אגדת חורבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגדת חורבן
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סיפורי אגדות החורבן מהתלמוד הבבלי וממקורות חז"ל
"מלחמות היהודים ברומאים" מאת יוסף בן מתתיהו
בימוי גידי דר
הופק בידי אמיר הראל
איילת קייט
גידי דר
תסריט גידי דר
שולי רנד
עריכה יוסף גרינפלד
אורי בן דב
מוזיקה אסף תלמודי
יונתן אלבלק
מדינה ישראלישראל ישראל
חברת הפקה סרטי נחשון
אדי קינג
למה הפקות
הקרנת בכורה 15 ביולי 2021
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה דרמה היסטורית
אנימציה
פרסים פרסי אופיר לעריכה הטובה ביותר, לפסקול הטוב ביותר, למוזיקה המקורית הטובה ביותר ולעיצוב האמנותי הטוב ביותר (2021)

אגדת חורבן (נקרא באנגלית: Legend of Destruction, בהפצות לועזיות) הוא סרט דרמה היסטורית מונפשת ישראלי, שבוים על ידי הבמאי גידי דר, שכתב את התסריט בשיתוף פעולה עם שולי רנד על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. בסרט מדבבים רנד, זאב רווח, עמוס תמם, מוני מושונוב, יעל אבקסיס ויגאל נאור בתפקידים הראשיים.

עלילת הסרט מסופרת כאפוס היסטורי המועבר ומתואר דרך נקודת מבטן של שש דמויות היסטוריות במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל ומבוסס על מקורות היסטוריים, בהם אגדות החורבן התלמודיות וספרו של יוסף בן מתתיהו, "מלחמת היהודים ברומאים". העלילה מגוללת את סיפור המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומית (66–70 לספירה), שהידרדר למלחמת אחים עקובה מדם שקרעה לגזרים את החברה היהודית המקוטבת שחיה באותה התקופה והובילה אותם ככדור שלג לעבר האבדון וההרס ששיאו היה בחורבן בית המקדש השני.

הסרט עלה לאקרנים ב-15 ביולי 2021. הסרט היה מועמד ל-7 פרסי אופיר בטקס פרסי אופיר לשנת 2021, כולל הסרט הטוב ביותר, וזכה בארבעה מהם.[1]

הסרט שודר בכאן 11 ב-20 בפברואר 2022, וזמין ביוטיוב.

ביקורת

הסרט זכה לביקורות נלהבות מגורמים רבים בתעשיית הקולנוע, כך למשל גילי איזיקוביץ כתבה ”הבמאי גידי דר לקח את המיתוס היהודי המאיים ביותר שיש בנמצא, זה של חורבן הבית בגלל מלחמת אחים, ובעיתוי חריף במיוחד הפך אותו לאפוס קולנועי יפהפה וחריג”.[2]

משה רט טען שבסרט מוצג היהודים כמכוערים ודוחים למראה, והם מוצגים (על פי יוספוס) כאספסוף צמאי דם, עוד כתב כי דמות האל בסרט היא אדישה לגורל העם, רט כתב כי התחושה העולה מהסרט היא הודיה לרומאים שהצילו אותנו מיד היהודים צמאי הדם.[3]

הרב יעקב מדן טען כי דמותו של רבן יוחנן בן זכאי מוצגת בסרט באופן חסר, כאדם שבלחץ הנסיבות בוחר לטמון את ראשו בחול, רופס וחסר השפעה ממשית. כן מוצג רבן יוחנן כמי שהסתפק באמירה "תורה מגנה ומצלה" ועל כן אין צורך להילחם. בעוד שבן זכאי תיקן תקנות והיה פעיל עוד קודם החורבן.[4]

ניר גונטז' טען שהסרט הוא מניפסט אתאיסטי שכן הוא מראה שהאמונה הדתית החריבה את ירושלים, מיכאל אברהם הסכים עם דבריו,[5] דפנה אברהם טענה שהרושם מהסרט הוא שהחורבן היה פתרון טוב לסיטואציה, העם נפטר מהשלטון המושחת והתורה המשיכה ביבנה, בתגובה אמר מיכאל אברהם שאכן זה פתרון טוב ועל כן היה החורבן,[6] אברהם סתיו כתב דברים דומים.[7]

אמינות הסרט

ד"ר מיכאל בן ארי טען כי הבמאי מציג נרטיב מסוים המושפע מספריו של יוספוס פלאביוס (שכשלעצמו, הוא דמות מאד מרכזית מהמרד שלא מאוזכרת כלל בסרט), שאינו נחשב לבעל דעה אותנטית ואינו משקף את האמת ההיסטורית עקב בגידתו בעם היהודי.[8]

דמותו של בן בטיח מופיעה רק באגדות החורבן ולא במלחמות היהודים, כמו כן סיפור פגישתו של ריב"ז עם אספסיינוס מופיע בסרט בשינויים, שאר הפרטים לקוחים ממלחמת היהודים עם חירות אומנתית.

הערות שוליים

הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות זרה, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.