בית המקדש השני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית המקדש השני
דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר מסביבות שנות ה'תש"ן. ה'תשס"ח
כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה להכ...", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (ה'תשס"ח)
תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש

בית המקדש השני היה מקדש לה' אשר נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס,[1] בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ"א, ונחרב בשנת ג'תת"ל בידי הרומאים.

בית המקדש, כפי שכתבו חז"ל, עמד על תלו 420 שנים[2] (ג'ת"י (351 לפני הספירה) עד ג'תת"ל (70 לספירה)). אך לפי התיארוך המקובל במחקר, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס[3][4] ועמד על תלו 585 שנים. הסטייה הגדולה של החוקרים נובעת מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, וידועה בשם "השנים החסרות".

במשנה סדר קדשים מופיעה מסכת מידות המספרת על מראה בית המקדש השני.

בניית בית המקדש השני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שיבת ציון

לאחר הכרזת כורש, בשנה הראשונה לכורש עלו לארץ ישראל שבי ציון, בראשותם של יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל.[5] הם הקימו בהר הבית את המזבח, והתחילו להקריב עליו קרבנות בא' בתשרי - ראש השנה, כאשר המקדש עדיין לא היה בנוי.[6] בחודש אייר בשנה השנייה לעלייתם לארץ, הם החלו לבנות את הבית השני[7].

לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים "צרי יהודה ובנימין") לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש[8] הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה.[9]
בשנה השנייה למלכות דריווש[10] הגיע חגי הנביא, והוכיח את העם על כך שאינם בונים את המקדש. העם נענו לתוכחתו של חגי, ובכד בכסלו, בשנה השנייה לדריווש החלו לבנות מחדש את בית המקדש.[11] בניית המקדש הסתיימה בשנה השישית לדריווש, בג' באדר.[12]

מקדש הורדוס

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מקדש הורדוס, הסטיו המלכותי

לעומת המקדש שנבנה בידי עולי בבל, שהיה פשוט יחסית, הורדוס שִכלל את המקדש, והפכו ליצירת פאר במטרה להאדיר את שמו ולמצוא חן בעיני נתיניו היהודים. שטח הר הבית הוכפל באמצעות חומר מילוי וההר הוקף בחומות אדירות ששימשו גם כקירות תמך, והיה למתחם המקודש הגדול בעולם. המקדש בוצר אף הוא והוקף בסטווים מפוארים, ותוכו רוּצף וחוּפה בשיש ובזהב. ההיכל נישא לגובה של כ-70 מטרים מעל רחבת הר הבית, שאף היא הייתה גבוהה בהרבה מהעיר התחתית. קיר ההיכל נבנה מאבני שיש ירוק ולבן, ויש שסוברים גם שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים.[13] בקצה המערבי של חומת הר-הבית הצפונית בנה הורדוס את מצודת אנטוניה, ובצלע הדרומי של ההר הקים את הסטיו המלכותי ששימש גם למטרות ציבוריות. מפעל הבנייה הכביר ושיפורו התקדם אף בימי ממשיכיו של הורדוס עשרות שנים אחר מותו, כמעט עד לחורבנו של הבית בידי טיטוס.

על בית המקדש ששופץ על ידי הורדוס אמרו חז"ל:

מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו.

על מלאכת הבנייה באותם ימים, כתבו חז"ל: ”מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם”[14].

המניעים לחידוש הבניין

הגמרא[15] מספרת את הרקע לחידוש בניין בית המקדש על ידי הורדוס: הורדוס היה עבד לבית חשמונאי, שעלה למלוכה בעקבות רציחת כל אדוניו. לאחר ששמע את דרשת החכמים "מקרב אחיך תשים עליך מלך" - הרג את כולם, לבד מבבא בן בוטא שעיוור את עיניו והותירו כך בחיים. לאחר שראה הורדוס את חכמתו, והתפעל ממנה, הצטער על שהרג את החכמים, וביקש תיקון על כך. בבא בן בטא יעץ לו: הוא כִּבה אורו של עולם דכתיב "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"[16] -ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" ”[17] או בגִרסה אחרת ”הוא סימא עינו של עולם דכתיב "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה"[18] - ילך ויתעסק בעינו של עולם דכתיב "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם" ”[19]

הורדוס, שחשש מהקיסר הרומאי, קיבל את המלצת בבא בן בוטא לשלוח שליח לרומא שינצל את שהות ההליכה הארוכה והביורוקרטיה הרומאית, ויתעכב על ידי זה שלש שנים. כך שעד שיחזור עם הוראה כלשהי בדבר הבנייה, היא כבר תושלם. כאשר שב השליח, הוא הביא עמו את הוראת השלטון אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני, ואם סתרתה ובנית, עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין, אם זיינך עלך ספרך כאן, לא רכא ולא בר רכא, הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד.[20]

יוסף בן מתתיהו[21] מציין גִרסה אחרת בעניין חידוש בניין המקדש, לפיה הורדוס פנה מיוזמתו לחידוש בית המקדש ברוב פאר. יוסף בן מתתיהו מציין גם כי העם לא הסכים להתחלת השיפוץ, עד שהובטח לו שכל הסכום הנחוץ יוקדש מראש לפני הריסת המקדש הישן.

ממצאים היסטוריים

המחקר הארכאולוגי מצא ממצאים רבים התומכים בעדויות כתובות מהתקופה, בהם כתבי יוסף בן מתתיהו המתארים את מבנה המקדש. הורדוס הרחיב את חצר בית המקדש לכיוון דרום, ובנה בדרומו את הסטיו המלכותי - בזיליקה ששימשה לסנהדרין קטנה ולצורכי מסחר, בדומה לפורומים אחרים בעולם העתיק, אך זו שבנה הורדוס בירושלים הייתה גדולה ומפוארת יותר מכל מה שנבנה עד אז בעולם העתיק.

שיפוץ בית המקדש לא התבצע באופן של הרחבת הקיים או שימוש משני בחומרי בניין קיימים כפי שנעשה באתרים ארכאולוגיים רבים אחרים, ולכן לא הותיר עדויות רבות למקדשים שקדמו לו. לאחרונה, במהלך פרויקט סינון עפר הר הבית, הצליחו מומחים וחוקרים להרכיב מהממצאים שפונו מהר הבית חלקים מרצפת הר הבית כפי שהייתה בזמן הורדוס. הרצפה, לפחות בחלקה, הורכבה מלוחות לוחות רבועות, בהן שובצו אבני פסיפס צבעוניות בשילובי צורות הנדסיות.

מטרות בית המקדש השני

מטרתם של העולים הייתה שיקום בית ה' החרב, מאחר שכל ההתרחשויות הנכבדות בחיי האומה היו קשורות במקדש ובעבודת האלקים שבו: בחצרות המקדש היו חכמים ומורים שהורו דברי תורה והגות. בלשכת הגזית שבעזרת המקדש ישב הסנהדרין. בבית המקדש רוכזה הספרות הלאומית, זו שנכללה בתנ"ך והספרים החיצוניים, וכותבי ספרים ומגיהים ריכזו את הספרות שיועדה ליהודי הארץ והתפוצות. בידי הלוויים טופחה שירת תהלים והמנוני דת שונים. הבאים לבית המקדש היו זובחים קרבנות, שומעים דברי תורה, או עולים אליו לדין או למשפט.

מבנה בית המקדש השני

המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהִקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים – וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch2.png

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ

ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם

עבודת הקודש

כתובת יוונית מאבן גיר, האוסרת על כניסת נוכרים לבית המקדש. הכתובת: "איש נכרי לא ייכנס". נמצאה בירושלים ומתוארכת למאה השביעית לאלף הרביעי ועד המאה התשיעית לאלף. מוזיאון ישראל

את הקרבנות היו מקריבים בעזרת הכהנים שהקיפה את ההיכל, בהיכל הודלקו הנרות והוקטרה הקטורת, בקודש הקדשים - הדביר, לא נמצא כל חפץ פרט לאבן השתייה, עליה הקטיר הכהן הגדול קטורת פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים.

בבית המקדש הוקרבו ע"י הכהנים קרבנות התמיד של שחר ושל בין הערביים, כמו כן העם היה מביא קרבנות אם זה קרבן חטאת או עולהמנחהשלמיםאשםבכור, או תודה, העבודה הייתה מלווה בשירת הלויים.

קרבנות התמיד ושאר קרבנות ציבור נקנו מכספי "מחצית השקל".

אחד הביטויים הנכבדים ביותר לזיקת העם לבית המקדש הייתה העלייה לרגל בעיקר בפסח, בסוכות ובשבועות.

בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן, האורים ותומים ומטה אהרן, אבל היו בו המנורה וכלי עבודה נוספים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקדשים ביום כיפור.

חורבן בית המקדש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חורבן בית שני
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חורבן בית המקדש

בית המקדש השני נחרב על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת ג'תת"ל ולא הוקם מחדש. חז"ל תלו את הסיבה העיקרית לחורבנו בשנאת חינם.

מודל בית המקדש השני

מודל בית המקדש נעשה מאבן גיר וסלעים נוספים. קנה המידה 1:200.[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק ט"ו.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט' עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט' עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב עמוד ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב.
  3. ^ תקופת הבית השני, לקסיקון לתרבות ישראל
  4. ^ בית המקדש מעמדו ותפקידיו, באתר מט"ח
  5. ^ ספר עזרא, פרק א' - ב'
  6. ^ ספר עזרא, פרק ג', פסוקים א'-ו'
  7. ^ ספר עזרא, פרק ג', פסוק ח'
  8. ^ לשאלת זיהויו של אחשורוש ראו בערך על אחשוורוש
  9. ^ ספר עזרא, פרק ד', פסוקים א'-ו'
  10. ^ לפי חז"ל זה דריווש השני. לפי רוב החוקרים זה ככל הנראה דריווש הראשון, ראו בערך עליו.
  11. ^ ספר חגי, פרק א' - ב'
  12. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם סיום בנייה
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א עמוד ב'.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג עמוד א'. התיאור מופיע גם אצל יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ט"ו (בוויקיטקס האנגלי), יא, ז.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד' עמוד א'.
  16. ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק כ"ג.
  17. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק ב'.
  18. ^ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק כ"ד.
  19. ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ד, פסוק כ"א.
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד' עמוד א'.
  21. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ט"ו (בוויקיטקס האנגלי), יא, א-ב.
  22. ^ הוכן בידי מיכאל אוסניס, מקדומים על פי הסיפור התלמודי: "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים"[דרושה הבהרה].
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ג'ת"ח-ג'תת"ל - בית המקדש השני


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0