אברהם חודיין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אברהם חודיין (בהולנדית: Abraham Godijn; 1655/56 – 1724) היה צייר פלמי, שאחרי שהייה באיטליה עבד תקופה כצייר חצר בפראג, שם יצר ציורי קיר בארוקיים מפוארים. בהמשך חזר לאנטוורפן.[1]
חייו
הפרטים על חייו מועטים. אברהם חודיין נולד ככל הנראה בשנת 1655 או ב־1656 באנטוורפן, שם למד אצל הצייר הנדריק הרגרו. הוא הפך בשנת 1681 לחבר באחווה שהוקמה על ידי המסדר הישועי. זמן לא רב אחר כך נסע לאיטליה.[1] עבודותיו התקבלו יפה ברומא, שם הפך לצייר החצר של האפיפיור וקיבל את התואר "צייר הוד מלכותו הקתולי". [2]
הוא עבר לפראג בשנת 1690 שם עבד כצייר חצר עד שנת 1698. הוא קיבל חוזים לצייר פרסקו בארמון טרויה בפראג, שעליו עבד עם אחיו איזאק. הם היו חלק מקבוצת אמנים שעבדה בשנת 1687 עבור וונצל אלברט דוכס שטרנברג על קישוט ארמון טרויה בפראג.[1] בקבוצה זו נכללו אמנים פלמיים כמו יוהאן בפטיסט בוטאט. [3]
הוא תועד באנטוורפן בסביבות שנת 1711, שם הפך לחבר בגילדת לוקאס ה"קדוש" באותה שנה.[4] הוא הועסק בעיקר בעבודות של קישוט.[5] הוא הצטרף בשנת 1716 לגילדת הרומאים באנטוורפן, שבה התנאי לחברות היה ביקור ברומא. הוא ויאן פיטר ואן ברדל הצעיר היו האמנים האחרונים שהפכו לחברים בגילדה.[6] בשנת 1723 הוא הפך לדיקן הגילדה.
היו לו תלמידים רבים בפראג ובאנטוורפן, כשהבולט שבהם היה מרטן יוזף גֶרארץ.[1]
התאריך המדויק ומקום מותו אינם ידועים.
יצירתו
מעט מאוד מיצירותיו שרדו. הוא היה צייר של אירועים היסטוריים ועבודות קישוט.[5]
עבודותיו הידועות ביותר הן הפרסקות שהוזמן לצייר על ידי הרוזן שטרנברג בחדר הראשי של טירת טרויה. הציורים שצייר בשנים 1691 עד 1697 בסיוע אחיו איזאק, נחשבים בין הדוגמאות הטובות ביותר לציור פרסקו בארוק בצפון אירופה. בפרסקו משתמשים באפקטים של אשליה ומספרים בצורה בולטת את ההיסטוריה של שושלת בית הבסבורג. העיצוב עוקב אחר הסכֵמה הבארוקית של סמליות ארכיטקטונית, שלפיה התקרה מציגה את העולם השמימי והקירות את העולם הארצי. התקרה מעוטרת ביצורים שמימיים שהיו כמגן על שטחי בית הבסבורג.
מתחת למשטחים המעוקלים שמתחת לתקרה מצוירים מלאכים, העפים בין פריטים אדריכליים תלת ממדיים המציגים סצינות מההיסטוריה של בית הבסבורג. הקירות מתארים את העולם היבשתי, כאשר אחת הסצינות על הקירות הקצרים יותר מציינת את ניצחונו של לאופולד הראשון, הקיסר הרומי ה"קדוש", על הטורקים. בסצנה אחת רואים את האפקט התלת ממדי של טורקי נופל עם זרועותיו המושטות, בזמן שצלו משתקף בציור.
הקיר הארוך יותר מכיל פסלים או פסלונים של שליטי בית הבסבורג.[7] בתוכנית הפרסקו השיג אברהם חודיין סינתזה מתוחכמת ומורכבת של ציור בדיוני של ארכיטקטורה וסצנות פיגורליות מלאות.[8]
הוא צייר סדרה של שבעת הסקרמנטים למנזר סנט מרטין בפונטיז (קתדרלת פונטו).[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Abraham Godijn at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Abraham Godyn at the Biographie Nationale de Belgique, Volume 8, p. 21-22 (in French)
- ^ Jan Baptist Bouttats at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Théodore François Xavier van Lerius, De Liggeren en andere historische archieven der Antwerpsche Sint Lucasgilde, Volume 2, Antwerp. St. Lucas gilde, N. Israel, 1961, p. 675 (in Dutch)
- ^ 5.0 5.1 Reginald Howard Wilenski, Flemish Painters: 1430-1830, Viking Press, 1960, p. 356-362
- ^ Bulletin et annales de l'Académie d'archéologie de Belgique, Volume 70, Académie d'archéologie de Belgique, Chez Froment, 1922, p. 421 (in French)
- ^ Wiener Jahrbuch für Kunstgeschichte, Böhlau Verlag Wien, 1996, p. 114
- ^ Mojmír Horyna, Pavel Zahradník, Pavel Preiss, Czernin Palace in Prague, Opus, 2001, p. 149
- ^ L'Eucharistie par Abraham Godyn, Pontoise Archived 2014-08-12 at Archive.today (in French)
