אגם תוניס
אגם תוניס (ערבית: البحيرة, אלבחירה, "האגם"; צרפתית: Lac de Tunis) הוא לגונה טבעית הנמצאת בין בירת תוניסיה, תוניס ומפרץ תוניס (שבים התיכון). שטח האגם הוא 37 קמ"ר, והוא רדוד מאד (עומק ממוצע של מטר). האגם שימש בעבר כנמל טבעי וכנמל למטוסי ים של העיר תוניס.
כבר הרומאים מתארים "ברכה" במקום, והיא קיימת לפחות מתקופת הגיעם של הפיניקים לאזור במהלך המאה ה-9 לפנה"ס. הרומאים בנו באגם תוניס סכר, על מנת לחבר בין שני חלקים חשובים להם - תוניס וקרתגו ובכך ליצור שליטה גם על השטחים שדרומית לאגם. ב-1888 החל הממשל הקולוניאלי הצרפתי בבניית תעלה וסכר מחודש. אורכה של התעלה הוא כ-10 ק"מ ורוחבה כ-45 מטר. הסכר חילק באופן מעשי את האגם לשניים: "האגם הצפוני" ו"האגם הדרומי". תוואי הסכר משמש כיום ככביש וחיבור רכבת מהירה (TGM) בין תוניס לנמל, לה גולט ולערי החוף של קרתגו, סידי בו סעיד ולה מרסה. החלק הצפוני של האגם כולל גם את האי שיקלי, שבו עמד בעבר כוח ספרדי (מאז 1993 האי הוא שמורת טבע).
רמת המליחות של האגם גבוהה מזו של הים התיכון והוא מתחבר למפרץ תוניס בשתי דרכי מים, היוצרות "טומבולו" כפול: נחל המג'רדא וואדי מליאן. קיימת כוונה כיום לפתח את חלקו הדרומי של האגם לתיירות ומגורים.
קישורים חיצוניים
