אוטותיזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגימת קמפונית

אוטותיזה (באנגלית Autothysis ממקור ביוונית אוטו - autos- αὐτός "עצמי" ותיזיה thysia θυσία "הקרבה") או אלטרואיזם של אובדנות הוא התהליך שבו חיה הורסת את עצמה באמצעות פקיעה או פיצוץ פנימי של איבר שקורע את העור. המונח הוצע על ידי אולריך משווייץ (Ulrich Maschwitz) ואלינור משווייץ (Eleonore Maschwitz) בשנת 1974 כדי לתאר את המנגנון ההגנתי של קולובופסיס סונדרזי (Colobopsis saundersi) הוא מין של נמלה.[1][2] זה נגרם כתוצאה מהתכווצות שרירים סביב בלוטה גדולה שמובילה לשבירת דופן הבלוטה. טרמיטים מסוימים (כמו חיילי גלוביטרמס סולפוראוס ) משחררים הפרשה דביקה על ידי קריעת בלוטה סמוך לעור צווארם ויוצרים אפקט זפת בהגנה מפני נמלים.

טרמיטים

דוגמה לקבוצת טרמיטים בטבע

קבוצות של טרמיטים שחייליהן נמצאו משתמשות באוטותזה כדי להגן על מושבותיהן כוללות: סריטרמס סריפר (Serrtermers serrifer), דנטיספיקונטרמס (Dentispicotermes), גנואוטרמס (Geuotermes) ו-אורטוגנטוטרמס (Orthognathotermes). הם כמה מינים של נטולי חיילים (Apicotermitinae), לדוגמה לבני מין ה-גריגיוטרמס Grigiotermes ורפטיטרמס Ruptitermes, יש פועלים שגם יכולים להשתמש באוטותזה. זה נחשב לאחת מצורות ההגנה היעילות ביותר שיש ברשותם של הטרמיטים כאשר הנמלים הפועלות הקרועות חוסמות את המנהרות הנכנסות לקן וזה גורם לחלופין קרבות אחד על אחד בין תוקפים למגינים, כלומר לפיגועים יש עלות אנרגיה גבוהה לטורפים.[2][3]

לנמלים החיילות במשפחת הטרמיטים סריטרמיטידה (Serritermitidae) מהאזור הנאוטרופי יש אסטרטגית הגנה שמערבת בלוטת אוטותזה קדמית, ופקיעת הגוף בין הראש והבטן. כאשר הן מנסות לברוח מתוקפים מחוץ לקן, הן משתמשות באוטותיזה רק כאשר הן נמצאות בתוך הקן כדי לחסום מנהרות הכניסה לקן, ולמנוע מהתוקפים להיכנס.[4]

נמלים פועלות זקנות שלנאוקפריארמס טרקואה (Neocapritermes taracua) מפתחים כתמים כחולים בבטן המלאים בחלבונים המכילים נחושת. אלו מגיבים עם הפרשה מבלוטת הליביאל (labial gland) לאחר האוטותיזה כדי לייצר תערובת שהינה רעילה לטרמיטים אחרים.[5][6]

נמלים

כמה סוגי נמלים המשתייכים לסוג קמפונית וקלובופסיס (Colobopsis) הסתגלו להשתמש באוטותיזה כתכונה הגנתית אלטרואיסטית בכדי להילחם טוב יותר נגד פרוקי רגליים וכדי להרתיע טורפים חולייתנים לטובת מושבת הנמלים כולה. נמלים אלה משתמשות באוטותזה של הרס עצמי כדי להגן על שטחן, אך הן משתמשות בה באופן שונה מטרמיטים, מכיוון שהשימושים העיקריים שלהם לאוטיזה אינם כוללים חסימת מנהרות הטריטוריה שלהם מפני תוקפים, אלא יותר למטרות לחימה במהלך קרבות טריטוריאליות.[7][8]

נמלים קדומות השתמשו באמצעים מכניים של עוקץ כדי להגן על עצמן, אך העקיצות נראו שימושיות יותר כנגד טורפי חוליות גדולים מאשר כנגד פרוקי רגליים אחרים. כך שהבחירה באוטותיזה אצל נמלים התפתחה כדרך להרוג בצורה יעילה יותר אויבי פרוקי רגליים. תוצרי האוטותזה בנמלים הם חומרים דביקים ומאכלים, אשר משתחררים על ידי התכווצות בגסטרם של הנמלים, מה שמוביל להתפרצות בקפל בין-מקטעים כמו גם בבלוטות מנדיבולריות. הנמלים משתמשות בהקרבה עצמית זו כדי להרוג אויב אחד או יותר שמסתבכים בחומר הדביק הזה. הנמלה הפועלת נצפתה כורכת את עצמה סביב יריב, מניחה את הגסטר הגבי שלה על ראשו של היריב לפני שהיא משליכה חומר מאכל דביק מפיה ומהגסטר שלה, ונדבקת באופן קבוע אל היריב תוך כדי הריגת עצמה והאויב, וגם אויבים אחרים שנדבקים אל התוצרים.[1][7][8]

נמלים אלה משתמשות בעיקר באוטותזה נגד פרוקי רגליים אחרים, כמו פולשות למושבות נמלים או נגד מושבות טרמיטים, והן אינן יעילות למדי כלפי טורפים גדולים חולייתנים כמו לטאות או ציפורים. הקרבה עצמית זו שימושית ביותר נגד פרוקי רגליים מכיוון שהדבקים הדביקים במוצרים פועלים בצורה הטובה ביותר כנגד גופם של פרוקי רגליים אחרים. עם זאת, הוסבר גם שלתרכובות המשמשות באוטותזה יש שימוש מסוים בהרתעת טורפים חוליתנים מפני אכילת הנמלים, מכיוון שמוצרים אלה אינם אכילים.[9][10]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Maschwitz, Ulrich; Maschwitz, Eleonore (1974). "Platzende Arbeiterinnen: Eine neue Art der Feindabwehr bei sozialen Hautflüglern". Oecologia Berlin (בגרמנית). 14 (3): 289–294. doi:10.1007/BF01039798. PMID 28308625.
  2. ^ 2.0 2.1 Bordereau, Christian; Robert, Annie R.; Van Tuyen, V.; Peppuy, Alexis (1997). "Suicidal defensive behavior by frontal gland dehiscence in Globitermes sulphureus Haviland soldiers (Isoptera)". Insectes Sociaux. 44 (3): 289–297. doi:10.1007/s000400050049. ISSN 0020-1812. OCLC 5648298235.
  3. ^ Šobotník, Jan; Jirošová, Anna; Hanus, Robert (2010). "Chemical warfare in termites". Journal of Insect Physiology. 56 (9): 1012–1021. doi:10.1016/j.jinsphys.2010.02.012. ISSN 0022-1910. PMID 20223240.
  4. ^ Šobotník, Jan; Bourguignon, Thomas; Hanus, Robert; Weyda, František; Roisin, Yves (2010). "Structure and function of defensive glands in soldiers of Glossotermes oculatus (Isoptera: Serritermitidae)". Biological Journal of the Linnean Society. 99 (4): 839–848. doi:10.1111/j.1095-8312.2010.01392.x. ISSN 0024-4066free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  5. ^ Šobotník, Jan; Bourguignon, Thomas; Hanus, Robert; Demianová, Zuzana; Pytelková, Jana; Mareš, Michael; Foltynová, Pavla; Preisler, Jan; Cvačka, Josef (2012). "Explosive Backpacks in Old Termite Workers". Science. 337 (6093): 436. doi:10.1126/science.1219129. PMID 22837520.
  6. ^ Crumpton, Nick (26 ביולי 2012). "Termites' crystal backpacks help them go out with bang". BBC News. נבדק ב-26 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Davidson, Diane W.; Salim, Kamariah A.; Billen, Johan (2011). "Histology of structures used in territorial combat by Borneo's 'exploding ants'". Acta Zoologica. 93 (4): 487–491. doi:10.1111/j.1463-6395.2011.00523.x. ISSN 0001-7272.
  8. ^ 8.0 8.1 Jones, Tim H.; Clark, D.A.; Edwards, Alan A.; Davidson, D.W.; Spande, Thomas F.; Snelling, Roy R. (2004). "The chemistry of exploding ants, Camponotus Spp. (Cylindricus Complex)". Journal of Chemical Ecology. 30 (8): 1479–1492. doi:10.1023/b:joec.0000042063.01424.28. ISSN 0098-0331. PMID 15537154.
  9. ^ Shorter, John R.; Rueppell, Olav (2011). "A review on self-destructive defense behaviors in social insects" (PDF). Insectes Sociaux. 59 (1): 1–10. doi:10.1007/s00040-011-0210-x. ISSN 0020-1812.
  10. ^ Sands, W.A. (1982). "Agonistic behavior of African soldierless apico-termitinae (Isoptera, Termitidae)". Sociobiology. 7 (1): 61–72.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0