אוטו הנרי באכר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
אוטו הנרי באכר (באנגלית: Otto Henry Bacher; 31 במאי 1856 - 16 באוגוסט 1909) היה אמן אמריקאי, שידוע בעיקר בזכות התחריטים והאיורים שלו.
ראשית חייו
הוא נולד למשפחה ממוצא גרמני. לאחר שלמד בבתי הספר הציבוריים, הוא עבר לעבוד כצייר דקורטיבי באחוזות ובספינות. בשנת 1874 הוא הצליח להתחיל לימודי אמנות רשמיים עם דה סקוט אוונס, שהתמחה בתמונות טבע דומם. זמן קצר לאחר מכן הוא הפך לאחד מחבריו הראשונים של "מועדון האמנות", שהוקם על ידי ארצ'יבלד וילארד. [1] הוא בילה גם תקופה קצרה באקדמיה לאמנויות בפנסילבניה.
עם שובו פגש צייר שהגיע לאוהיו ממסצ'וסטס, ויליס סיבר אדמס, והם הפכו לידידים. כשאדמס עזר להקים את האקדמיה לאמנויות יפות בקליבלנד, הוא מינה את באכר לוועד המנהל. בערך בתקופה זו החל ללמוד תחריט אצל שיון וונבן (1848–1897), אמן מסינסינטי.
באירופה
בשנת 1878 הוא ליווה את אדמס לאירופה ללימודים באקדמיה לאמנויות יפות במינכן, ובהמשך, הוא למד אצל האמן יליד סינסינטי, פרנק דובנק, אותו ליווה לפירנצה ולוונציה, שם הקימו. סטודיו. ברגע שהם הסתדרו, הוא הביא לשם את ציוד התחריט שלו והפך למורה של דובנק. הם הפיקו כמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר למונוטיפים מודרניים.
בעודו שם התיידד עם ג'יימס מקניל ויסלר והם תרגלו טכניקות תחריט. הם המשיכו לבקר אחד את השני עד מותו של ויסלר. בשנת 1908 פרסם את ספר זיכרונות, "ויסלר בוונציה". באכר זכה להערכה רבה ביותר על תחריטים שלו, רבים מהם מתארים סצנות משנותיו הראשונות בקליבלנד. הוא הציג ברחבי מערב אירופה ובשנת 1881 נבחר לחבר באגודה המלכותית של ציירים. [2]
הוא חזר לביתו בשנת 1883 ופתח סטודיו. זמן קצר לאחר מכן הצטרף עם ג'וזף דה קמפ להפעלת חוג רישומים בקיץ בריצ'פילד, אוהיו. הוא גם החל לצייר בצבעי שמן, אך לא הצליח למכור אותם או פריטים אחרים מתקופתו הקודמת. כתוצאה מכך, הוא שוב עזב לאירופה; הפעם, לפריז, שם למד שיעורים באקדמיה ז'וליאן. הוא היה שם תקופה קצרה בלבד לפני שהמשיך לוונציה, שם חלק דירה וסטודיו עם רוברט פרדריק בלום וצ'ארלס אולריך.
חזרה לארצות הברית
בשנת 1888, באכר חזר לארצות הברית והתיישב בעיר ניו יורק לאחר שהתחתן עם סטודנטית לשעבר שלו לאמנות מקליבלנד, מרי הולנד. נולדו להם ארבעה בנים.
הוא היה מאייר מבוקש מאוד, הן עבור ספרים והן כתבי עת, כמו Scribner's ו- McClure. [3]
בשנת 1901 הוא הפך לאחד החברים המייסדים של אגודת המאיירים.
הוא זכה במדליית כסף על חריטותיו בתערוכת סנט לואיס בשנת 1904 ונבחר למקורבו של האקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1906.
הוא בילה את השנים האחרונות בחייו בברונקסוויל ונפטר שם בשנת 1909,
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ART CLUB, Encyclopedia of Cleveland History | Case Western Reserve University, 2018-05-11 (באנגלית)
- ^ Whistler Etchings :: Biography, etchings.arts.gla.ac.uk
- ^ Harvard, More etchings by Bacher, harvardartmuseums.org (באנגלית)
