אגם קטיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגף קטיף היה אגם ששכן בסמוך לחופי גוש קטיף והיה ממקומם בצמוד למדרשת הדרום ומלון חוף הדקלים.

בסמוך לאגם שכנו מספר מקומות פנאי נוספים בהם חוות סוסים, מסעדת "המרפסת הכחולה" שהוקמה על ידי שלמה אזולאי, מזכיר היישוב דוגית[1].

היסטוריה

בעקבות היותו של האגם כמקום מרכזי בתרבות יישובי גוש קטיף התקיימו במקום בכל שנה, אירועי יום העצמאות שכללו מופעים, הפנינג ושירות. בין היתר במקום החלה לראשונה מסורת "חגיגות הזמר בקטיף", מסורת זו התחילה להתקיים בשנת 1986, המסורת צוינה מדי ט"ו באב והייתה אירוע מוזיקלי מרכזי בגוש קטיף, גם לאחר פינוי הגוש צוין האירוע מספר פעמים בבאר גנים ובניצן וזאת לאחר פנייה של המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון שביקש מהמועצה האזורית חוף אשקלון לחדש את המסורת שהתקיימה בגוש מדי שנה ובעקבות כך אף שונה שם האירוע ל"חגיגות הזמר קטיף – חוף אשקלון"[2].

במהלך המחאה נגד ביצועה של תוכנית ההתנתקות עלה לכותרת האגם מספר פעמים, כך למשל כאשר התקיימה עצרת נגד הפינוי המתכונן של הגוש שהתקיים במדשאה שבסמוך לאגם פורסם כי עשרות השתתפו במחאה בהם אף פעיל הימין ואחיו של רוצח ראש הממשלה, חגי עמיר, נוכחתו של עמיר הובלטה והוזכרה רבות בכלי התקשורת[3].

בפברואר 2004 נורה קסאם ונפל בסמוך לאזור האגם, הקאסם יצר מכתש על אף שלא התפוצץ[4].

באוקטובר 2004 היו במדשאות האגם כאלפי בני נוער ב"ליל הלימוד" שהיה בלילה של הושענא רבה באגם קטיף ונכח שם הרב מוטי אלון, ליל הלימוד היה רעיון שיזמו והפיקו נוער גוש קטיף שהחליט להרים אירוע שיוכל להביא תומכים נוספים שימחו על כוונת הממשלה לפנות את הגוש ואת תושביו[5].

כמה חודשים לאחר מכן התקיים במקום הפגנה נוספת בה השתתפו מפגינים רבים בהם הפוליטיקאים אפי איתם, בנצי ליברמן ואף הזמר אריאל זילבר שהופיע בעת ההפגנה[6].

מחאה מתקשורת נוספת שהתקיימה ביום העצמאות של 2005 והיו בה כ-80 אלף איש אשר מחו על פינוי גוש קטיף במסגרת "תוכנית ההתנתקות", העצרת החלה כצעדת מחאה שהתחילה מנווה דקלים, עבר ביישוב שירת הים והסתיימה באגם קטיף. מלבד המחאה היה באגם גם אירוע יום עצמאות שכלל הפנינג והופעות של תזמורות וזמרים. במחאה נכחו מספר אישים במערכת הפוליטית בהם השר לענייני ירושלים, נתן שרנסקי, שר הבינוי והשיכון, אפי איתם, שר התיירות בני אלון, סגן השר במשרד ראש הממשלה יצחק לוי וכן סגן שר החינוך, התרבות והספורט, צבי הנדל (שהיה בעצמו תושב גוש קטיף) וכן פוליטיקאים בכירים נוספים[7][8].

בתחילת יולי 2005 נערך במקום הופעה של הזמר דודו פישר[9].

עוד באותו החודש, לאחר תחילת ביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה המחאה הציבורית בשיאה, מחאה בולטת הייתה מחאה בה צעדו עשרות אלפי מתנגדים להתנתקות מנתיבות לעבר מחסום כיסופים, בכוונה לצעוד לתוך גוש קטיף המסוגר ב"צעדת התחברות". אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון[10], עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. באותו הזמן בתגובה להפגנות מסוג אלו הושלמו ההכנות לקלוט את אלפי הפעילים בערי אוהלים אשר הוקמו בכפר ים, בכפר דרום, בבני עצמון ובאזור אגם קטיף[11].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ דתיה יצחקי, האיש והים של גוש קטיף, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2014
  2. ^ חגי הוברמן, ממשיכים את המסורת: חגיגות הזמר בקטיף, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2012
  3. ^ אמילי עמרוסי, ‏השמש נדמה בין עזה לרפיח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
  4. ^ טיל קאסם נורה הלילה לעבר אגם קטיף, ‏25 בפברואר 2004
  5. ^ אלפי בני נוער בליל לימוד הושענא רבה באגם קטי, באתר בחדרי חרדים, ‏6 באוקטובר 2004
  6. ^ דינה אברמסון, נאום הכיכרות שלי, ‏16 בפברואר 2005
  7. ^ אפרת וייס, עשרות-אלפים השתתפו בעצרת בגוש קטיף, באתר ynet, 27 באפריל 2004
  8. ^ אפרת וייס, רבבות הפגינו בגוש קטיף; נחנך בית כנסת חדש, באתר ynet, 12 במאי 2005
  9. ^ מחר תתקיים הופעה של הזמר דודו פישר באגם קטיף, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2005
  10. ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, 10,000 חיילים ושוטרים יחסמו את הצועדים, באתר ynet, 18 ביולי 2005
  11. ^ רוני סופר ואילן מרסיאנו, ראש הממשלה חתם על הצו: הרצועה נסגרה, באתר ynet, 13 ביולי 2005
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0