אבו אל-עלאא אל-מערי
אַבּוּ אלְ-עַלַאא אַחְמַד בְּן עַבְּד אללַּהּ בְּן סֻלַיְמַאן א-תַּנוּחִ'יּ אלְ-מַעַרִּיּ (בערבית: أبو العلاء أحمد بن عبد الله بن سليمان التنوخي المعري; 26 בדצמבר 973–1054) היה משורר והוגה דעות ערבי סורי. אל-מערי היה ידוע בדיבורו הישיר והמחוספס עם כל בני שיחו, תכונה שגרמה לאחדים להסתייג ממנו ולאחרים להעריץ את דבקותו באמת. דעותיו העלו את חמת הממסד הדתי השמרני, העולמא, אך אלו לא הצליחו לשנות את דעותיו של אל-מערי. שירתו ותורת המוסר שעיצב קנו לו תומכים רבים, ואלו נהרו אל מערת א-נועמאן, עיר הולדתו, מכל ארצות האסלאם.
ביוגרפיה
אל-מערי נולד בעיר מערת א-נועמאן שבצפון-מערב סוריה. בילדותו התעוור, כנראה כתוצאה ממחלת אבעבועות רוח, אך בכל זאת הצליח ללמוד במדרסה דתית בחלב הודות לכוח זיכרונו. עם חזרתו לעירו עסק בחינוך, שם גם קנה לו שם של מלומד בתחומי הבלשנות והספרות הערבית.
בשנת 1010 יצא אל העיר בגדאד, שבה למד רבות מסופרי העיר וממשכיליה. לאחר שנה של שהייה בבגדאד חזר לעירו, שם חי חיי צניעות ופרישות עד מותו בגיל 84. הוא מעולם לא נשא אישה.
הגותו של אל מערי
אל-מערי עיצב עולם פילוסופי שלא היה מקובל בשום זרם של האסלאם. ייחודה של דרכו הפילוסופית היא ההתעלמות מן המצוות האסלאמיות ומן הביטוי האורתודוקסי של האסלאם. ראיית עולמו של אל-מערי דגלה במוסר בחיי היום-יום, מוסר שאינו שואב את מקורותיו מן הממסד הדתי אלא מעקרונות הצדק הטבעי. חסרונו של הצדק בחיי היום-יום הפיל על אל-מערי פסימיות רבה. לפי אל-מערי, הבחירה בטוב אינה צריכה להיעשות על מנת לזכות להכרה או לשכר מן הבריות או מן הקל, אלא עצם המעשה הטוב הוא המטרה.
אל-מערי הביע דעות לא שגרתיות, כגון התנגדות לילודה, בטענה שעלינו לחסוך מהדורות הבאים את סבלות העולם, והתנגדות לפגיעה בבעלי חיים לצורכי מאכל, שהובילה אותו לטבעונות, תובנה שהייתה נדירה בתקופתו. אחד משיריו קרוי "אינני גונב יותר מהטבע", ובו הוא כותב (בתרגום חופשי):
- אל תאכלו דגים שבעוול הוצאו מהמים
- ואל תשתוקקו לאכול בשר חיות שחוטות
- או את החלב הלבן של אימהות שייצרו אותו לילדיהן
- ואל תצערו את הציפור התמימה בלקיחת הביצים שהטילה.[1]
שיריו של אל-מערי הכתובים בשפה קשה ומסורבלת קובצו בספר لزوميات ("חובות"), או لزوم ما لا يلزم ("החובה של מה שאינו חובה"). הספר ראה אור בעברית בסדרת מכתוב בשנת 2019.[2] יתר כתביו פורסמו בספרים الفصول والغايات ("הפרקים והמטרות") ו-رسالة الغفران ("איגרת המחילה"). כתביו של אל-מערי זכו לעניין מחודש בעולם הערבי לאחר פרסומם מחדש ופירושם על ידי האינטלקטואל המצרי טה חוסיין בשנת 1955.
לקריאה נוספת
- לֻזוּמִיַאת: התחייבויות וחובות מוּפָרִים. סדרת מכתוב- ספרות ערבית בעברית, הוצאת מכון ון ליר בירושלים ועולם חדש, 2019.
קישורים חיצוניים
- אין נביא זולת שכלו של האדם, אחרית הדבר שכתבה המתרגמת לאה גלזמן לספר השירה "לֻזוּמּׅיַאת" של אלמערי.
- שיריו של אל מעאי מתורגמים לאנגלית
- אבו אל-עלאא אל-מערי, שלושה שירים. מערבית: יותם בנשלום, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, פברואר 2019
הערות שוליים
- ^ "אינני גונב יותר מהטבע" שירו של אל-מערי בתרגום לאנגלית
- ^ אבו אל-עלאא אל-מערי, תרגום: לאה גלזמן, לֻזוּמִיַאת: התחייבויות וחובות מוּפָרִים, ירושלים: מכון ון ליר, 2019 – סדרת מכתוב- ספרות ערבית בעברית
