אוטו גומבושי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אוטו יאנוש גומבושי, מחוץ להונגריה אוטו יוהנס גומבוסי (בהונגרית: Gombosi Ottó; בודפשט, 23 באוקטובר 1902[1] – נאטיק, מסצ'וסטס, 17 בפברואר 1955) היה היסטוריון מוזיקה יהודי-הונגרי-אמריקאי, מבקר מוזיקה, פרופסור באוניברסיטה, אחיו הבכור של היסטוריון האמנות ג'רג' גומבושי, ונכדו של המתמטיקאי שאמו בודיו. גומבושי היה מומחה בעל שם עולמי בתחום תולדות המוזיקה בתקופת ימי הביניים והרנסאנס.

ביוגרפיה

אוטו גומבושי נולד במשפחה יהודית כבנם הבכור של של יוז'ף ליפוט גומבושי, פקיד יליד אגר, והפסנתרנית והמורה ארז'בט בודיו.[2] במלחמת העולם השנייה והשואה נלקח אביו בכוח על ידי אנשי מפלגת צלב החץ מאחד מבנייני הטלאי הצהוב בגטו בודפשט ונעלם בסביבת גדלה בנובמבר או בדצמבר 1944. אמו נלקחה בכוח מהרחוב ונעלמה גם היא באותה השנה.

בצעירותה הייתה אמו תלמידתו של שאנדור קובאץ' ב"בית הספר למוזיקה פודור" בין השנים 19151920. בשנים 19191921 החל אוטו את לימודיו המתקדמים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בהדרכתם של לאו ויינר ואלברט שיקלוש, מהם למד תיאוריה והלחנה מוזיקלית. משנת 1921 הוא היה תלמידם של קורט זאקס ושל אריך פון הורנבוסטל באוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ובעזרתו של יוהנס וולף (Johannes Wolf) התפרסמה ב-1925 עבודת הדוקטורט שלו בשם "Jacob Obrecht, eine stilkritische Studie". באותה שנה חזר לבודפשט, שם עבד כעורך וכעיתונאי. ב-1926 ייסד את כתב העת Crescendo, שגם אותו ערך במהלך קיומו הקצר. בין השנים 19271933 הוא חי בברלין ועבד כחבר צוות של כתבי עת שונים. הוא כתב קבוע עבור

  • Deutsche Musik
  • Melos
  • Zeitschrift für Musikwissenschaft

ועיתונים אחרים (1927–1935).

לאחר עליית הנאצים לשלטון נאלץ לעבור לרומא, שם קיבל מלגה של האקדמיה ההונגרית ברומא. ב-1936 נסע לבזל, שם הכיר את אשתו לעתיד, הכנרת אנה צ'ופ (Anne Tschopp), אותה נשא לאישה שנה לאחר מכן בבודפשט.[3] הוא היה בארצות הברית בשנת 1939 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה והחליט להשתקע בה. אחד מאחיו והוריו ניספו כאמור בשואה. מ-1940 עד 1946 הוא לימד באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ולאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטת המדינה של מישיגן. ב-1949 זכה במלגת גוגנהיים, שבזכותה חזר לאירופה לזמן קצר ולימד במחלקה למוזיקולוגיה של אוניברסיטת ברן. בשנים 1949–1951 היה מרצה בכיר במחלקות למוזיקולוגיה שלאוניברסיטת שיקגו ובשנים 1951–1955 פרופסור באוניברסיטת הרווארד. הוא התגרש מאשתו הראשונה ב-1954 והתחתן בשנית עם מרילין פרנל (Marilyn Purnell) (1998–1925). ביצירותיו עסק בעיקר במוזיקת ימי הביניים והרנסאנס. הוא היה עמית מערכת של הלקסיקון למוזיקה.

יצירותיו

  • Jakob Obrecht (בודפשט, 1925)
  • חיים מוזיקליים בחצר מתיאש הראשון, מלך הונגריה (מוזיקה, 1929; באיטלקית: Vita musica alla corte di re Mattia. קורבינה, 1929)
  • Die ältesten Denkmäler der mehrstimmigen Vokalmusik aus Ungarn (Ungarische Jahrbücher, 1931)
  • Quellen aus dem XVI–XVII. Jahrhundert zur Geschichte der Musikpflege in Bartfeld – Bártfa – und Oberungarn. (Hungarische Jahrbücher, 1932)
  • Zur Vorgeschichte der Tokkate (Acta Musicologica, 1934)
  • חייו ויצירותיו של באלינט בקפארק (בודפשט, 1935)
  • Studien zur Tonartlehre der frühen Mittelalters. (Acta Musicologica, 1937) Tonarten und Stimmungen der antiken Musik. Kopenhagen. (בודפשט, 1939)
  • New Light on Ancient Greek Music. (Papers Read at the International Congress of Musicology. New York, 1939)
  • Machaut's Messe Notre-Dame (The Musical Quarterly, 1950)
  • Moyen Age et Renaissance (כתב העת של האגודה האמריקנית למוזיקה, 1955)

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 2896/1902. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-10.
  2. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 380/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-10.
  3. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 616/1937. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-10.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0