אוויר מבוקר
אוויר מבוקר (באנגלית: Controlled Atmosphere) היא שיטה לאחסון פירות טריים וסחורה יבשה כגון גרעינים וקטניות, בה מפוקחים הריכוז של חמצן, פחמן דו-חמצני, וחנקן, כמו גם הטמפרטורה והלחות של חדר האחסון.
היסטוריה
בשנת 1821, ז'אק אטיין ברארד (אנ'), חוקר צרפתי בתחום הפיזיולוגיה של הצמחים, גילה שלפירות וירקות המאוחסנים ברמות חמצן נמוכות יש חילוף חומרים מופחת.
פרנקלין קיד וסיריל וסט מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה ערכו את המחקר הבסיסי בהבשלה וריקבון של פירות בשנת 1929. מחקריהם הובילו לשימוש בחדרי אחסון לפירות באנגליה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, באוויר מבוקר המבוסס על גז.
חוקר נוסף בתחום היה פרופסור רוברט סמוק, חוקר מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית, אשר ביקר באוניברסיטת קיימברידג' אצל קיד ווסט בסוף שנות ה-30. הוא חזר לניו יורק והתחיל לעסוק במחקר בתחום האוויר המבוקר החל מסוף שנות ה-30 ועד שנות ה-50. לסמוק הייתה מעבדה בתוך אסם ישן ליד האוניברסיטה, הניסויים שהוא עשה השפיעו רבות על השימוש באוויר מבוקר בכל רחבי ארצות הברית ואף בישראל.[1][2][3]
השיטה של אוויר מבוקר הגיעה לארצות הברית וקנדה בשנות ה-50 של המאה ה-20 והשתמשו בה בעיקר לאחסון תפוחי עץ. באמצע שנות ה-50 החלו להשתמש במשאיות על מנת לאסוף פירות וירקות שנקטפו, דבר שאיפשר לגדל ולאסוף כמויות הרבה יותר גדולות של סחורה. דבר זה גרר את הצורך לשימור הסחורה ואז החלו להשתמש ברחבי ארצות הברית בחדרי אחסון גדולים עם אוויר מבוקר. שיטת האוויר המבוקר בשלב הזה התפתחה לכל העולם.[4]
בישראל
בישראל החלו להשתמש בשיטת אוויר מבוקר בשנות ה-60 של המאה ה-20, השיטה יובאה על ידי אריה זיו שלמד אותה מפרופסור סמוק באוניברסיטת קורנל בארצות הברית.
השימוש של חדרי אוויר מבוקר
פירות וירקות טריים
השיטה של אוויר מבוקר נעשית בשימוש בעיקר בטיפול בתפוחי עץ ואגסים, שם השילוב של טמפרטורה נמוכה ובקרה של אוויר מאפשרים לפירות הללו אחסון לטווח ארוך ללא פגיעה באיכותם. אחסון לטווח ארוך של פירות וירקות נעשה באמצעות עיכוב של תהליכי ההבשלה והריקבון ללא פגיעה בטעם. הורדת כמות החמצן ועליית הפחמן הדו-חמצני והחנקן בחדר המקורר מעכבת את הבשלת וריקבון הפירות.
אטמוספירה רגילה מורכבת מ־78% חנקן, 21% חמצן ו- 0.3% פחמן דו-חמצני. באוויר מבוקר החמצן יורד ל־1.5-2% ומוחלף בחנקן ומעט פחמן דו-חמצני אשר נוצרים בפרי עצמו. תחת אוויר מבוקר האיכות והטריות של הפירות והירקות נשמרת והאוויר המבוקר מאפשר לאחסן אותם עד פי 2–4 מהזמן הרגיל.[5][6]
סחורה יבשה
זרעים, קטניות, וזרעים של שמנים, מאופסנים בחדרי אחסון עם אוויר מבוקר בעיקר על מנת למנוע חדירה של מזיקים וחרקים. רוב החרקים אינם יכולים לשרוד ללא חמצן או בסביבה של מעל 30% פחמן דו-חמצני. טיפול כזה של אוויר מבוקר שנועד להיפטר ממזיקים יכול לקחת מספר שבועות בטמפרטורה נמוכה מתחת ל15 °C. תהליך של חיטוי של סחורות יבשות ייקח לפחות 15 ימים ויכלול לחות מתחת ל־13% בשילוב של מעל 35% פחמן דו-חמצני בטמפרטורה של 15 °C.[7]
הערות שוליים
- ^ https://ecommons.cornell.edu/bitstream/handle/1813/18508/Smock_Robert_M_1986.pdf?sequence=2
- ^ The Top 10 Breakthroughs in Food Science in the Past 75 Years, www.ift.org
- ^ John M. Love, Robert Smock and the Diffusion of Controlled Atmosphere Technology in the U.S. Apple Industry, 1940-1960, 1988-08
- ^ CA storage has become staple of the fruit industry, Fruit Growers News (ב־American English)
- ^ Cohen, Rachel D. (2018-11-26). "Thanks To Science, You Can Eat An Apple Every Day". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-08-30.
- ^ Controlled Atmosphere Storage - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
- ^ Yu Cao, Kangkang Xu, Xiaoye Zhu, Yu Bai, Wenjia Yang, and Can Li *, Role of Modified Atmosphere in Pest Control and Mechanism of Its Effect on Insects, 2019
