקבל את הפרס אני כביכול מתחרט מהמצווה ומבטל את התרומה, זהו איסור תורה לעשות כזה דבר. ישנו מקרה אחד שבו הקב"ה נותן רשות לאדם כביכול לנסות אותו האם יקבל את התמורה בעולם הזה וזה במעשר כספים כמו שכתוב בפסוק

”"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָקוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי "” (ספר מלאכי פרק ג' פסוק י')

אמנם האדם לא רשאי להביא את עצמו לידי ניסיון כללי ברוחניות ולבדוק את עצמו אם יעמוד בו כגון להסתגף יותר מידי או שיזמן עצמו למקום שיהיה לו ניסיון ומגיע כדי לעמוד בניסיון כמו שכתב הרב חיים גריינימן זצ"ל:

אין צריך שיזדמן לידו בפועל ויפרוש, ודי אם יעיד עליו יודע תעלומות שאם היה מזדמן היה פורש, וממילא אסור להשתדל שיזדמן ככל הניסיונות שאין אדם רשאי,. ובכלל בעיקר הדין קל לשוב כמו שכתב הגר"ח מוולאז'ין ז"ל בכתר ראש וכל הסיגופים הם להידור מצווה

— מכתבי התעוררות ח"א תשובה ד'

מטרת הניסיונות

”"למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא:” (דברים ח' ט"ז) ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ” (שמות כ' ט"ז) וביאר רש"י ”"לבעבור נסות אתכם" - לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם. "נסות" - לשון הרמה וגדולה כמו (ישעיהו סב) הרימו נס.” (רש"י שם)

המדרש רבה מסביר ע"פ משל כמו שהאדון רוצה לבדוק את עבדיו או כלים האם הם באמת חזקים וכאדם שמקיש על כלי חרס לבדוק האם הוא חזק ועמיד ואם הכלי נשאר שלם זה אומר שהוא חזק ואם נשבר אז זה אומר שהוא לא באמת חזק ורק נראה כזה, וכלשון המדרש:

"א"ר יונתן הפשתני הזה כשפשתנו לוקה אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת כך הקדוש ברוך הוא אינו מנסה את הרשעים למה שאין יכולין לעמוד וכו'." "אמר רבי יונתן, היוצר הזה, כשהוא בודק את הכבשן שלו, אינו בודק את הכלים המרועעים. למה שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק, בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן. "אמר רבי אלעזר, לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע, על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה. כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן וכו'

— מדרש בראשית רבה בראשית נה א-ב

והסביר את זה הנצי"ב בספרו העמק דבר ששלושת המשלים באו לפרט שלושה אופנים של נסיונות שבמשל הקדירה לא בא הבע"ב לדפוק על הקדירה כדי להשביחה אלא כדי לנסות האם היא טובה וחזקה, ואילו במשל הפשתן הנקישה באה כן להשביח את הפשתן. ובמשל המשא על החמור הבעלים לא בא לנסות אם יהיה יותר טוב או להשביח בעצם הפעולה, אלא בא לבדוק האם החמור באמת יודע לסחוב הרבה משאות ואפשר לנצל אותו בכך וממילא לתת לו יותר אוכל כדי שיצליח לסחוב הרבה. כך הניסיון בא לאדם באופנים שונים פעם בא לבדוק את צדקת האדם וזה כמשל הקדירה שזה נקרא לבדוק, ופעם בא להוסיף צדקות לאדם וכדי לבדוק האם באמת מסוגל לכך מביא לו נסיונות דהיינו שהכוח הזה נמצא אצל האדם רק לא יצא אל הפועל וכדי להוציא את הכוח הזה מן הכוח אל הפועל הקב"ה מביא לו את הנסיון הזה ואז מושרש הכוח הזה בקרבו, וזה במשל הפשתן, ופעם בא הניסיון לא בשביל הצדיק עצמו אלא בעוונות הדור ועל ידי שעומד הצדיק בניסיון מוסיפים לו על זכויותיו וזה משל החמור.

והרמב"ם במורה נבוכים מסביר כיו"ב:

"דע כי כל נסיון שבא בתורה אין כונתו וענינו אלא שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו ומה שראוי להאמינו. וכאילו ענין הנסיון - שיעשה מעשה אחד אין הכונה - גוף המעשה ההוא אבל הכונה שיהיה משל - שילמדו ממנו וילכו אחריו." "כי כשיקום מתפאר בנבואה ותראו אותותיו המביאות לחשוב אמת בדבריו - דעו שהוא ענין שרצהו האלוה להודיע באומות שיעור האמינכם באמיתת תורתו ית' והשגתכם אמיתתו ושאינכם נפתים להסתת מסית ולא תפסד אמונתכם באלוה".ע"כ

— מורה נבוכים לרמב"ם חלק ג' פרק כ"ד

הרמב"ן מסביר באופן מעט שונה שמטרת הניסיונות היא לטובת המנוסה כדי "להוציא מהכח אל הפועל" את כוחותיו ותכונותיו, ועל ידי זה לשלם לו שכר על מעשיו הטובים, וכלשונו:

והאלהים נסה את אברהם" -" ענין הנסיון הוא לדעתי בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה יקרא "נסיון" מצד המנוסה אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב", "לפי שיש בני אדם שעושין מצות ומעשים טובים כשידם משגת וכשהן בשלוה וריוח אבל ועמל מתוך הדוחק כשהעבודה באה עליהם בטורח ובעמל אינן עושין לפיכך הקדוש ברוך הוא מטריח על יראיו בקצת הניסיון כדי שיקבלו מצות ויעשו אותם מתוך הטורח כדי שיהא שכרם באותן מצות כפול ומכופל ולמה מנסה אותם והלא גלוי וידוע לפניו יתברך אם יקבל אותו חסיד המנוסה עבודה זה אף על פי כן אין שכר האדם בכח אמונה שלו כשכרו בפועל מעשה ונמצא מזכה וטורח אותו להוציא דרכיו הטובים לפועל ולמעשה" ולמה נקרא "ניסיון" והלא הכל צפוי לפניו יתברך ואף על פי כן רשות האדם בידו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה נמצא אותו חסיד המצווה מנוסה על מצוה זו בודאי לפיכך נקרא "ניסיון" מצד העושה ולא מצד המצוה יתברך שמו. המהר"ל בדרך חיים מסביר: מה ענין הנסיון כי הוא יתברך יודע הכל למה צריך לנסות את הצדיק יש לך לדעת כי הנסיון שהקב"ה מנסה את הצדיק כדי שיהיה נמצא צדקתו בפעל נגלה ולא שיהיה צדיק נסתר.

— רמב"ן עה"ת בראשית כב' א'

המהר"ל בספרו דרך חיים מסביר:

מה ענין הנסיון כי הוא יתברך יודע הכל למה צריך לנסות את הצדיק יש לך לדעת כי הנסיון שהקב"ה מנסה את הצדיק כדי שיהיה נמצא צדקתו בפעל נגלה ולא שיהיה צדיק נסתר.

— דרך חיים אבות ה' ד'

הרב א"א דסלר בעל מכתב מאליהו מסביר כך:

השי"ת מביא נסיונות על האדם למען יוכל לברר לעצמו את מעשיו ולא יתן לשטן המשחית לרמות אותו כי טובה מדרגתו וכו'.

— מכתב מאליהו ח"ד עמ' 320

אמנם על פי דרך הטבע אין הסבר לנסיון

נסיונות בתנ"ך

בתורה מצינו כל מיני נסיונות שהקב"ה ניסה את עם ישראל אחד הניסיונות הידועים הינו עקידת יצחק כשהאלוהים אמר לאברהם אבינו לשחוט את בנו

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

— בראשית כ"ב א'

סופו הידוע של הסיפור שאברהם היה מוכן עם הסכין ורצה כבר לשחוט את יצחק בנו וברגע האחרון אמר לו הקב"ה ע"י מלאך לא לשחוט והביא לו איל לשחוט במקום ואז אמר לו המלאך שרצה הקב"ה רק לנסות אותו האם הוא יעשה כל מה שהקב"ה מבקש ממנו באמת ובתמים מבלי לחקור, ”וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ”

ישנם עוד נסיונות כמו אדם הראשון שהתנסה בגן עדן האם יעמוד בפיתוי של הנחש לא לאכול מעץ הדעת ולבסוף נענש כשאכל מעץ הדעת כמו שכתוב:”וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיך: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:” (בראשית ג יז) וכן כשהקב"ה הביא לבני ישראל מן במדבר בדרך לארץ ישראל כמו שכתוב ”וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃” (שמות טז ד) שהקב"ה ניסה את עם ישראל האם יצליחו עם המן או שבני ישראל יקחו הרבה לשמור או שלא יקחו כפי המידה לשבת כמו שהיה עם דתן ואבירם שלקחו הרבה והפסוק אומר שהמן שלהם הביא תולעים והסריח, וכן כשהם רעבים במדבר ואין להם שום אוכל עד שיצפו ללחם והקב"ה יתן להם מן. או:”זָכַרְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכְךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖ו אִם־לֹֽא׃” וכן בפרשת נביא שקר שאומר לעבוד עבודה זרה ועושה מופתים בשביל שיאמינו לו אז כתוב בפסוק שאסור לשמוע לו וכי הקב"ה מביא את הנביא הזה לנסות את עם ישראל האם הם עובדים אותו באמת ולא נכנעים לפיתויים לעבוד ע"ז:”לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם” (דברים י"ג ז')

יש את הניסיון הגדול שנוסה יוסף הצדיק בבית פוטיפר כשאשת פוטיפר ניסתה בכל כוחה לשדל אותו לעברה”"וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה"” (בראשית לט ז')

כמו שכתוב בגמרא:

"אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית - לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית - לא לבשה לו שחרית"

— תלמוד בבלי מסכת יומא ל"ה ב'

מלבד הניסיון שנוסה אברהם אבינו בברית בין הבתרים לא מופיעים בתורה עוד ניסיונות מפורשים שנוסה אברהם אבינו, אך במשנה במסכת אבות מובא שאברהם אבינו נוסה עוד עשרה נסיונות בסה"כ

ערך מורחב – עשרה נסיונות

כמו שכתוב במשנה באבות,”עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:” (אבות ה ג) ביניהם נכלל גם ברית בין הבתרים ועקידת יצחק והניסיונות להאמין בקב"ה ולא לעבוד ע"ז ועוד.

הדרך לעמוד בניסיון

בספר דברי חיזוק והדרכה להגראי"ש גריינימן שליט"א כתב דרך לעמוד בנסיון בזה"ל:

להכניס ללב קודם הנסיון שזה שחסר לו דבר גשמי מסויים זהו מחסדי ד' עליו אם לכפר לו אם למנוע ממנו נסיון, ואין זה בגדר עונש כלל וכשיגיע למצב זה בע"כ ידע להתעודד בזה... וזאת ישיב אל ליבו באופן כללי קודם מעשה, ויחשוב הנה אני מעוניין במכל פלוני אבל אני יודע שלא יחסר לי כ"כ אם לא יהיה לי ד"ז, ולא אסבול כ"כ אם אחליט להימנע מאכילה מסוימת... יתן אל ליבו להבהיר הדברים שמטרידים אותו כאילו הוא אומלל אם יחסר כ"ז, ונלחץ להשיג הכל... ויתבונן האם באמת כל עתידו תלוי באדם מסויים ובתגובתו

— דברי חזוק והדרכה עמ' קטו' קכג'

הניסיונות בדורינו

בכל דור ודור ישנם ניסיונות אמנם בדורינו ישנם יותר ניסיונות ברוחניות כי הדור שלנו נקרא עקבתא דמשיחא וכמו שכתב הרא"א דסלר זצ"ל ”הן בכל דור ודור ניסה השי"ת את עמו בכל מיני נסיונות. אבל זהו הניסיון - שלנו, ניסיון דורינו. ניסיון עקבתא דמשיחא ניסיון דורו של ביאת משיח צדקינו. הלא פירושו, שהוא הניסיון אשר אם נעמוד בו נזכה לאורו של משיח שיתגלה לעולם. האם לא עלה על דעתינו מעולם, כי אלה אשר יהיו בדור עקבות משיחא יצטרכו לברר לעצמם כי כל אשר יקרה להם היינו ממש חבלי משיח האחרונים? ואם יעמדו בניסיון, הם המה אשר יזכו... וכו'” (מכתב מאליהו חלק ג' עמ' 350)

קישורים חיצוניים

מושגים בחסידות במשנת חב"ד בענין הניסיונות באתר חב"ד

חומר לעיון בענין הניסיונות באתר עולמות

שיעורים בענין הנסיונות בחיים מרבנים שונים לצפייה ישירה באתר בינינו

הרב זמיר כהן למה יש ניסיונות בחיים באתר הידברות