אדולף שטיינברגר
 | |
| אדולף (דראגו) שטיינברגר | |
| לידה |
15 בפברואר 1916 זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1942 (בגיל 26) פלאשקי, מדינת קרואטיה העצמאית .svg){kind=small} |
| כינוי | דראגו Drago |
| השתייכות | הפרטיזנים היוגוסלבים |
| תקופת הפעילות | 1941–1942 |
| דרגה | קומיסר של גדוד פרטיזנים |
| תפקידים בשירות | |
| הבריגדות הבינלאומיות במהלך מלחמת האזרחים בספרד, הפרטיזנים היוגוסלבים - קומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים בקורדון. | |
| עיטורים | |
| גיבור יוגוסלביה | |
אדולף שטיינברגר (בסרבו-קרואטית: Adolf Štajnberger; 15 בפברואר 1916, זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 3 במרץ 1942, פלאשקי, מדינת קרואטיה העצמאית) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי, חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה אשר ב-1943 זכה לעיטור גיבור יוגוסלביה.
ביוגרפיה
אדולף שטיינברגר נולד ב-1916 בזאגרב ולמד הנדסה באוניברסיטת זאגרב. ב-1938 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה ולחם בשורות הבריגדות הבינלאומיות במהלך מלחמת האזרחים בספרד. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית, נעצר שטיינברגר ונשלח לעבודות כפייה בגרמניה. ביולי 1941, הצליח שטיינברגר להימלט ולשוב לגבולות יוגוסלביה הכבושה. הוא הצטרף לכוחות הפרטיזנים היוגוסלבים של טיטו וארגן מספר יחידות באזור קוֹרְדוּן. בהמשך, מונה לקומיסר של גדוד פרטיזנים. במרץ 1942 נפל למארב של צ'טניקים כתוצאה מהלשנה ונהרג ביחד עם שלושה לוחמים ובהם רוברט דומאני.[1] גופתו הושלכה לבור מים בעומק רב ושרידיה נמצאו רק ב-1966. ב-27 ביולי 1943 העניק לו מפקד כוחות הפרטיזנים יוסיפ ברוז טיטו את עיטור "גיבור יוגוסלביה" ושטיינברגר היה אחד מראשוני מקבלי העיטור.[2]
הערות שוליים
- ^ יהודים - "גיבורים לאומיים של עמי יוגוסלביה", באתר "ההתנגדות היהודית בשואה", אוחזר ב-1 באוגוסט 2014.
- ^ אדולף שטיינברגר, באתר deseti-korpus.com, אוחזר ב-4 באוגוסט (בקרואטית).
יהודים גיבורי יוגוסלביה 
| ||
|---|---|---|
| נסים אלבחרי • אליאס אנגל • אנטון בלאז'יץ' • איזידור ברוך • פאבלה גוראנין • רוברט דומאני • סלאבישה ויינר • וויו טודורוביץ' • אסתר עובדיה • פאבלה פאפ • משה פיאדה • אדולף שטיינברגר • | 
| |
