החוק הסאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המלך כלוביס הראשון מכתיב את החוק הסאלי

החוק הסאלילטינית: Lex Salica או Pactus legis salicae) הוא מכלול חוקי המדינה של הפרנקים הסאלים. קובץ חוקים זה משקף מסורות קדומות יותר, כלומר, זוהי העברת מערכת חוקים שעברה בעל-פה לחוקה כתובה. זוהי למעשה החוקה הקדומה ביותר באירופה לאחר התמוטטות האימפריה הרומית. חשיבותו העיקרית של החוק בהיסטוריה של אירופה היא בכך שהכתיב את חוקי הירושה ברבות ממדינות אירופה. בלב חוק הירושה הסאלי נמצאת תפיסת הירושה האגנאטית, לפיה רק זכרים ראויים למשול ולרשת את אבותיהם על כס המלכות.

על פי הכתוב בטקסט החוק הועלה על הכתב על ידי המלך כלוביס הראשון בין שנת 507 לשנת 511, אולם מתוך קריאת הטקסט מסתבר כי הוא עבר שינויים מאוחרים יותר. יש גם מקור המציין כי מספר הסעיפים בחוק המקורי היה 65 בלבד בעוד החוק המצוי בידנו מכיל מספר רב יותר של סעיפים. החוק הסאלי לא היה החוק היחיד שנחקק אצל העמים הברברים. כך למשל היה חוק של אויריק משנת 475, עליו התבסס חוק של ליאוויגילד משנת 575 ועליו התבסס חוק של רקסוינד משנת 654. היו חוקי גודנדובאר של הבורגונדים משנת 536 ועוד קודקסים שונים.

קבלת החוק

החוק הגרמאני העתיק היה חוק בעל פה, שהתאים לעם נוודים המאוגד במסגרות משפחה. כוחה של המשפחה נמדד בנקמת הדם אותה יכלה לבצע ואחד העונשים החמורים ביותר היה נידויו של הפושע והוצאתו מחוץ למסגרת התומכת והמגנה של המשפחה. מאחר שלא היה רכוש דלא-ניידי לא היה צורך בחוקי ירושה ולא היה מוכר מושג הצוואה.

על פי הטקסט המלווה לחוק הסאלי[1], החוק הסאלי נוסח על ידי ארבעה אנשים מכובדים[2] שבאותו זמן היו מנהיגי העם (rectores) וזאת אחרי שנבחרו מתוך כלל הגברים. שמותיהם היו ויזוגאסט (Wisogastis) בודוגסט (Bodogastis), סאלאגסט (Salegastis), ווידוגאסט (Widogastis) מהאחוזות בוטהם, סאלהם ווידהם אשר מעבר לריין (כלומר בהולנד). על מנת לנסח את החוק הם התכנסו בשלושה כינוסי מאלוס[3] במקומות ששמם סחמי (Sachamae) בודוגי (Bodohamae) ווידוהיים (Widohamae) על מנת לדון במשפטים (causarum) שהתעוררו. אחרי שדנו בכל הסיבות לסכסוכים הם החליטו פה אחד על חוקה הכוללת מספר סעיפים שנועדה לשמור על השלום ולמנוע אלימות.

מניעת האלימות החשובה ביותר הייתה עצירת נקמת הדם. על פי המסורת הפרנקית, כבודו של אדם היה ניזוק על ידי מעשה איבה מצדו של אדם אחר, ורק נקמה הייתה משיבה את הכבוד האבוד. על מעשים מסוימים הייתה נהוגה נקמת דם (Faida) שהיה אפשר לעצור אותה על ידי כופר נפש (Compoditio). והחוק הסאלי הרחיב את מושג הכופר וקבע סולם תשלומים לכל מקרה. בנוסף, אפשר החוק למלך לקחת לעצמו חלק מהכופר בתמורה לכך שהוא שומר על הסדר ועל השלום. החוק הסאלי מתעלם מהנסיבות או מקיום ואי קיום כוונה במעשה ומתייחס לתוצאה בלבד.

החוק הכללי

החוק הסאלי הפלילי חל על אנשים חופשיים (לא עבדים) המהווים חלק ממשפחה. החוק מסתמך על שבועה, אינו מכיר בתקדים, ומתבסס גם על הפן הרוחני אלוקי במערכת המשפטית. החוק מסדיר נושאים רבים, בהם חוקי המונרכיה העוברת בירושה, כלומר כללי ירושת הכתר ופיפים אחרים על ידי גברים בלבד, וסדר הירושה במידה ואין למלך בן זכר.

החוק הסאלי בנוי כתעריפון עונשים, הוא מפרט עונשי קנס על מעשי פשע שונים ומגדיר דירוג בין פגיעות גופניות שונות (למשל כריתת יד שמאל פחותה במדרג מכריתת יד ימין). שליש מהקנס יורד לקופת המדינה ושני שלישים משולמים לנפגע, שליש אחד כפיצוי על הנזק והשליש השני כתשלום מוסכם מראש למניעת נקמה. המשפט נערך בפני חבר מושבעים.

אחד החידושים בחוק הוא ביטול העדפת הבן הבכור בעניין ירושת קרקעות לטובת שיטת חלוקה שווה של הקרקע בין כל צאצאיו הזכרים של הנפטר. חוק זה נמצא בבסיסו של חוזה ורדן שפירק את האימפריה הקרולינגית ועיצב את דמותה של אירופה למשך דורות רבים.

החוק הסאלי נותן משקל רב לנושא הכבוד. יש עונשים מוגדרים על פגיעה בכבוד.

דוגמאות לסעיפי החוק

מי שזומן כדין לאספת mallus ולא הופיע מסיבה שאינה הכרחית ישלם 600 דינר (dinarrii) שהם 15 סולידי (soldi).

על רצח בכוונה של אדם בן חורין החי לפי דיני החוק הסאלי (פרק 69 סעיף 1) הקנס הוא 200 סולידי. על רצח אישה מבוגרת שכבר אינה מסוגלת ללדת הקנס זהה (פרק 32), על רצח נער הנמצא בפמליית המלך (Puer Regis) הקנס הוא 300 (פרק 90 סעיף 2) ואילו על רצח אישה בגיל הפיריון הקנס הוא 600 סולידי (פרק 32), קנס זהה על רצח של אנשי מעלה כמו עושי דברו של המלך (Grafio, Sagibaro) אחד מחברי המלך (Antrustio Dominicus) וכן על רצח ילד מתחת לגיל 12 (פרק 31 סעיף 1). אבל הקנס על רצח של כומר (presbiter) רק 60 סולידי (פרק 78 סעיף 1) והתעריף עולה כשנרצח דיאקון (diconus) ל 300 סולידי (פרק 78 סעיף 2)

על הריגה של אישה הרה (שאינה רצח) יש לשלם 30 סולידי (פרק 31 סעיף 2) על הריגת רומאי משלם מס יש לשלם 70 סולידי (פרק 69 סעיף 8) ועל הריגת רומאי בעל קרקע יש לשלם 100 סולידי (פרק 69 סעיף 7) והתעריף עולה כמידת ייחוסו של ההרוג כך על הריגת רומאי הסמוך אל שולחן המלך יש לשלם 300 סולידי. התעריף להריגת רומאים נמוך יותר כי אין צורך לשלם את מרכיב מניעת הנקמה, מתוך הנחה שהנקמה אינה מהותית עבור הרומאים אבל חלק משמעותי בתרבות הפרנקית.

יש גם תעריפים לגניבה, על גניבת עבד יש לשלם 30 סולידי ובנוסף את תשלום הנזק (פרק 11 סעיף 1), על גניבת שור יש לשלם 45 סולידי (פרק 3 סעיף 4) וכן פיצויים ונזק, על גניבת טלה (פרק 4 סעיף 2) יש לשלם 7 דינרי, את ערך הכבש ופיצוי על אבדן השימוש שהיה אפשר לעשות בו. על גניבת כבש (פרק 4 סעיף 1) יש לשלם 3 סולידי, את ערך הכבש ופיצוי על אבדן השימוש שהיה אפשר לעשות בו. מי שגנב מספר כבשים (יותר מ-3 ופחות מ-40) צריך לשלם קנס גבוה יותר (35 סולידי) ואם גנב יותר מ-40 כבשים הקנס עולה ל-62.5 ולידי. על גניבת אשת איש יש לשלם 200 סולידי (פרק 15 סעיף 1). על גניבת שדה חקלאי ועיבודו יש לשלם 300 סולידי (פרק 46 סעיף 2)

חוץ מרצח אנשי כנסייה, החוק מתייחס רק ברפרוף לנושא הכנסייה הקתולית, אנשיה ומוסדותיה. למשל מי שמצית בזיליקה חייב לשלם 200 סולידי. (פרק 76).

חוקי הירושה

ירושת כס המלכות

בלב חוק הירושה הסאלי נמצאת תפיסת הירושה האגנאטית, לפיה רק זכרים ראויים למשול ולרשת את אבותיהם על כס המלכות. לפי החוק, הירושה עוברת לבנו הבכור של המלך, אם למלך אין בנים היא עוברת לבן משפחתו הקרוב ביותר, לאורך קו הירושה הגברי (לאמור - אח, בן-אח, בן-דוד וכן הלאה). הירושה אינה עובדת דרך אחיות (בני-האחות אינם יורשים) או קרובי משפחה של אם-המלך (בני-הדודות) אלא אך ורק דרך הגברים בשושלת. במהלך ימי הביניים נשמר החוק הסאלי כלשונו, אך מן המאה ה-15 התאפשרה ברוב הפרשנויות גם ירושה דרך בנות-משפחה נשים, אם כי השלטון בפועל הוא לגברים בלבד (כלומר אם אין בנים מקרובי משפחה גברים אזי בנים לאחיות או לדודות יכולים לרשת). פרשנות זו לחוק נקראת "סאלי-למחצה" (Semi Salic).

ירושת נשים

בחוק הסאלי נמצא סעיף שזכה לכינוי Terra salica ("האדמה הסאלית") האומר שאשה אינה יכולה ליטול חלק בירושת "אדמה סאלית", האדמה הסאלית מחולקת רק בין הבנים. לפי הפרשנות שהייתה נהוגה כבר מ-570 פירוש הדבר הוא שאשה יכולה לרשת נכסים, פרט לנדל"ן ואם לנפטר אין בנים זכרים אזי היא יכולה לרשת גם קרקעות בתחומים שאינם מוגדרים כ"אדמה סאלית", כלומר מחוץ לתחומי גרמניה, בתלות בפרשנות מדובר באפשרות של ירושת קרקעות בצרפת, ספרד ופורטוגל.

השפעת החוק

החוק היה בעל השפעה נרחבת על המשפט בימי הביניים. חוקתו של קרל הגדול שאבה מאפיינים רבים של החוק הסאלי ועקב הסתמכות חוקות רבות עליה נמצא שהחוק הסאלי משפיע על מערכות החוק של צרפת, בלגיה, גרמניה, הולנד, אוסטריה, הונגריה ורומניה ובמידה מסוימת אף על איטליה וארצות הבלקן עד ימינו.

למשל, החוק הלומברדי הכתוב הראשון, Edictus Rothari (מוכר גם כ-Edictum Rothari) בנוי גם הוא כתעריפון.

כאן כבר יש ענשי מוות (למי שהורג את אדונו - סעיף 13) ופירוט הפיצויים מפורט יותר ומגיע לנזק לעין, קטיעת אצבע (ואיזו אצבע) וכן הלאה. גם החוק הסאלי פירט נזקים מסוימים (פרק 48 סעיף 12 - מה דינו של אדם הכורת את לשונו של אדם אחר) אבל לא הגיע לפירוט כה רב. בחוק הלומברדי עקירת עין לאדם חופשי דינה תשלום פיצוי בגובה מחצית מערכו של האדם, חיתוך אוזן (סעיף 53) רבע מערכו, אגודל (סעיף 63) שישית מערכו אבל לאצבעות אחרות נקבע סכום כספי. שן הנראית בשעת צחוק (סעיף 51) 16 סולדי לאדם חופשי, 4 סולד (סעיף 85) לעבד בית ו-2 סולד (סעיף 109) לעבד שדה.

לקריאה נוספת

  • Cave, Roy and Coulson, Herbert. A Source Book for Medieval Economic History, Biblo and Tannen, New York (1965)
  • Craig Taylor, The Salic Law and the Valois succession to the French crown, French History, 15 (2001), pp. 358-77.
  • Craig Taylor, The Salic Law, French Queenship and the Defence of Women in the Late Middle Ages, French Historical Studies, 29 (2006), pp. 543-64.
  • Drew, Katherine Fischer, The laws of the Salian Franks (Pactus legis Salicae), Philadelphia: University of Pennsylvania Press (1991), מסת"ב 0-8122-8256-6/מסת"ב 0-8122-1322-X.
  • Fosberry, John trans, Criminal Justice through the Ages, trans. John Fosberry. Mittalalterliches Kriminalmuseum, Rothenburg ob der Tauber, (1990 Eng. trans. 1993)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החוק הסאלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ LEX SALICA
  2. ^ אנשי מעלה proceres
  3. ^ מאלוס (mallus) הוא מושג המתאר אספה של הנהגת הפרנקים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0