יהושע קניאל
ערך זה עוסק ב |
יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חייו ופועלו האקדמי
קניאל נולד בלובלין שבפולין ערב הפלישה לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה. מזמן גירוש יהודי פולין בשנת 1942 הוסתר במשך שלוש שנים על ידי פולני בעיירה פופוב, שם שהה עד לשחרור פולין. עלה לישראל בשנת 1949, וגדל בבני ברק. למד בישיבת היישוב החדש ואחר כך בישיבת פוניבז' בבני ברק. שירת בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רב-סרן.
בשנות השישים החל ללמוד תולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. הגיש את עבודת המאסטר בשנת 1970[1] בנושא: "היחסים בין הספרדים והאשכנזים ביישוב הישן בירושלים: מהתיישבות תלמידי הגר"א עד שנות ה-80 של המאה ה-19". מדריכו היה פרופ' נתנאל קצבורג. שימש בין השנים 1970 עד 1977 כאסיסטנט במחלקה. ב-1978 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו; נושא הדיסרטציה היה "היחסים בין היישוב הישן ליישוב החדש בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה והשנייה". העבודה יצאה לאור בספר בהוצאת יד בן צבי ואף זיכתה אותו בפרס.
בין השנים תשמ"ט עד תשנ"א כיהן כראש המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. מחקרו התמקד ביחסים בין העדות היהודיות ביישוב הישן בארץ ישראל בכל המאה ה-19, באופן שילובה של ההגירה הציונית בראשיתה ובאינטראקציה בין היישוב הישן ליישוב החדש. שימש כמנהל המכון לחקר הציונות הדתית בשנים תשנ"ד עד תשנ"ה.
ספרים שכתב
- במעבר: היהודים בארץ-ישראל במאה הי"ט בין ישן לחדש ובין יישוב ארץ הקודש לבין ציונות: מבחר מאמרים / יהושע קניאל. ירושלים: יד בן-צבי, תש"ס-2000.
- המשך ותמורה: היישוב הישן והיישוב החדש בתקופת העלייה הראשונה והשנייה / יהושע קניאל. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב
ספרים שערך
- ישראל עם ארץ ומדינה/ עורך ראשי: אביגדור שנאן, עורכים: אהרן אופנהיימר, אברהם גרוסמן, יהושע קניאל. ירושלים: יד יצחק בן-צבי תשנ"ח-1998
- העלייה השנייה/ העורכים: ישראל ברטל, זאב צחור, יהושע קניאל. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח-1997.
- אליעזר בן-יהודה בבית האסורים: חנוכה תרנ"ד/1893: איגרות/ ערך, הוסיף מבוא והערות: יהושע קניאל. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד-1983.
- משפט היישוב החדש בארץ ישראל/ אברהם שמואל הירשברג; פתח דבר: יהושע קניאל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979.
- ותיקין: מחקרים בתולדות היישוב: לזכרו של ר' יוסף יצחק ריבלין – עשור לפטירתו: תשכ"ג–תשל"ג/ ערוך בידי ח"ז הירשברג; בהשתתפות יהושע קניאל. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ה-1975.
- רשימת היישובים היהודיים במזרח ובמגרב: בימי פריחתה של האימפריה העות'מאנית/ ערוכה בידי י' קניאל, בסיוע י' איילון, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן – המכון לחקר היהדות במזרח, תשל"ג-1974.
לקריאה נוספת
- ישראל ברטל, "דרכו של יהושע קניאל בחקר הלאומיות היהודית", במעבר, ירושלים: תש"ס - 2000, עמ' 9-1.
- יוסף פרידלנדר, (על) יהושע קניאל, "המשך ותמורה : היישוב הישן והיישוב החדש בתקופת העלייה הראשונה והשנייה" (תשמב), האומה 66/67 (תשמ"ב-1982), עמ' 146–143.
- יצחק קונפורטי, "יהושע קניאל: המשך ותמורה בהיסטוריוגרפיה", אוניברסיטת בר-אילן – מרעיון למעש ב (תשס"ו-2006), עמ' 81–92.
קישורים חיצוניים
- כתבי יהושע קניאל בפרויקט בן-יהודה
- יהושע קניאל, המונחים 'יישוב ישן' ו'יישוב חדש' בעיני בני הדור (1882 - 1914) ובעיני ההיסטוריוגרפיה, קתדרה 6, דצמבר 1977
- יהושע קניאל, הוויכוח בין פתח-תקוה לראשון-לציון על הראשוניות בהתיישבות ומשמעותו ההיסטורית, קתדרה 9, תשרי, תשל"ט, אוקטובר 1978
- יהושע קניאל, ממדי הירידה מן הארץ בתקופת העלייה הראשונה והשנייה, קתדרה 73, תשרי תשנ"ה ספטמבר 1994
הערות שוליים
- ^ מוסמך במדעי הרוח, דבר, 24 ביוני 1971
