אביאסף ברנע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביאסף ברנע
לידה 1903
וילנה, ליטא
פטירה 4 בדצמבר 1957 (בגיל 54 בערך)
חיפה ישראל
עיסוק מלחין, פסנתרן, מורה למוזיקה

אביאסף ברנע (ברנשטיין) (1903, וילנה4 בדצמבר 1957, חיפה) היה מלחין, פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי.

חייו

ברנע נולד בשם אביאסף ברנשטיין בעיר וילנה שבאימפריה הרוסית (ליטא), רביעי מבין שישה אחים ואחיות. אביו, אברהם משה ברנשטיין (1866–1932), היה חזן, מנצח מקהלות ומלחין וילנאי מפורסם, חניך הקונסרבטוריון בווינה, מחבר ה"מוזיקלישער פנקס" ('הפנקס המוזיקלי') – אוסף ניגונים וטקסטים מוערים מן האוצר העממי היהודי (וילנה, המכון האתנוגרפי ע"ש ש. אנסקי, 1927). ברנשטיין הקנה לבנו את יסודות החינוך המוזיקלי והיהודי והנגינה בפסנתר. בהיותו בן תשע נשלח ברנע לברלין ללמוד בקונסרבטוריון, אך נאלץ לחזור לווילנה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. אחרי המלחמה חזר לברלין ומשנת 1922 עד 1927 למד בבית הספר הגבוה הלאומי למוזיקה (Staatliche Hochschule für Musik; כיום במסגרת האוניברסיטה לאמנויות של ברלין, Universität der Künste Berlin‏ (UdK Berlin)).[1] במהלך לימודיו שם זכה בפרס מנדלסון.[2]

הוא נישא לשרה אדונסקי, ובשנת 1935 בני הזוג ובתם עלו לארץ ישראל, התגוררו תחילה בתל אביב וכעבור שנה התיישבו בחיפה. במשך השנים עשה לו שם כפסנתרן, מורה למוזיקה ומלחין פורה בתחום המוזיקה הקלאסית הישראלית.[1]

באחרית ימיו החל לאסוף ולערוך לחנים שכתב אביו והגיע לרשימה של כמאתיים פריטים, בהם לחנים חילוניים ודתיים, שירי מקהלה, אופרה לילדים ויצירות ליטורגיות. מטרתו הייתה לשקם את העיזבון שאבד עם חורבן הקהילה היהודית בווילנה, אך מותו שם קץ למשימה.[1]

נפטר בחיפה ב-1957 בתום מחלה ממושכת, בן 54 במותו.[3] הותיר אחריו אישה, ד"ר שרה ברנע, ושתי בנות.

ארכיונו, הכולל יצירות, שמור בספרייה הלאומית.

יצירתו

אביאסף ברנע התמקד בדרך כלל במוזיקה אבסולוטית, אך עסק גם בנושאים מן הפולקלור היהודי ומן הניגונים המסורתיים שאסף אביו, וכן שילב ביצירותיו רשמים מנופי הארץ ומענייני היישוב.[1]

יצירות לתזמורת

יצירות להרכבים שונים

כתבים

  • ספרי לימוד ועזר לנגינה

פרסים ואותות הוקרה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ישראל שליטא, אנציקלופדיה למוזיקה: אישי המוזיקה הכללית והיהודית (ערך: חנן שטייניץ), מהד' מתוקנת ומורחבת,‫ תל אביב: יבנה, תשל"ז-1977, עמ' 765.
  2. ^ Aron Marko Rothmüller, The music of the Jews: an historical appreciation (translated from the German by H. S. Stevens), Cranbury, N.J.: A. S. Barnes & Company, Inc., 1975, p. 260.
  3. ^ אביאסף ברנע ברנשטין, דבר, 6 בנובמבר 1957.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0