אנטוורפן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטוורפן
Antwerpen, Anvers
קתדרלת אנטוורפן
קתדרלת אנטוורפן
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
אזור פלנדריהפלנדריה פלנדריה
מחוז אנטוורפן
ראש העיר שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
שטח 204.51 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
 ‑ צפיפות 2,225.51 נפש לקמ"ר (2016)
http://www.antwerpen.be

אנטוורפןהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן. בשנת 2022 חיו בה מעל 530 אלף תושבים, עובדה שהופכת אותה לעיר הגדולה בבלגיה, מבחינת מספר התושבים. כשמדובר בשטח אנטוורפן היא העיר השלישית בגודלה במדינה.

העיר שוכנת בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם הולנד ועל גדות הנהר סכלדה, בקרבת השפך שלו אל הים הצפוני. נמל אנטוורפן הוא השני בגודלו באירופה, אחרי נמל רוטרדם (אשר נמצאת רק כמה עשרות קילומטרים צפונית מאנטוורפן).

העיר מהווה מרכז לתעשייה פטרו-כימיות רבות, ומהווה אחד המרכזים הבינלאומיים לסחר ביהלומים.

הקתדרלה של אנטוורפן היא אחת החשובות בצפון אירופה, והגדולה בבלגיה. העיר נחשבת לאחת מבירות סגנון האר-נובו (Art Nouveau, "האומנות החדשה") באדריכלות. שכונת זוֹרְנְבּוֹרג בעיר מכילה מאות בניינים מעוטרים בפאר הגרנדיוזי בסגנון נאו-קלאסי, גותי ויווני עתיק.

החל משנת 1930 פועל נמל התעופה הבין-לאומי של אנטוורפן.

שם

ישנן שתי סברות לגבי מקור שמה של העיר. לפי סברה אחת, המילה Antwerpen מקורה במילים ההולנדיות Aan het werf (לאורך הרציף). על פי סברה אחרת, מקור השם הוא באגדה מיתולוגית על סילביוס ברבו (Brabo) אזרח רומי, שחתך את ידו של הענק אנטיגון (Druoon Antigoon) שהטיל אימה על העיר והנמל, וזרק אותה לנהר. שם העיר, על פי סברה זו, הוא שיבוש של המילים ההולנדיות hand werpen (לזרוק את היד). פסל של ברבו והיד של הענק מוצב בכיכר המרכזית בעיר, ובסמל העיר מופיעה היד החתוכה של הענק.

היסטוריה

מלחמת העולם השנייה

במלחמת העולם השנייה היה נמל אנטוורפן יעד אסטרטגי ממדרגה ראשונה עבור בעלות הברית. העיר שוחררה בספטמבר 1944 על ידי הבריטים, הנמל לא ניזוק הודות לפעולה אמיצה של המחתרת הבלגית. לעומת זאת, לא שוחרר אזור שפך נהר הסכלדה ליד פליסינגן באי וולכרן (Walcheren) בדרום הולנד, והנמל נשאר סגור. כוחות קנדים ויחידות קומנדו שחררו בפעולה אמפיבית ארוכה ועקובה מדם את שפך הנהר שנפתח רק בדצמבר 1944. עם פתיחת הנמל הופגזה העיר קשות באמצעות טילי V-2 שגבו קורבנות רבים, בין היתר בקולנוע רקס בו נהרגו מאות בני אדם. המטרה העיקרית של היטלר עם פתיחת מתקפת הארדנים בחורף 1944 הייתה כיבוש מחדש של אנטוורפן ויצירת טריז בין צבאות בעלות הברית.

יהודי אנטוורפן

באנטוורפן שוכנת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבלגיה, ואחת הגדולות, החשובות והוותיקות באירופה. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ-35 אלף איש, ונכון לתחילת המאה ה-21 היא מונה כ-20 אלף איש.

העדות הראשונה לנוכחותם של יהודים באנטוורפן מופיעה בצוואתו של הנדריק השלישי, דוכס בראבנט, אשר בשנת 1261 הביע את רצונו שהיהודים בברבאנט יגורשו וקהילתם תיחרב, משום שכולם מלווים בריבית קצוצה.[1]

עם הכיבוש הגרמני ב-18 במאי 1940, חלק מיהודי העיר נמלטו לצרפת ולבריטניה. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-נאצים פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1,500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית החומה האטלנטית, במסגרת ארגון טוט (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם לקסרקטין דוסן במכלן והועברו בין 1942 ל-1944 ב-28 טרנספורטים לאושוויץ. אדמונד למברט ומארי בופה הצילו מספר יהודים מתושבי העיר והוכרו כחסיד אומות העולם.

יהודי העיר נחלקים לשלוש קהילות: קהילת "שומרי הדת" האורתודוקסית-מודרנית, הקהילה החרדית "מחזיקי הדת" ו"הקהילה הפורטוגזית" הקטנה. שתי הקהילות שומרי הדת ומחזיקי הדת אוחדו בשנת 1941 ובהמשך בתקופתו של רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש ששימש ברבנות שם משנת תש"ה עד שנת תשט"ו (1945 - 1955), ברבנות הקהילה הכללית "שומרי הדת" עמד שנים רבות הרב הלל מדליה (בנו של הרב שמריהו יהודה לייב מדליה). עם פטירתו עלה לכהן ברבנות הקהילה הרב דוד משה ליברמן, מבכירי רבני חב"ד באירופה. עם פטירתו בכ"ה בשבט ה'תשפ"ב בגיל 96[2], מונה באלול התשפ"ב לרב הקהילה הרב פנחס ליבוש פדווא מחסידות בעלזא[3], החזן הראשי של הקהילה הוא בנימין מולר. בית הכנסת הגדול של הקהילה ממוקם בפינת הרחובות "וואן-דען-נעסט-ליי" ו"אסטן סט.", בסמוך לגשר הרכבת החוצה את העיר. הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "תחכמוני" (נוסד ב-1920).

בקהילת "מחזיקי הדת" שימש כראש אב בית דין הרב חיים יעקב רוטנברג ולאחר מכן הרב אליהו שטרנבוך, וכן מערכת כשרות למהדרין. בית הכנסת של הקהילה ממוקם ברחוב אוסטן, 300 מ' מבית הכנסת של "שומרי הדת". הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "יסודי התורה" לבנים (נוסד ב-1904) ואת בית הספר "בנות יעקב" לבנות.

הקהילה החרדית היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, ועדיין מתנהלת בסגנון קהילה יהודית עתיקה. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. בשנת 2001 נפטר רבה של הקהילה רבי חיים קרייזווירט, לאחר כמעט יובל של כהונה. במקומו נבחר רבי אלטר אליהו רובינשטיין לתקופת כהונה קצרה, שנגדעה באיבה בשל מותו. בשנת 2010 נבחר הרב אהרן שיף לרבה של הקהילה, לאחר שזכה לתמיכת מרבית החוגים בקהילה החרדית. בית הכנסת הגדול של קהילה זו ממוקם בטבורו של רחוב אסטן בעיר.

בשנת תשט"ז הגיע לגור בעיר האדמו"ר רבי משה יצחק מפשעווארסק והקים בה את מרכז חסידות פשעווארסק, אחר פטירתו בשנת תשל"ז מילא את מקומו חתנו רבי יעקב לייזר, עד פטירתו בשנת תשנ"ט, כיום משמש כאדמו"ר בנו הרב לייבוש לייזער. רבים מן היהודים החרדים האורתודוקסים מתגוררים בשכונה גדולה שממוקמת סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות בעברית וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עסקו במסחר ובעיבוד יהלומים עד שנות ה-80 במאה ה-20, אז עברה עסקת היהלומים בעיקר לאנשי הודו ורק יהודים מעטים המשיכו לעסוק בתחום זה. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים, וכן מוזיאון גדול המתאר את תולדות המסחר ביהלומים באנטוורפן.

בעיר קיימים מגוון קהילות חסידיות, ביניהם בעלז, סאטמר, גור, ויז'ניץ, מרכז חסידי ויז'ניץ חב"ד ועוד.

מוסדות לימוד

  • תחכמוני, של קהילת שומרי הדת, הוקם ב-1920[4].
  • "יסודי התורה" לבנים, של קהילת מחזיקי הדת, נוסד ב-1904.
  • בית הספר "בנות יעקב" לבנות, של קהילת מחזיקי הדת.
  • תלמוד תורה אנטווערפן תפארת יעקב.
  • תלמוד תורה של חסידות ויזניץ.
  • תלמוד תורה של חסידות סאטמר.
  • תלמוד תורה של חסידות בעלזא.
  • ישיבת חדות התורה.
  • ישיבה קטנה ויזניץ.
  • ישיבה הרמה לצעירים ויזניץ
  • ישיבה של חסידות סאטמר.
  • ישיבה של חסידות בעלזא.
  • ישיבת תומכי תמימים - חב"ד, נוסד בשנת תשע"ד על ידי הרב שבתי סלבטיצקי.
  • ישיבת עץ חיים ווילרייק.
  • ישיבת תורת חיים טעמסע

באופן היסטורי שיחקה היהדות החרדית תפקיד מפתח בענף היהלומים באנטוורפן.

מאז ההגירה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר, החלו להגיע לאנטוורפן יהודים רוסים ויהודים גאורגים, אליהם הצטרפו ישראלים ממוצא יהודי-גאורגי, ותוך זמן קצר הפך רחוב "פליקנסטראט" לשכונה יהודית, שרובה הייתה של יהודי גאורגיה, לרובם היה גם דרכון ישראלי.[5]

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

יהדות העיר

https://www.yekum.org/אנטוורפן אוקטובר 1914 פורד מדוקס פורד פואמה

הערות שוליים

  1. ^ קהילת יהודי אנטוורפן, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 06-05-2019
  2. ^ אבידה קשה: זקן רבני חב"ד הגה"ח הרב דוד משה ליברמן ע"ה, באתר COL
  3. ^ התרגשות באנטוורפן: רב חדש מונה בקהילה, באתר בחדרי חרדים
  4. ^ תחכמוני - אנטוורפן - בלגיה
  5. ^ דמיאן זאיך, דינה סיגל וה.ג. ון דה בונט (2003), הפשע המאורגן חובק העולם: מגמות והתפתחויות, עמ' 56–57, באנגלית, מסת"ב 1402018088

3. אנטרפן ושפת אדם וחווהhttps://www.avigoldbergauthor.com/על-השפה-בה-דברו-אדם-וחווה-ועל-מיקומו-של-גן-עדן-התשובה-לכך-נמצאת-באנטוורפן


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0