אויגן פון פאלקנהיין
| לידה |
בורג בלכאו, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
ברלין, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1870–1919 (כ־49 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-11 מפקד קורפוס המילואים ה-22 | |
| עיטורים | |
| פור לה מריט | |
אויגן פון פאלקנהיין (בגרמנית: Eugen von Falkenhayn; 4 בספטמבר 1853 – 3 בינואר 1934) היה גנרל פרשים גרמני, מפקד קורפוס המילואים ה-22 במלחמת העולם הראשונה והלורד צ'מברלין של הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה.
ביוגרפיה
פון פאלקנהיין נולד ב-4 בספטמבר 1853 בבורג בלכאו, פרוסיה המערבית לפדור פון פלקנהיין ולפרנציסקה פון פלקנהיין, לבית פון רוזנברג. אחיו ארתור הפך לחונך של יורש העצר וילהלם, ואילו אחיו אריך, היה שר המלחמה הפרוסי וראש המטה הכללי של גרמניה. אחותו היחידה אולגה פון פלקנהיין הייתה אמו של פילדמרשל פדור פון בוק.[1]
פאלקנהיין התגייס לצבא פרוסיה ב-2 באוגוסט 1870, והצטרף לרגימנט הקירסירים ה-2 (פומרניה - "המלכה"). הוא הפך לחבר המטה הכללי של פרוסיה בשנת 1883, ולנספח צבאי בפריז בשנת 1887. בשנת 1889 הוא הצטרף למטה הצבאי של וילהלם השני והפך למחנכם של הנסיכים וילהלם ואייטל פרידריך. בשנת 1894 הוא חזר למטה הכללי.[2][3] בשנת 1895 הפך פאלקנהיין למפקד רגימנט הדרגונים ה-1 של המשמר ("ויקטוריה, מלכת בריטניה הגדולה ואירלנד"), ובשנת 1898 הוא מונה לראש מטה הקורפוס התשיעי. בדצמבר 1901 מונה פאלקנהיין למפקד חטיבת הפרשים ה-19 בהנובר, וב-15 באפריל 1908 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-11 בברסלאו. פאלקנהיין פרש מהצבא ב-2 במאי 1910, הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים, ומונה ל"אוברהופמייסטר" (לורד צ'מברלין) של הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה.[1][3]
ב-1 בספטמבר 1914 מונה פאלקנהיין למפקד קורפוס המילואים ה-22, אשר הוקם כחלק מהגל השני של הגיוס במלחמת העולם הראשונה, וכלל את דיוויזיות המילואים ה-43 וה-44. הקורפוס נערך בחזית המערבית כחלק מהארמייה הרביעית בפיקוד אלברכט, דוכס וירטמברג. הקורפוס נטל חלק בקרב איפר הראשון, וביוני 1915 הועבר לחזית המזרחית, שם השתתף במתקפת גורליצה-טרנוב. לאחר מכן הועמד הקורפוס תחת פיקודה של הארמייה האוסטרית השלישית בפיקודו של הרמן קבש, והשתתף עמה בכיבוש סרביה. בפברואר 1916 הוא חזר למערב, והשתתף בקרבות העזים באזור ורדן. ביולי 1916 נשלח הקורפוס לחזית המזרחית, על מנת לבלום את מתקפת ברוסילוב, ובפברואר 1918 השתתף הקורפוס בהתקדמות לאוקראינה, ובכלל זה כיבוש קייב, ועם סיום המלחמה פורק הקורפוס. פאלקנהיין שב לגרמניה בנובמבר 1918, ופרש מהצבא ב-30 ביוני 1919.[3][4][3][4]
פאלקנהיין נפטר בברלין-ליכטרפלדה ב-3 בינואר 1934.[2]
משפחתו
פאלקנהיין התחתן עם לואיז פון דורנברג בשנת 1893, נכדתו מריה פון קוויסטורפ הייתה אשתו של ורנר פון בראון.[5]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Afflerbach, Holger (1996). Falkenhayn: Politisches Denken und Handeln im Kaiserreich (בגרמנית). p. 9. ISBN 3-486-56184-7.
- ^ 2.0 2.1 Vierhaus, Rudolf (2006). Deutsche Biographische Enzyklopädie (בגרמנית). p. 226. ISBN 978-3-598-25033-0.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 DiNardo, Richard L. (2010). Breakthrough: The Gorlice-Tarnow Campaign, 1915. p. 176. ISBN 978-0-275-99110-4.
- ^ 4.0 4.1 DiNardo, Richard L. (2015). Invasion: The Conquest of Serbia, 1915. ISBN 978-1-4408-0092-4.
- ^ Harry Graf Kessler: Das Tagebuch 1906-1914. Jörg Schuster. p. 1029.
Maria Louise von Braun ancestry
