אדוארד, נסיך אנהלט
| לידה |
טירת באלנשטדט, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| שם מלא | יוליוס אדוארד ארנסט אוגוסט ארדמן, נסיך אנהלט |
| בת זוג | קורין קרנליין |
אדוארד, נסיך אנהלט (בגרמנית: Eduard Prinz von Anhalt; נולד ב-3 בדצמבר 1941) הוא ראש בית אסקניה, משפחה אשר שלטה בדוכסות אנהלט עד 1918.
ביוגרפיה
פרידריך נולד ב-3 בדצמבר 1941 בטירת באלנשטדט, ליואכים ארנסט, דוכס אנהלט ולאדה שרלוטה פון סטפני-מארוויץ.[1]
בשנת 1947 מת אביו במחנה ה-NKVD המיוחד מס' 2 (לשעבר מחנה הריכוז בוכנוואלד), בהיותו בשבי ברית המועצות, ואחיו פרידריך, נסיך הכתר של אנהלט ירש את תאריו. אולם, דודו אויגן, נסיך אנהלט טען שהוא צריך לקבל את ראשות הבית, מכיוון שיואכים ארנסט התחתן בנישואים מורגנטים.[2][3] בשנת 1963 מת אחיו פרידריך במינכן, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, ואדוארד ירש את תאריו.
אדוארד התגורר כמה שנים בארצות הברית, ועבד שם במספר משרות קמעונאיות, לפני שחזר לגרמניה בשנת 1967. הוא היה עיתונאי ובעל טור בעיתונים גרמניים רבים., ואף אירח תוכנית טלוויזיה. לאחר מכן, הפך לפרשן הטלוויזיה הגרמנית לאירועים המלכותיים. בשנת 1978 כתב אדוארד ספר על תולדות המשפחה.
בשל מאסרו של אביו במחנה ריכוז מ-1938 עד 1944, אבהותו של אדוארד נחקרה מעת לעת. בשנת 1990 אחותו הבכורה הנסיכה מריה אנטוינטה כינתה אותו "אחיה למחצה" לעיתונות, וטענה כי אביו היה היינריך הימלר. אדוארד הגיב על כך שזוהי פשוט מחלוקת בין אחים, וכי היא רוצה להכפיש את שמו. בשנת 1980 מת דודו אויגן, נסיך אנהלט ללא בנים, ובעקבות כך נשאר אדוארד הטוען היחידי לראשות הבית.
באפריל 1990 ניסה אדוארד לדרוש את נכסי המשפחה שהוחרמו על ידי שלטונות גרמניה המזרחית, אולם נכשל בתביעתו נגד העירייה, ורק בשנת 2002 הצליח לרכוש בחזרה את חלק מנכסי המשפחה.
באוגוסט 2010 הכריז אדוארד על אירוסיהם הקרבים של הנסיך ויליאם מוויילס וקייט מידלטון, אף שדובר של משפחת המלוכה הבריטית הכחיש את טענתו של אדוארד, האירוסים אכן הוכרזו כמה חודשים לאחר מכן.
באותה שנה הכריז אדוארד על ביטול החוק הסאלי בבית אסקניה, ומשום כך לאחר מותו תירש בתו יוליה קתרינה את ראשות הבית.
משפחתו
ב-21 ביולי 1980 התחתן אדוארד עם קורין קרנליין, ממנה נולדו לו 3 בנות:
- יוליה קתרינה, נסיכת אנהלט (נולדה ב-1980), התחתנה עם מארק בראנט
- יוליה אייליקה, נסיכת אנהלט (נולדה ב-1985), התחתנה עם פביאן הארט
- יוליה פליציטס, נסיכת אנהלט (נולדה ב-1993)
אילן יוחסין
| פרידריך הראשון, דוכס אנהלט | אנטוינטה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג | מוריץ, נסיך סקסוניה-אלטנבורג | אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדוארד, דוכס אנהלט | לואיזה שרלוטה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג | וילהלם הורן | אירמגארד קלרה פרנציסקה מארוויץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יואכים ארנסט, דוכס אנהלט | אדה שרלוטה פון סטפני-מארוויץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדוארד, נסיך אנהלט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Paul Theroff, An Online Gotha: Anhalt
- ^ Montgomery-Massingberd, Hugh (ed.) (1977). Burke's Royal Families of the World, 1st edition. London: Burke's Peerage. pp. 195–196. ISBN 0-85011-023-8.
{{cite book}}:|first=has generic name (עזרה) - ^ Genealogisches Handbuch des Adels: Furstliche Hauser Band III. C. A. Starke Verlag. 1955. p. 3.
