אוורי ברנדג'
אוורי ברנדג' (באנגלית: Avery Brundage; 28 בספטמבר 1887 – 8 במאי 1975) היה הנשיא החמישי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), ושירת בתפקיד זה מ-1952 עד 1972. ברנדג' זכור כחסיד נלהב של החובבנות בספורט, וזכור בקשר עם מעורבותו בקיום אולימפיאדת ברלין (1936) וב-אולימפיאדת מינכן (1972); שתיהן נערכו בגרמניה שאת תרבותה העריץ.
ברנדג' נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית בשנת 1887 למשפחה ממעמד הפועלים. כשהיה בן חמש, עבר עם משפחתו לשיקגו, אילינוי. לאחר מכן נטש האב את אשתו וילדיו וברנדג' גודל בעיקר על ידי קרובי משפחה. הוא למד הנדסה באוניברסיטת אילינוי והפך לספורטאי מצטיין בתחום האתלטיקה הקלה. ב-1912, הוא התחרה באולימפיאדת סטוקהולם בקרב חמש ובקרב עשר, אך לא זכה במדליות (בשתי התחרויות זכה במדליית הזהב ג'ים ת'ורפ). הוא זכה באליפויות לאומיות שלוש פעמים בין השנים 1914 ו-1918. במקביל, הקים חברת בנייה משלו ועשה את הונו מחברה זו ומהשקעות, ומעולם לא קבל שכר בגין מעורבותו בספורט.
לאחר פרישתו מפעילותו כאתלט, הפך ברנדג' למנהל קבוצות ספורט, ועלה במהירות בסולם הדרגות בקבוצות הספורט של ארצות הברית. כמנהיג של הארגונים האולימפיים של ארצות הברית, הוא נלחם בקנאות נגד החרם על האולימפיאדה ב-1936 שהתקיימה בגרמניה הנאצית. הוא נבחר לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי בשנת 1952. במשך שנותיו כנשיא הוועד האולימפי היה ברנדג' הלוחם המובהק ביותר למען שימור עקרון החובבנות במשחקים האולימפיים וזאת, בשעה שעולם הספורט נע לכיוון המקצוענות.
האולימפיאדה האחרונה שלו כנשיא, אולימפיאדת מינכן בשנת 1972, עמדה בסימן מחלוקת: באזכרה לאחר רצח 11 הספורטאים הישראליים על ידי טרוריסטים, גינה ברנדג' בנאומו את הפוליטיזציה של הספורט, אך סירב לבטל את המשך משחקי מינכן, והצהיר כי "המשחקים חייבים להימשך". למרות שבשעתו, זכתה הצהרתו של ברנדג' למחיאות כפיים רבות על ידי הצופים באצטדיון, זכתה בהמשך החלטתו, להמשיך את המשחקים, לביקורת חריפה, ונטען כי פעולותיו בשנת 1936 וב-1972 מהוות עדות לאנטישמיות. לאחר שפרש מתפקיד נשיא הוועד האולימפי ב-1972, נשא לאישה נסיכה גרמניה ומת כעבור שלוש שנים ב-1975.