אדד-ניררי השלישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסטלה של אדד-ניררי השלישי שנמצאה בתל א-רימאח

אדד-ניררי השלישי (|אדד-נִרַרִ) היה מלך אשור בתקופת האימפריה האשורית החדשה. הוא מלך בין השנים 783-811 לפנה"ס.

אדד-ניררי היה בנו ויורשו של המלך שמשי-אדד החמישי שמת בגיל צעיר יחסית. הוא עלה כנראה לשלטון בגיל צעיר, ובחמש שנות שלטונו הראשונות אמו המלכה שַמוּראמַת (Shammuramat) שימשה כעוצרת. הוא היה אביהם של המלכים האשוריים שלמנאסר הרביעי, אשור-דן השלישי ואשור-ניררי החמישי שמלכו אחריו. המלך תגלת-פלאסר השלישי תיאר את עצמו בכתובות שהשאיר כבנו, אבל לא ברור אם אמנם מידע זה נכון.

גילו הצעיר של אדד-ניררי והמאבקים שניהל אביו בתחילת שלטונו על המלוכה, החלישו את אשור, והביאו להגברת שאיפותיהם של מפקדים מושלים ושליטים מקומיים. בשנת 806 נעשה שליט בפועל, הוא ניהל מספר מלחמות במטרה לחזק את שלטונו ולהחזיר את הכוח שהיה לאשור בתקופת סבו שלמנאסר השלישי. מיד לאחר שנעשה שליט בפועל, הוא יצא למלחמה בסוריה נלחם בבן הדד השלישי ושיעבד את העיר ארם דמשק והטיל עליה מס כבד. שיעבוד זה איפשר לממלכת ישראל בתקופתו של יואש, להשתחרר מעולה של ארם. ישראל מוזכרת ברשימת העמים ששילמו מס לאשור. על פי הכתובת שלו הוא הגיע בכיבושיו עד לים התיכון וקיבל מס מממלכת ישראל, צור וצידון. ובעיר ארוד השוכנת על אי בחוף סוריה של היום הציב פסל בדמותו. בנוסף בנה לעצמו ארמון ומקדש. על פי כתובת נוספת שלו שנמצאה הוא הכניע גם את אדום ואת פלשת.

בכתובת אשורית של אדד-ניררי שנמצאה על גבי מצבת תל א-רימאח, מצוין המלך יואש כמעלה מס לאשור:

אדד-ניררי, מלך חזק, מלך תבל, מלך אשור, בן שמשי-אדד, מלך תבל, מלך אשור, בנו של שלמנאסר, מלך ארבע כנפות הארץ, גייסתי רכב וחיילים וציוויתי להתקדם לארץ ח'תי.[1] תוך שנה אחת הכנעתי לרגלי את כל ארצות שקיעת השמש.[2] היטלתי עליהם מס לתמיד.

קיבלתי את המס של מרא[3] מדמשק: 2000 כיכרות כסף, 1000 כיכרות נחושת, 2000 כיכרות ברזל ו-3000 בגדי פשתן צבעוניים. קיבלתי את המס של יואש השומרוני ושל אנשי צור וצידון. המשכתי במסעי אל הים הגדול מקום שקיעת השמש.[4] את צלם מלכותי הצבתי בעיר ארווד השוכנת בלב הים.

העפלתי להר הלבנון, כרתי 100 ארזים גדולים [לשם בניין] ארמוני ומקדשי. קיבלתי את המס מכל מלכי ארץ הנאירי.

[5]

אדדי-ניררי יצא למסעות מלחמה דרומה, כבש את בבל והרחיב את תחום שלטונה של אשור לתוך מדי. הוא נהל מלחמות עד סוף תקופת שלטונו. בתקופה זו התחזק כוחה של אוררטו ממלכה בצפונה של אשור. בכתובות אין אזכור של יציאה למלחמה לכיוון צפון, וייתכן ואשור ויתרה על שטחים אלה שנכבשו בתקופות קדומות יותר.

אדד-ניררי בנה בעיר נינוה מקדש לאל נבו. לאחר מותו של אדד-ניררי, נכנסה אשור לתקופה שבה שלטונה נחלש עד לעלייתו של תגלת-פלאסר השלישי לשלטון.

אסטלה של אדד ניררי השלישי ששימשה כאבן גבול. אוסף המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדד-ניררי השלישי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בתקופה זו הכוונה לסוריה וארץ ישראל
  2. ^ מערב
  3. ^ אדון
  4. ^ הים התיכון
  5. ^ ראו: עודד בוסתני, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך 2, עמ' 251.


הקודם:
שמשי-אדד החמישי (824 עד 811)
מלכי אשור
שנים 811 עד 783 לפנה"ס
הבא:
שלמנאסר הרביעי (783 עד 773)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23051809אדד-ניררי השלישי