רבי אברהם ברזני
הרב אברהם ברזאני (1899–1973) היה רב, שוחט ומקובל עיראקי.
ביוגרפיה
אברהם נולד בארביל, שבכורדיסטן, לרב יעקב ברזאני בשנת 1899, נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסאטן במשך כארבע מאות שנים. לפי תעודות ומסורות שבקרב המשפחה היה הרב אברהם הדור ה-22 לשושלת הרבנים.
הוסמך לשוחט ובודק בארביל. לאחר סמיכתו, בדרכו לארץ ישראל, ירד לבגדאד שם למד מפי אחד מגדולי מקובלי התקופה רבי יהודה פתיה שאף חיתנו עם בת משפחתו. לאחר עלייתו התיישב בשכונת בית ישראל בירושלים ואף לימד יחידים קבלה בכמה מישיבות העיר. היה ידוע ככותב קמיעות וכמקובל מובהק אשר רבים התייעצו עימו ואף למד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב סלמאן מוצפי. בירושלים, שימש הרב אברהם כדמות רבנית מרכזית בקהילת הארבילים. השאיר אחריו כתבי יד בקבלה שאבדו.
משפחתו
אברהם נישא ל-לולו, אחייניתו של רבו - המקובל רבי יהודה פתיה. לזוג היה שישה ילדים (2 בנות ו-4 בנים).
המשפחה התאפיינה ברוח אהבת המולדת וחמישה מתוך ששת הילדים היו חברי לח"י והשתתפו בפעולות חבלה.
על פי כמה עדויות כלל המשפחה, כולל זוג ההורים לקחו חלק בכמה פעילויות מחתרתיות כגון הדבקת כרוזים. כך לדוגמה על פי העדות הכינה האם דבק, והאב עזר בהכנת חבילות הכרוזים אותם הדביקו האחים[1]. קרה ובבית המשפחה אף הוסתרו נשק ומבוקשים.
אחד מבניו של הרב אברהם, משה ברזני היה אחד מעולי הגרדום. בן נוסף - יחזקאל, נפל גם הוא בעת פעילות מודיעינית כמסתערב[2] בשנת 1956.
אחיו היה רבה של העיר ארביל - יצחק ברזאני.
לקריאה נוספת
משה שבת, ישיבות בגדאד, התהוותן והשפעתן לדורות, כרך ב, ירושלים תשע"ט, עמוד 147.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
