אביבה איינהורן
| תקופת הפעילות | 1950–1992?[1] |
|---|---|
| עיסוק | מנצחת |
| כלי נגינה | פסנתר |
אביבה איינהורן (באנגלית:Aviva Einhorn נולדה ב-21 במאי 1929[2]- 7 באפריל 2015 ) היא נגנית ומנצחת ישראלית צרפתית זוכת פרסים. האישה הראשונה שניצחה על תזמורות בישראל.
ביוגרפיה
איינהורן נולדה באנטוורפן, בלגיה ב-21 במאי, 1929 [3]). ויש לה עוד שני אחים ושתי אחיות. בגיל ארבע וחצי החלה לנגן בפסנתר וניכר היה שהיא נגנית פסנתר מוכשרת, וכבר בגיל 5 החלה להופיע בקונצרטים.[4] בעקבות מלחמת העולם השנייה, נאלצה להפסיק את לימודיה. לאחר המלחמה, המשפחה הגיעה לפריז.[5]
בשנת 1946 עלתה עם משפחתה לארץ.[6] איינהורן המשיכה בלימודי המוזיקה. היא למדה פסנתר אצל אליהו רודיאקוב והפסנתרן פרופסור ליאו קסטנברג[7] ולמדה קומפוזיציה וניצוח אצל פאול בן-חיים.[4] בהמלצתו של בן חיים, בשנת 1950 נסעה לקונסרבטוריון בפריס ללמוד ניצוח, ולמדה שם שש שנים.[8] במהלך שהותה בפריז היא גרה אצל אחיה שלמד רפואה, וסיימה שם את לימודי התיכון.[6]
בשנת 1956 זכתה בפרס ראשון בתחרות בינלאומית בצרפת למנצחים צעירים בעיר בזאנסון. איינהורן זכתה בפרסים למרות הערות מצד שופטים שלא כדאי לתת לנשים פרס בתחום הניצוח כיוון שהן לא תשארנה במקצוע ואין להן אופק מקצועי, ברגע שיקימו משפחה.[4]
באיטליה היא קיבלה מלגה וניצחה שם על התזמורת הפילהרמונית של פירנצה.[6] איינהורן גם למדה בטנגלווד בארצות הברית וניצחה על האופרה "זאידה" של מוצארט. בשובה לצרפת ניצחה על תזמורת הרדיו של מונטה קרלו[9]
בשנת 1958 זכתה בפרס ראשון בתחרות ניצוח בצרפת, האישה המתמודדת היחידה מול תשעה גברים. התחרות הייתה מורכבת מארבעה שלבים: ניצוח על היצירה "הים" מאת קלוד דביסי, גילוי שגיאות של נגנים בתזמורת, ניצוח על הסוף של "קונצ'רטו לפסנתר" של ללו (?) וניצוח על יצירה שניתנה להם ללא שם, רבע שעה לפני התחרות.[4] למרות זכייתה בפרס הראשון איינהורן לא הצליחה להשתלב בארץ בעיסוק בניצוח, שהיה באותו זמן מקצוע שנחשב מאוד גברי, ועבדה כפקידה טכנית במוסד למוזיקה.[4]
בשנת 1959 הייתה איינהורן העוזרת של המנצח הצרפתי ז'אן פורנה (Jean Fournet), וכמו כן ניצחה על קונצרטים בארץ[10] בהמשך למדה תחת מנהל רדיו הילברסום, ואן-קמפן.[5]
במשך תקופה איינהורן הייתה המנצחת היחידה בישראל, עד ששושנה ברל עלתה מאורוגוואי. איינהורן הובילה וניצחה על קונצרטים באיטליה, הולנד וביוגוסלביה, למרות קשיים לעיתים ממארגני הקונצרטים שהתקשו לקבל מנצחת אישה רווקה.[8] הציפיות לגבי איינהורן היו על רקע היחס הכללי לנשים שפיתחו קריירה במקצועות של גברים. גם אחרי שהצלחתה בתפקיד זה הייתה ניכרת, ניצוח על תזמורת המשיך להיות תפקיד גברי במשך שנים רבות.[11]
איינהורן לא הצליחה להתקדם בארץ מבחינה מקצועית בתחום הניצוח ועברה לצרפת. היא הוזמנתה לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית ותזמורת קול ישראל רק לאחר שניצחה בחו"ל וגם זה בהפרשי זמן ניכרים.[6][12] בצרפת היא ניצחה על קונצרטים וגם הופיעה בטלוויזיה.[13]
בשנת 1991, פסקול הסרט הצרפתי Jealousy, הכיל קטעים מהאופרה דון ג'ובאני של מוצרט בניצוחה של איינהורן.[14]
בשנת 1992, איינהורן ניצחה על התזמורת הקאמרית האנגלית להקלטת תקליט של יצירות קלוד דביסי, אריק סאטי, אלבר רוסל.[1]
איינהורן נפטרה ב-7 באפריל, 2015, בגיל 85.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "English Chamber Orchestra , Direction Aviva Einhorn - Debussy* / Satie* / Roussel* / Poulenc* – Debussy - Satie - Roussel - Poulenc".
- ^ VIAF, הספרייה הלאומית, תאריך מדויק מאהוד רויטמן, האחיין
- ^ תאריך מדוייק מהמשפחה, איינהורן אמרה בריאיון "ביום הראשון של מזל תאומים" ז'אנין קלומבו (8 באפריל 1960). "אביבה - המנצחת". מעריב בארכיון הספריה הלאומית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 ל.לנמן (28 ביולי 1958). "אביבה איינהורן - האישה שזכתה בפרס הראשון בניצוח". הבוקר, בארכיון הספרייה הלאומית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 ז'אנין קלומבו (8 באפריל 1960). "אביבה - המנצחת". מעריב בארכיון הספריה הלאומית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 עדה הוז-פלס (4 בדצמבר 1967). "ביקור המנצחת הצעירה: אביבה איינהורן מסבירה מדוע אינה יושבת בישראל". דבר, בארכיון הספרייה הלאומית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "מוסיקה: אישה מנצחת על תזמורת גברים". הבקר, בארכיון הספרייה הלאומית. 24 באפריל 1959.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 "המנצחת אביבה איינהורן מספרת - האמרגן שאל:איפה בעלך המאסטרו". חירות, בארכיון הספריה הלאומית. 19 בפברואר 1964.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "מנצחת ישראלית בפאריז". דבר בארכיון הספריה הלאומית. 4 באוקטובר 1956.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אוליה זילברמן (19 באפריל 1959). "המנצחת אביבה איינהורן". מעריב בארכיון הספרייה הלאומית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שרון גבע, האשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2020, עמ' 230.
- ^ "מוסיקה". מעריב, בארכיון הספרייה הלאומית. 11 בינואר 1963.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ טלילה בן זכאי, הבמאי בא כעולה - ונחטף, מעריב, 15 באוגוסט 1965
- ^
Aviva Einhorn, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אביבה איינהורן".