אברהם שמואל הרשברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם שמואל הרשברג
אברהם שמואל הרשברג
אברהם שמואל הרשברג
לידה כ"ב בטבת תרי"ט (גיל: 165)

אברהם שמואל הֶרשברג (בכתיב יידי: הערשבערג; לעיתים הירשברג; כ"ב בטבת תרי"ט, 29 בדצמבר 1858, קולנה, מחוז לומז'ה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסיתמאי 1940) היה יהודי פולני, חובב ציון והיסטוריון חוקר תרבות עם ישראל בעת העתיקה, נוסע ומחבר ספרי עיון, חבר "בני משה" ומאנשי העלייה הראשונה. תעשיין וסוחר.

ביוגרפיה

אברהם שמואל הרשברג נולד בעיירה קולנה שבפולין הקונגרסאית שבשליטת האימפריה הרוסית, ובגיל חמש עבר עם משפחתו לעיר ורשה. למד כרגיל בחדר ובבתי מדרש, ולצד לימודי היהדות למד גם שפות זרות, ספרות עברית, ספרות רוסית ופולנית ופילוסופיה. לאחר שנישא עבר לעיר ביאליסטוק, שם התגוררה משפחתה של אשתו. הוא היה בעל מפעל אריגים בביאליסטוק ועסק גם במסחר, אם כי לא עשה חיל בעסקיו; גם בחייו המשפחתיים לא רווה נחת.[1]

הרבה ללמוד ולחקור בתולדות עם ישראל ובארכאולוגיה יהודית. הצטרף ל"חיבת ציון״, וסייע לרב שמואל מוהליבר בקריאתו ליישב את ארץ ישראל. כן היה ידידו של הסופר זאב יעבץ, ולאחר מותו חיבר ביוגרפיה שלו.

בשנת 1899 עלה לארץ ישראל, אך לא הצליח להשתלב בה מבחינה כלכלית; הוא שהה בארץ ובסביבה כשנה וחצי (1899–1900, תר"סתרס"א) – מזמן זה בילה חצי שנה בירושלים – ואז שב לרוסיה. זמן קצר לאחר שובו לאירופה, בשנת תרס"א (1901), פרסם את רשמי מסעו הראשונים, בספר "משפט היישוב החדש בא"י", שבו מתח ביקורת חריפה על שמצא בארץ. בנוסף, פרסם פרקי מסע בעיתונים "העולם", "הַשִּׁלֹחַ" ו"המליץ". רק כעשר שנים לאחר חזרתו, בשנת תר"ע (1910), פרסם את רשמי מסעותיו בשלמותו, בספר "בארץ המזרח".

הרשברג חיבר ספרים על ההיסטוריה של ארץ ישראל וכתב על המצב בארץ ישראל בתקופה שבה ביקר. מחקריו הרבים התפרסמו בכתבי העת "המזרח", "המאסף", "העתיד", "הזמן", "התקופה", "העולם", "הדואר" ועוד.[1] חיבוריו משמשים את חוקרי התקופה.

הרשברג הותיר כתבים שלא נדפסו מאחר שלא הצליח למצוא מו"ל שיוציא אותם. אחד מכתבי היד - חיבור על ההיסטוריה של ביאליסטוק, הועבר לארצות הברית עוד לפני המלחמה, ונדפס בניו יורק בשם "פנקס ביאליסטוק". ואולם, מרבית כתביו אבדו.

הרשברג הוא מחדש המילה "חזית" במשמעות 'פני המלחמה' (המילה אושרה על ידי עורך "הצפירה", נחום סוקולוב).[2]

ספריו

  • משפט היישוב החדש בא"י, וילנה: דפוס פיראששניקאוו, תרס"א.
    • משפט היישוב החדש בארץ ישראל / אברהם שמואל הירשברג; פתח דבר: יהושע קניאל,‫ ירושלים: יד יצחק בן-צבי (סדרת "ספריה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל: מקורות", 7), תשל"ט-1979.
  • ההשתלשלות ההיסטורית של רעיון תחית הלשון העברית / א"ש הרשברג,‫ אודסה: עבריה, תרס"ט.
  • בארץ המזרח: באחוזות ישראל שבגליל ושביהודה ובעריהן, וילנה: חמו"ל, תר"ע.
    • בארץ המזרח / אברהם שמואל הירשברג; פתח דבר: י ברטל,‫ ירושלים: יד יצחק בן-צבי (סדרת "ספריה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל; מקורות ומחקרים", 6), תשל"ז - מהדורה מצולמת.
  • ההלבשה העברית הקדומה בתקופת כתבי הקדש עם ציורים / אברהם שמואל הרשברג,‫ ורשה: תושיה, תרע"א.
  • הספרדים בא"י / אברהם שמואל הרשברג, [אודסה: אחיאסף, תרע"א-תרע"ב].
  • הצמר והפשתה בימי המשנה והתלמוד / א"ש הרשברג, [ורשה: קדם, תרפ"ב].
  • חיי התרבות בישראל בתקופת התלמוד והמשנה,‫ ורשה: שטיבל, תרפ"ד.
  • פנקס ביאליסטאק: גרונט מאטעריאלן צו דער געשיכטע פון די יידן אין ביאליסטאק ביז נאך דער ערשטער וועלט מלחמה / אברהם שמואל הערשבערג; רעדאגירט פון יודל מארק, ניו יורק: געזעלשאפט פאר געשיכטע פון ביאליסטאק (סדרת "די געשיכטע פון די יידן אין ביאליסטאק און ראיאן", 1–2), תש"ט-תש"י. ‬(ביידיש)

תרגום

  • רודולף ‬קיטל, החקירה בכתבי הקדש: מתורגם מגרמנית [בעילום שמו],‫ ורשה: תושיה, (הקד' 1909). ‬(מהדורות נוספות: "החקירה בכתבי הקדש, על פי מסקנותיה היותר חשובות / מאת רודולף קיטל, עם ששה לוחות ועשרה ציורים בגוף הספר", וילנה: דפוס ב"א קלצקין, תרע"א; "החקירה בכתבי הקודש" וילנה: ביבליאותיקה, 1913.)
  • היהדות ומהות הנצריות ["Das Judentum und das Wesen des Christentums"] / מאת יוסף אישלבאכיר [=יוסף אֶשֶלְבָכֶר]; תרגום: א"ש הרשברג,‫ וילנה: דפוס קליצקין, תרע"ב-1912.

ממאמריו

  • א"ש הרשברג, "תנועת ההתגירות הגדולה בתקופת הבית השני", התקופה, 12 (תרפ״ב), 129–148; שם, 13 (תרפ״ב), עמ' 189–210.

קישורים חיצוניים

  • Awrom Szmuel Herszberg, One Hundred Years Ago, in: The Bialystoker Memorial Book - Der Bialystoker Yizkor Buch, the Bialystoker Center, New York, 1982 (וגם תצלום דיוקנו)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אודים: לקט דברי סופרים עברים שנספו בשואת אירופה בשנות ת"ש-תש"ה / בעריכת אלחנן אינדלמן, [ניו יורק]: הוצאת עוגן שליד ההסתדרות העברית באמריקה; ירושלים, מ. ניומן (סדרת מורשה), תשכ"ה-1965, עמ' 73.
  2. ^ י"פ מרחביה, מאמר בלשוננו לעם, ט, תשי"ח, עמ' 204.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0