לביבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צלחת לאטקעס מאוקראינה
לביבות ברוטב רסק תפוחים

לביבהיידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזעלאך) היא מאכל מטוגן מירקות. בגירסתו הבסיסית מכיל תפוחי אדמה טריים ומרוסקים או מבושלים ומעוכים המטוגנים בשמן רותח.

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה ומוגדר כמאכל הלאומי של בלארוס.

קיימות גם לביבות גזר, קישואים, מנגולד, בטטות, גבינה, תירס ותפוחי עץ. עיסת הלביבות מורכבת ברובה מירקות, בתוספת ביצים, תבלינים ולפעמים פירורי לחם או קמח.

לביבות ירק הן לרוב מלוחות, אם כי קיימות גרסאות מתוקות בהן הן זרויות סוכר. יש המגישים לביבות כשעליהן שמנת חמוצה או ריבה.

מקור השם "לביבה"

הלביבה הוא שם עתיק למדי למאכל שכנראה שונה מהמאכל כיום. בספר שמואל ב', פרק י"ג מתוארת לביבה העשויה מבצק - את הלביבה הכינה תמר, בתו של המלך דוד, לאמנון, אחיה למחצה.

"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ. וְהוּא שֹכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּל אֶת-הַלְּבִבוֹת".

רש"י מתאר את הלביבות הללו כ"סולת מורבכת במים רותחין תחילה, ואחר כך בשמן".

כיום בשפת העברית המדוברת הועתק המונח לביבה למאכלים דומים.

בפואמה "לביבות" משתמש שאול טשרניחובסקי במילה העברית לתיאור כיסוני בצק ממולאים גבינה - קרעפלאך[1], ובשיר "מעשה בלביבות" משמשת המילה לתיאור מאכל שנעשה מקמח, שמן וסוכר[2].

נראה כי הכינוי נקשר ל"לאַטקעס" האידי רק בתקופה מאוחרת יחסית.

תפוצה

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה - לוקסמבורג, לטביה, גרמניה, ליטא, יהדות אשכנז, שווייץרושטי), אוסטריה, בלארוס (שם היא מוגדרת כמאכל הלאומי), אוקראינה, פולין, הונגריה, סלובקיה, פרוסיה וצ'כיה. מאכלים דומים מכינים גם במטבחים אחרים, כמו המטבח ההודי, והמטבח הקוריאני (למשל פאג'ון).

באוקראינה, בלארוס ורוסיה מכנים לביבות תפוחי אדמה "דרוני" (באוקראינית деруни, ברוסית драники ובבלארוסית дранікі) בגרמניה הן מכונות "רייבקוכן", או "קרטופלפאפר", ואוכלים אותן כמנה מלוחה, או כמנה מתוקה עם רוטב תפוחי עץ וקינמון, ומקובל מאד להגיש אותן בשווקים ובחגים בעונה הקרה.

לביבות בחגי ישראל

לביבות תפוחי-אדמה לחנוכה

בחנוכה

בחג החנוכה מקובל לאכול לביבות כחלק מהמנהג לאכול מאכלים מטוגנים בשמן לזכר נס פך השמן[3]. לביבות של חנוכה עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה. קיימים מתכונים שונים להכנת לביבות, בחלקם תפוחי אדמה ובצל מרוסקים, מעורבים בביצים וקמח ומטוגנים בשמן רותח. באחרים תפוחי האדמה מבושלים, נמעכים למחית ואחר כך מעורבים עם מרכיבים נוספים ומטוגנים. מקורן של לביבות אלו במאכל עממי גרמני, Reibekuchen.[דרוש מקור] לעיתים נהוג להגיש את הלביבות כשלהן נילווה רוטב רסק תפוחים.

בפסח

בשל המגוון המוגבל למדי של המאכלים הכשרים לפסח, הפכו הלביבות למאכל פופולרי מאד בחג ולחלק מההווי שלו. בשל הימנעות מחמץ, לביבות הפסח אינן מכילות קמח, ועשויות להכיל תחליף כשר לפסח כגון קמח תפוחי אדמה או קמח מצה.

מתכונים

לביבות תפוחי אדמה נוסח הונגריה

5 – 6 תפוחי אדמה גדולים ; 3 ביצים ; כפית מלח שולחן; פלפל לבן טחון ו/או פלפל שחור טחון; קמח לפי הצורך עד קבלת עיסה נוחה; שמן לטיגון

ההכנה:

לקלף את תפוחי האדמה ולרסק בפומפיה דקה

להוסיף את כל החומרים ולערבב

לחמם שמן במחבת

להניח מהעיסה בשמן החם, בעזרת כף , כף אחרי כף

לטגן ולהפוך את הלביבות לטיגון בצידן השני

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^

    "וגיטל לקחה שש ביצים
    טרפה ושמה החלבון והחלמון בקמח הסולת,
    לשה הקמח כחוק, לישה ולישה חזקה,
    והפך עינו חיש קל ויהי כעין הענבר השקוף..."

  2. ^ מילות השיר, באתר "שירונט"
  3. ^ פירוש רבי מיימון הדיין לתפילות.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0