אגנוטולוגיה
אגנוטולוגיה (מאנגלית: Agnotology) היא מחקר התופעה התרבותית של זריעת ספק ובורות, בייחוד באמצעות פרסומים מדעיים בלתי מדויקים או מטעים. התחדיש נטבע על ידי רוברט פרוקטור (Robert N. Proctor),[1][2] פרופסור באוניברסיטת סטנפורד[3] המתמחה בהיסטוריה של מדע וטכנולוגיה. מקור שם המונח מיוונית עתיקה: ἄγνωσις (אגנוסיס) – "שאינו יודע" ו-λογία (לוגיה) – "לימוד נושא".[4] ביתר הרחבה המונח מדגיש את המצב הנפוץ יותר ויותר כשכל שאדם יודע יותר על נושא מסוים כך הוא חש יותר חוסר ביטחון לגביו מאשר בעבר.
דוגמה ראשונה במעלה לייצור מכוון של בורות המצוטטת על ידי פרוקטור היא הקנוניה של חברות הטבק לייצר ספק לגבי הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מעישון. תחת המסווה של מחקר מדעי, פרסמה תעשיית הטבק מחקרים על כל דבר מלבד סיכוני הטבק במטרה לנצל את אי הוודאות של הציבור.[4] בין הסיבות השורשיות לבערות שמקורה בהשפעות תרבותיות אותן מונה פרוקטור: הזנחה של כלי התקשורת, סודיות וצנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, צורות מגוונות של בררנות, חוסר תשומת לב ושכחה פוליטית-תרבותית המוטמעת או שהיא בת מניעה.
אגנוטולוגיה מתמקדת גם בשאלות איך וכיצד צורות ידע מגוונות לא מגיעות לידי ביטוי, או שמתעלמים מהן או שהן מעוכבות. לדוגמה, ידע על טקטוניקת הלוחות צונזר וגילויו עוכב לפחות למשך עשור משום שעדויות מפתח היו מידע מסווג הקשור ללוחמה תת-ימית.[4]
היסטוריה
מקור
המונח "אגנוטולוגיה" נטבע לראשונה בהערת שוליים בספרו של פרוקטור: "מלחמות הסרטן: כיצד פוליטיקה מעצבת את מה שאנו יודעים ואיננו יודעים על הסרטן" משנת 1995: ”היסטוריונים ופילוסופים של המדע נטו להתייחס לבערות כאל ריק המתפשט בלא גבולות שלתוכו נשאב הידע – או אפילו כפי שיוהאנס קפלר ביטא זאת פעם, כאם שחייבת למות למען המדע על מנת להיוולד שוב. עם זאת, בערות היא נושא מורכב הרבה יותר מכך. לבערות יש גאוגרפיה פוליטית מובחנת ומשתנה שהיא לעתים קרובות אינדיקטור מצוין לפוליטיקה של הידע. אנו זקוקים לאגנוטולוגיה פוליטית על מנת להשלים את האפיסטמולוגיות הפוליטיות שלנו.” (Proctor, Robert, The Cancer Wars: How Politics Shapes What We Know and Don’t Know About Cancer, Basic Books, New York, 1995, p.8)
בראיון שנערך עמו ב-2001 במסגרת תחביבו כמלטש ומשבץ אבני חן על עבודתו עם הסלע הצבעוני אגט, צוטט פרוקטור, "בבדיחות דעת למחצה בלבד", כשהוא משתמש במונח על מנת לתאר את המחקר שלו כ"אגנוטולוגיה". הוא קישר בין שני הנושאים הבלתי קשורים לכאורה בציינו את חוסר הידע והמחקר הגאולוגי על אגט מאז שתואר לראשונה על ידי תאופרסטוס בשנות 300 לפנה"ס, יחסית למחקר הנרחב על סלעים ומינרלים אחרים כדוגמת יהלומים, אזבסט, גרניט ופחם, שלכולם יש ערך כלכלי רב יותר. הוא אמר כי אגט היה "קורבן לחוסר עניין מדעי", אותה "אפתיה מובנית" לה קרא "ההבניה החברתית של הבערות".[5]
הוא צוטט אחר-כך כמי שכינה את תחום התמחותו כ"אגנוטולוגיה, מחקר הבערות", בכתבה ב-New York Times מ-2003 על היסטוריונים של הרפואה המעידים כעד מומחה.[6]
פרוקטור ארגן צמד אירועים במשותף עם אשתו לונדה שיבינגר (Londa Schiebinger), אף היא פרופסור להיסטוריה של המדע. הראשון היה סדנה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה ב-2003 שכותרתה: "אגנוטולוגיה: התוצר התרבותי של בערות", והשני היה כנס באוניברסיטת סטנפורד ב-2005 שכותרתו "אגנוטולוגיה: התוצר התרבותי של בערות".[7]
כלכלה פוליטית
ב-2004 הציגה לונדה שייבינגר הגדרה מדויקת יותר של אגנוטולוגיה[8] במאמר על מסעות המחקר המדעיים של המאה ה-18 והיחסים בין המגדרים, ועימתה אותה מול אפיסטמולוגיה, תורת ההכרה, כשהיא טוענת שהאחרונה דנה בשאלה כיצד אנו יודעים בעוד שהראשונה דנה בשאלה מדוע איננו יודעים: "לעיתים קרובות בערות איננה החוסר בידע אלא התוצאה של מאבקים תרבותיים ופוליטיים".[9]
מייקל בטנקורט (Michael Betancourt) הרחיב את השימוש במונח כתיאור ביקורתי של הכלכלה הפוליטית במאמר מ-2010 שכותרתו: "ערך בלתי חומרי ומחסור בקפיטליזם דיגיטלי".[10] הניתוח שלו התמקד בבועת הדיור כמו גם בכלכלת הבועה של התקופה מ-1980 ל-2008. בטנקורט טוען שיש לכנות כלכלה פוליטית זו "קפיטליזם אגנוטולוגי" משום שהייצור השיטתי והשמירה של הבערות היא מאפיין עיקרי שאפשר לכלכלה לפעול משום שהיא אפשרה את יצירת "כלכלת הבועה".
הטיעון של בטנקורט הועלה בהקשר לרעיון של עבודה רגשית (affective labor). הוא טען כי
היצירה של חורי ידע שיטתיים כאשר כנגד כל "עובדה" פוטנציאלית תמיד הועלתה כבר אלטרנטיבה בעלת משקל וערך שווים לכאורה הופכת את ההתמודדות עם תנאי המציאות – המצבים שעבודה רגשית שואפת לרכך --- נתונה במחלוקת ומקור למבוכה, המשתקפים בחוסר היכולת של המשתתפים בבועות להיות מודעים להתמוטטות המובנית בהן עד לאחר שהיא מתרחשת. הפרדיגמה הביופוליטית של הסחת הדעת, המכונה על ידי [חואן מרטין] פראדה "חיים ליהנות מהם", יכולה להימשך רק כל עוד המגבלות שבבסיסה נשארות נסתרות מהעין. אם עבודה רגשית פועלת לצמצם ניכור, אגנוטולוגיה פועלת להיפטר מהפוטנציאל לחילוקי דעות.
לדעתו, תפקיד עבודה רגשית הוא לאפשר את המשכת ההשפעות האגנוטולוגיות המאפשרות את השמירה על הסטאטוס קוו הקפיטליסטי.
אגנויולוגיה
מילה דומה מאותם שורשים יווניים היא "אגנויולוגיה", שפירושה "המדע או המחקר של הבערות, הקובע את איכותה ותנאיה"[11] או "הדוקטרינה הנוגעת לאותם דברים שאנחנו בורים לגביהם בהכרח" מתארת ענף של הפילוסופיה אותו חקר ג'יימס פרדריק פרייה (James Frederick Ferrier; 1864-1808) במאה ה-19.[12]
השפעת כלי התקשורת
הזמינות של כמויות עצומות של מידע בעידן המידע הנוכחי לא בהכרח מייצרת אזרחים ידעניים. במקום זאת היא מאפשרת לאנשים רבים לצרוך את המידע מתוך בלוגים או אתרי חדשות המחזקים את האמונות המוטמעות שלהם,[13] ודעתם מוסחת מקבלת מידע חדש על ידי אמצעי בידור זולים או החוזרים על עצמם. יש עדות סותרת כיצד הצפייה בטלוויזיה משפיעה על האינטליגנציה כמו גם על עיצוב ערכים.[14]
דיסציפלינה מדעית חדשה שיש לה קשר עם אגנוטולוגיה היא קוגניטרוניקה:
- קוגניטרוניקה
- מכוונת (א) להבהיר את העיוותים בתפיסת העולם הנגרמת על ידי חברת הידע והגלובליזציה ו (ב) להתמודד עם עיוותים אלו בתחומים שונים. קוגניטרוניקה היא מחקר וחיפוש דרכים לשפר את המנגנונים הקוגניטיביים של עיבוד המידע ופיתוח תחום ההשפעה הרגשי של האישיות – הדרכים מכוונות לפצות על שלוש ההסטות שהוזכרו במערכות הערכים, כתוצאת לוואי בלתי ישירה, לדרכים לפיתוח כישורי עיבוד מידע סימבולי של הלומדים, מגנונים לשוניים, יכולות הנמקה ונקודת מבט נפשית נרחבת הם תנאים מוקדמים חשובים לעבודה מוצלחת הפועלים בכל תחום של פעילות מקצועית בחברת המידע.
נראה שתחום הקוגניטרוניקה גדל שכן כנסים בינלאומיים התרכזו בנושא. הכנס הבינלאומי השלישי נערך בסלובניה ב-2013.[15]
ראו גם
- פחד, אי-ודאות וספק, על פי ראשי התיבות באנגלית FUD, היא טכניקה של דיסאינפורמציה המשתמשת בפחדים ובדעות קדומות של הקורבן
- אפקט דאנינג-קרוגר, הטיה קוגניטיבית שבה אנשים לא מיומנים סובלים מעליונות מדומה
- דיסוננס קוגניטיבי (או צְרִיר הַכָּרָנִי) היא התאוריה הפסיכולוגית שעשויה להסביר את הקלות שבה משמרים בערות (משום שאנשים נוטים להתעלם מעדויות סותרות) ושעשויה גם לספק רמזים כיצד להקנות ידע (ייתכן שבאילוץ הלומד ליישב את המציאות מול אמונות בלתי מדויקות שבהן הוא מחזיק זמן רב).
- אינדוקטרינציה
- העידן החדש
- פסאודו מדע
- תאוריית קשר
- חיברות
- השפעה חברתית
- השיטה המדעית
- פרדיגמה
לקריאה נוספת
- Michaels, David (2008). Doubt is Their Product: How industry's assault on science threatens your health. London: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-530067-3.
- Mooney, Chris (2005). The Republican War on Science. Basic Books. ISBN 0-465-04676-2.
- Proctor, Robert N. (1995). Cancer Wars: How politics shapes what we know and don't know about cancer. New York: Basic Books. ISBN 978-0-465-00859-9.
- Proctor, Robert N.; Schiebinger, Londa, eds. (2008). Agnotology: The making and unmaking of ignorance. Palo Alto, CA: Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-5901-4. נבדק ב-31 באוקטובר 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - Smithson M (1985). "Toward a social theory of ignorance". Journal for the Theory of Social Behaviour. 20 (4): 323–346. doi:10.1111/j.1468-5914.1985.tb00049.x.
- טים הארפורד, עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים, באתר כלכליסט
קישורים חיצוניים
- טים הארפורד, פייננשל טיימס, עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ What Organizations Don't Want to Know Can Hurt
- ^ We Will Overcome Agnotology (The Cultural Production Of Ignorance)
- ^ Stanford History Department : Robert N. Proctor
- ^ 4.0 4.1 4.2 Conference to explore the social construction of ignorance
- ^ The Agateer
- ^ History for Hire in Industry Lawsuits
- ^ Agnotology: The Cultural Production of Ignorance
- ^ IRWG director hopes to create 'go to' center for gender studies
- ^ Feminist History of Colonial Science
- ^ Immaterial Value and Scarcity in Digital Capitalism
- ^ Agnoiology
- ^ James Frederick Ferrier באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Study: Americans choose media messages that agree with their views
- ^ A Systematic Review for the Effects of Television Viewing by Infants and Preschoolers
- ^ THIRD INTERNATIONAL CONFERENCE on COGNITONICS: The Science about the Human Being in the Digital World
