אבו עלאא אל-עפרי
| לידה |
בין 1957 ל-1959 מוסול שבעיראק | ||
|---|---|---|---|
| נהרג | 24 במרץ 2016 | ||
| מדינה | המדינה האסלאמית | ||
| מפלגה | אסלאם סוני קיצוני, הג'יהאד הסלפי | ||
| |||
| |||
| |||
עַבְּד א-רַּחְמַאן מֻסְטַפַא אל-קאדולי (בערבית: عبد الرحمن مصطفى القادولي; בין 1957 ל-1959 – 24 במרץ 2016), הידוע בכינויו אַבּוּ עַלַאא אלְ-עַפַרִיּ (בערבית: أبو علاء العفري), היה מנהיגה בפועל של המדינה האסלאמית. במאי 2015 דווח כי הוא מנהיג את הארגון בעקבות הפגיעה באבו בכר אל-בגדאדי בנובמבר 2014[1]. ב-5 במאי 2015 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית על פרס של שבעה מיליון דולר תמורת מידע שיביא ללכידתו או למותו[2]. ב-25 במרץ 2016 הודיע משרד ההגנה של ארצות הברית כי אל-עפרי חוסל במבצע צבאי יום קודם לכן.
חייו
אל-עפרי נולד ככל הנראה בסביבות 1957–1959 במוסול שבעיראק. על פי גורם בממשל העיראקי, הוא היה מורה לפיזיקה בתל עפר ותלמידו של אבו מוסעב א-סורי, בכיר באל-קאעידה[3].
ב-1998 עבר לאפגניסטן והתאמן במחנות האימונים של אל-קאעידה, שם רכש את אמונו של מנהיג אל-קאעידה, אוסאמה בן לאדן[4]. ב-2004 עזב את אפגניסטן לארץ מוצאו, עיראק, כדי להצטרף לאל-קאעידה בעיראק תחת מנהיגותו של אבו מוסעב א-זרקאווי. הוא היה המנהיג המקומי של אל-קאעידה במוסול מטעם א-זרקאווי[3]. ב-2006 היה ממייסדי "מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק", שמטרתה להילחם בכוחות הקואליציה שפלשו לעיראק והפילו את משטרו של סדאם חוסיין. הוא נעצר על ידי צבא ארצות הברית ואף נכלא למשך תקופה בכלא אמריקאי בעיראק[1].
ב-2010, לאחר חיסולם של אבו עומר אל-בגדאדי ואבו איוב אל-מסרי, יורשיו של א-זרקאווי בהנהגת אל-קאעידה בעיראק, תמך אוסאמה בן לאדן במינויו של אל-עפרי להנהגת הארגון, אך לבסוף מונה על ידי מועצת השורא של הארגון אבו בכר אל-בגדאדי[1][5].
במאי 2015 דווח כי מנהיג המדינה האסלאמית, אבו בכר אל-בגדאדי, נפצע בתקיפה מן האוויר, נפגע בחוט השדרה והפך לנכה. מאז הנהיג את הארגון בפועל אבו עלאא אל-עפרי[6][1][7]
ב-13 במאי 2015 טען משרד ההגנה של עיראק כי אל-עפרי חוסל בתקיפה מן האוויר של כוחות הקואליציה הבינלאומית הפועלת בעיראק[8].
ב-25 במרץ 2016 הודיעה מחלקת ההגנה של ארצות הברית כי אל-עפרי נהרג במבצע צבאי של כוחות מיוחדים אמריקאיים.
עמדותיו
בניגוד לבכירים אחרים בדאעש, נטה אל-עפרי לחתור לפיוס עם ארגון ג'בהת א-נוסרה, המזוהה עם אל-קאעידה, אשר מאז 2014, לאחר חילוקי דעות בין הנהגת אל-קאעידה המרכזית ובין דאעש, נפרדו דרכיהם. כמו כן, הוא העדיף שהנהגת המדינה האסלאמית תתחלק שווה בשווה בין הפעילים הערבים המקומיים לבין הפעילים הזרים שבאו למדינה האסלאמית מרחבי העולם[3]. אל-עפרי שימש מפקח על מוסדות הלכתיים בצפון עיראק ונחשב נוקשה מאוד. נטען כי אל-עפרי, המכונה "חאג'י אימאן", הפך לדומיננטי במיוחד בתחילת 2015, אחרי שהארגון ספג תבוסות טקטיות בסוריה ובעיראק, והוא החליף את אבו עלי אל-אנבארי כמושל מחוז סוריה במדינה האסלאמית[1]. סמוך למועד הריגתו אמר האשם אל-האשמי, יועץ לממשל המרכזי בבגדאד, למגזין ניוזוויק כי מעמדו של אל-עפרי במדינה האסלאמית טוב יותר משל המנהיג המוצהר של הארגון, אבו בכר אל-בגדאדי. "הוא חשוב יותר, חכם יותר ובעל יחסי אנוש טובים יותר [...] וגם נחשב לדובר טוב וכריזמטי. כל הבכירים במדינה האסלאמית מוצאים שיש לו סוג של חוכמה ויכולת להנהיג ולנהל"[3].
קישורים חיצוניים
- רועי קייס, אהוד, כריזמטי, אכזר: זה מנהיג דאעש החדש, באתר ynet, 2 במאי 2015.
- ג'ק מור, ISIS Replace Injured Leader Baghdadi With Former Physics Teacher, באתר ניוזוויק, 7 במאי 2015.
- מיכה הלפרן, The Next bin Laden? Meet ISIS’ New Top Dog, באתר אובזרוור, 6 במאי 2015.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 רועי קייס, אהוד, כריזמטי, אכזר: זה מנהיג דאעש החדש, באתר ynet, 2 במאי 2015.
- ^ Offers for Information on Islamic State of Iraq and the Levant (ISIL) Terrorists Rewards for Justice - Reward Offers for Information on Islamic State of Iraq and the Levant (ISIL) Terrorists, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, 5 במאי 2015.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 ג'ק מור, ISIS Replace Injured Leader Baghdadi With Former Physics Teacher, באתר ניוזוויק, 7 במאי 2015.
- ^ מיכה הלפרן, The Next bin Laden? Meet ISIS’ New Top Dog, באתר אובזרוור, 6 במאי 2015.
- ^ עלי השאם, (הקישור אינו פעיל, 4 במאי 2018)The many names of Abu Bakr al-Baghdadi, באתר אל-מוניטור, 23 במרץ 2015.
- ^ מרטין צ'ולוב, Isis leader incapacitated with suspected spinal injuries after air strike, באתר הגרדיאן, 1 במאי 2015.
- ^ מנהיג דאעש הפצוע הפך משותק והוחלף, באתר ynet, 1 במאי 2015.
- ^ עיראק: מנהיג דאעש החדש חוסל בתקיפה אמריקנית, באתר וואלה, 13 במאי 2015.
