אוחזת ענף עץ השקד
אוחזת ענף עץ השקד הוא שמה הפרטי, לכאורה, של נערה ישראלית, נושאה של אגדה אורבנית נפוצה בת עשרות שנים. הסיפור על קיומה מוכר כדיווח אותנטי בצורת קוריוז הנוגע למתן שמות פרטיים יוצאי דופן לילדים על ידי הוריהם.
מקור הסיפור
מקורו של הסיפור ככל הנראה בשנת 1976, בביקור של כתבת צעירה בשם עידית גיל[1] (ולא של סמדר שיר, כפי שנטען לעיתים) בביתה של משפחה מקריית טבעון. הכתבת פרסמה בשבועון הנוער "מעריב לנוער" כתבה בנושא שמות מוזרים ואקזוטיים בישראל ושוחחה בין השאר עם בני משפחת אלעמי שהעניקו לילדיהם שמות מיוחדים. הבת הבכורה, ששמה הפרטי הוא ניצת הדס, רואיינה על ידי הכתבת בנוגע לשמה המיוחד ולשמה של אחותה הצעירה, שִלְהָב. במהלך השיחה עם הכתבת סיפרה אמן של הבנות, ככל הנראה בבדיחות הדעת, שבת נוספת שלה קרויה, או ששקלו לקרוא לה "אוחזת ענף עץ השקד" וכשם חיבה היא נקראת צמרת. כשהתפרסמה הכתבה ב"מעריב לנוער" הופיעה במסגרתה תמונה של ניצת הדס ואוזכר בה השם "אוחזת ענף עץ השקד" כשם של ילדה אחרת במשפחה.
מקור השם
מקור השם עצמו בשם שירו של יצחק שלו "אוחזת ענף שקד",[2] שלימים היה גם השם שבחר לקובץ שיריו הראשון (תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי"ב-1951), שזכה להערכה רבה וזיכה אותו בפרס אוסישקין.
השיר נפתח במילים:
אחזה בענף של שקד
מרֻקם בציצים לבנים
ומסֻכסך בטרפים ראשונים
ועקֻמה שדרתו בכפה.
אמיתות הסיפור
הסיפור נבדק מספר פעמים על ידי עיתונאים שחיפשו את מקורו וביקשו לשפוך אור על היקף תפוצתו. כתבה בנושא פורסמה בין היתר בשבועון "לאשה". בשנת 2009 יצרו אירית דולב ואלון מרום סדרה דוקומנטרית על אודות אגדות אורבניות בישראל ששודרה בערוץ 8.[3] באחד מפרקי התוכנית מאשרת האחות הצעירה במשפחת אלעמי, צמרת, שאכן מדובר באגדה ותו לא. השם אוחזת ענף עץ השקד "הסתובב" לדבריה במשפחה אך לא הייתה ילדה שנקראה כך. אביהן של הבנות אישר אף הוא גרסה זו של הסיפור.[1]
שאר הפרטים והגרסאות השונות בנוגע לשם הם מקור להשערות ובדיות בלבד. מרישומי משרד הפנים, שנבדקו מספר פעמים על ידי עיתונאים שחקרו את הנושא, נעדר תיעוד המוכיח כי קיים בישראל אדם בעל שם זה.
עם התפתחותה של מדיית האינטרנט ונגישותה, ניתן לעקוב מקרוב אחר תהליך ההיווצרות של אגדות אורבניות מסוג זה. פוסטים בבלוגים ובטוקבקים בנוגע להיכרות אישית עם אוחזת ענף עץ השקד מופיעים באינטרנט חדשות לבקרים וניתן למצוא דיווחים שונים בדבר מקום מגוריה של הנערה, גילה, תקופת שירותה הצבאי, שמות בני משפחתה ועוד. חיפוש במנועי החיפוש באינטרנט מגלה עשרות עדויות אישיות על אנשים שפגשו כביכול את אוחזת ענף עץ השקד (הקרויה גם "אוחי" בפי חבריה הקרובים), סיימו עמה קורסים צבאיים שונים, שירתו עמה בבסיס חיל הים בעתלית ועוד.[4]
קישורים חיצוניים
נסלי ברדה וטל גרנות, השם ישמור, באתר של "רשת 13", 4 ביולי 2008 (במקור, מאתר "nana10"). כתבת וידאו בנושא "אוחזת ענף עץ השקד" ושמות חריגים בישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מיהו קרנף?, באתר nrg, 13 בינואר 2011
- ^ יצחק שלו, אוחזת ענף־שקד, דבר, 31 בינואר 1947, המשך; ושוב לאחר צאת הספר: יצחק שלו, אוחזת ענף שקד, דבר, 13 ביוני 1952.
- ^ יצחק טסלר, מבוא לתקשורת, באתר nrg, 8 באוגוסט 2009
- ^ ראו למשל: [1]; אורי קליין, עכבר העיר אונליין, אם תרצו אין זו אגדה, באתר הארץ, 07 באוגוסט 2009; [2] [3]
