מפלגת צלב החץ
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
|---|---|
צלב החץ (בהונגרית: Nyilaskeresztes Part Hungarista Mozgalom - תנועת צלב החץ ההונגריסטית) מפלגה פרו-נאצית, גזענית ואנטישמית שפעלה בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
מנהיג המפלגה היה פרנץ סלשי, קצין צבא בדימוס, אשר לפני מפלגה זו - כבר הקים מפלגות דומות: את "מפלגת רצון העם", ואת "המפלגה הנציונל-סוציאליסטית ההונגרית", עוד במהלך שנות השלושים של המאה ה-20. הצלחת מפלגותיו של סלשי הייתה מוגבלת, כי לרוב נאסרה פעילותן על ידי השלטונות. משטרו של העוצר מיקלוש הורטי, אשר שלט בשנים אלו בהונגריה, אסר על פעילות פוליטית קיצונית הן מימין והן משמאל.
האידאולוגיה של סלשי הושפעה מתורות הגזע של הפשיזם ובעיקר הנאציזם: היא הטיפה להתפשטות טריטוריאלית של הונגריה (אשר שני שלישים משטחה נקרעו ממנה בחוזה טריאנון ב-1920) ושאפה להבליט את התרבות ההונגרית ואת העוצמה ההונגרית בכל רחבי אירופה. סמלי התנועה היו דומים לאלו של הנאצים: לטענת אנשי התנועה היה צלב החץ סמל מדיארי קדום, והם ביקשו להדגיש את טוהר גזעם באמצעות השימוש בו, בדומה לצלב הקרס הנאצי. לדעת סלשי הסדר העולמי היה צריך להיות מורכב מ"כוחם של החזקים", במיוחד אנשי הגזעים העליונים: ההונגרים, הגרמנים והיפנים. ברעיונותיה לא הייתה המפלגה שונה ממפלגות פשיסטיות ולאומניות קיצוניות אחרות באירופה. מצע זה דיבר במיוחד אל אנשי המעמדות הנמוכים, פועלים בחוות החקלאיות, וכן לציבור אנשי הצבא והסטודנטים. המפלגה מעולם לא זכתה לרוב בהונגריה בתקופת משטרו השמרני-האריסטוקרטי של מיקלוש הורטי.
המפלגה נוסדה ב-1938 מרסיסי מפלגות ימין קיצוני, בעוד סלשי אסור בכלא. סלשי הנהיג מן הכלא את המפלגה להישג מרשים בבחירות של 1939. המפלגה מנתה בשנה זו כחצי מיליון חברים, וזכתה ל-30 מושבים בפרלמנט. עם חבריה נמנו ינו סולושים, בלה אימרדי, יושף גרה ופרנץ קסאי-שלמאייר. פעילותה של המפלגה נאסרה ב-1940 על ידי ראש הממשלה פאל טלקי שלא ראה בעין יפה את התקרבותה של הונגריה לגרמניה הנאצית, ואת גרירתה למלחמה כנגד שכנתה מדרום, יוגוסלביה. הגרמנים, מצידם, לא חיבבו את רעיונות התנועה בנוגע להתפשטות ההונגרית לה הטיפה התנועה - מה שהתנגש עם השאיפות הטריטוריאליות שלהם עצמם. עם זאת, כשהוצאה התנועה אל מחוץ לחוק וסלשי פתח במגעים איתם, הם קירבו אותו אליהם וסייעו לו ככל יכולתם.
פעילות המפלגה חודשה לאחר שדמה סטויאי הקים ממשלה בחודש מרץ 1944, שהייתה בעיקרה ממשלת בובות שהפעילו הגרמנים, אשר רצו לסייע לנאמנם סלשי.
ממשלתו של סטויאי נפלה בסוף אוגוסט 1944, כשהעוצר מיקלוש הורטי החל במגעים עם ברית המועצות (שכוחותיה התקרבו לגבולות הונגריה) במטרה להוציא את הונגריה מן המלחמה. ב-15 באוקטובר 1944 הודח הורטי על ידי הגרמנים, ופרנץ סלשי הוכרז כראש ממשלת הונגריה וראש המדינה. מעמדה זו הורה סלשי לאנשיו לבצע פרעות ביהודי הונגריה הנותרים: רבים מהם נרצחו ברחובות, ועשרות אלפים הוצעדו בצעדות מוות ורוכזו בגטאות. כן טבחו אנשי צלב החץ גם בצוענים - ההערכה היא כי נטבחו כ-28,000 צוענים בתקופת שלטון המפלגה.
מפלגה זו הייתה פעילה עד כיבושה המלא של הונגריה באפריל 1945. לאחר נפילת בודפשט לידי הצבא האדום במהלך ינואר 1945, המשיכו חברי התנועה בפעילות עקובה מדם, כשהם נוקטים בשיטת "אדמה חרוכה" - שוד וביזה של כל העומד בדרכם, והעברת השלל לתוככי המדינה ובהמשך לגרמניה. לאחר המלחמה נתפסו רבים ממנהיגי המפלגה, ובהם סלשי, אשר נשפט על ידי המשטר הקומוניסטי שקם, והוצא להורג ב-1946, ביחד עם כמה מחבריו להנהגת המפלגה.
בשנים האחרונות, לאור הדמוקרטיזציה בהונגריה, שבו ועלו כמה מן הרעיונות הישנים של אנשי צלב החץ, ובחסות הדמוקרטיה ההונגרית החדשה קמה המפלגה הנאו פשיסטית יוביק, המקדמת את רעיונות ה"הונגריזציה". מפלגה זו הייתה תופעה שולית בפוליטיקה ההונגרית החדשה עד 2010, או-אז הצביעו עבורה 16.7 אחוזים - למעלה מ־855 אלף הונגרים.
קישורים חיצוניים
- מפלגת צלב החץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
