אומונויה
| סניפים | סרנדה, דלווינו (אנ'), ארגירוקסטרו, טירנה, קוריצה, איילונה, פרמטי |
|---|---|
| מקום פעילות | אלבניה, צפון אפירוס |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־33 שנים) |
| https://deeem-omonoia.org/el/deem-omonoia/ | |
האיחוד הדמוקרטי של המיעוט היווני - אומונויה (ביוונית: Δημοκρατική Ένωση Εθνικής Ελληνικής Μειονότητας – ΟΜΌΝΟΙΑ), הידוע יותר בשמו הקצר אומונויה (ביוונית: Ομόνοια, הרמוניה או שלום), הוא ארגון חברתי, פוליטי ותרבותי באלבניה המקדם זכויות מיעוטים עבור המיעוט היווני (אנ') בדרום המדינה.
מבנה
לאומונויה יש ארבע שלוחות בערים סרנדה, דלווינו (אנ'), ארגירוקסטרו וטירנה, וכמה תת-מדורים בקוריצה, איילונה ופרמטי. הארגון מונהג על ידי מועצה כללית המורכבת מ-45 חברים, ונבחרת על ידי הועידה הכללית מתקיימת מדי שנתיים.[1]
היסטוריה
הארגון נוסד בשנת 1991, לאחר התמוטטות משטר המפלגה הקומוניסטית של אלבניה (אנ'), בכפר דרביצנה (אנ'), על ידי נציגי המיעוט הלאומי היווני. הוא קרא לאוטונומיה של צפון אפירוס ב-1991 מאחר שהזכויות הניתנות למיעוטים על פי החוקה האלבנית היו רעועות ביותר. הצעה זו נדחתה ובכך דורבן האגף הרדיקלי של הארגון "לקרוא לאיחוד עם יוון".[2]
תחת השם "האיחוד הדמוקרטי של המיעוט היווני",[3] אומונויה התמודד בבחירות לאספה המכוננת של אלבניה (אנ') במרץ ובאפריל 1991, הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות שהתקיימו מאז מלחמת העולם השנייה. אף על פי שקיבל רק 0.7% מהקולות, אומונויה זכה בחמישה מושבים באספה בת 250 המושבים.[4] עם זאת, הארגון לא התמודד בבחירות שלאחר מכן.[5] על אומונויה נאסר להתמודד בבחירות של 1992 בטענה שהארגון מפר חוק אלבני האוסר על 'הקמת מפלגות על בסיס דתי, אתני ואזורי'. בשל כך התמודדה מטעם אומונויה במהלך הבחירות הבאות מפלגת האחדות לזכויות האדם (אנ') - מפלגה המייצגת את המיעוט היווני בפרלמנט האלבני.
משפט החמישה
בסוף אוגוסט 1994, בית משפט אלבני גזר עונשי מאסר של 6–8 שנים על חמישה חברים (חבר שישי נוסף מאוחר יותר) באומונויה באשמת בגידה, בגין הדרישה להעניק ליוון את צפון אפירוס, וכן נשיאה לא חוקית של נשק.[6] יוון הגיבה בהקפאת כל הסיוע של האיחוד האירופי לאלבניה, סגרה את גבולותיה עם אלבניה, ובין אוגוסט-נובמבר 1994, גירשה למעלה מ-115,000 מהגרים אלבנים בלתי חוקיים, נתון שצוטט בדו"ח זכויות האדם של משרד החוץ האמריקאי וניתן לרשויות האמריקאיות על ידי המקבילות היווניות.[7] אולם, בדצמבר 1994, יוון החלה להתיר סיוע מוגבל של האיחוד האירופי לאלבניה, בעוד אלבניה שחררה שניים מהנאשמים מאומונויה והפחיתה את עונשם של ארבעת הנותרים. מעצרם נפגע במידה ניכרת בשל ליקויים פרוצדורליים בחיפוש בבתיהם ובמשרדיהם, במעצרם ובמשפטם. לאף אחד מהעצורים לא הייתה גישה לייעוץ משפטי במהלך מעצרם הראשוני. ארבעה מתוך חמשת היוונים באומונויה ציינו כי במהלך מעצרם הרשויות הכפיפו אותם ללחץ פיזי ופסיכולוגי, כולל מכות, מניעת שינה ואיומים בעינויים נוספים. ממשלת אלבניה דחתה טענות אלה. חמשת היוונים האתניים התלוננו גם על חוסר גישה למשפחותיהם במהלך שלושת החודשים הראשונים של חקירתם בת ארבעת החודשים. במהלך משפטם התקיימה מחוץ לבית המשפט הפגנה של קבוצה של כ-100 עורכי דין, עיתונאים ואזרחים יוונים אתניים באלבניה. משטרת אלבניה פיזרה את המחאה ועצרה כ-20 עורכי דין ועיתונאים. חברי אומונויה נידונו לבסוף לתקופות של 6 עד 8 שנים, אשר צומצמו לאחר מכן בערעור.[8][9]
חטיפות ממניעים פוליטיים נגד הארגון
ביוני 1997 דווח על שתי חטיפות ממניעים פוליטיים של קרובי משפחה של חברי אומונויה. אחד מהם היה אביה של מועמדת האופוזיציה האלבנית, שנדרשה להסיר את מועמדותה מהבחירות הכלליות הקרובות. השני היה חתנו של יושב ראש אומונויה לשעבר.[10]
מחאות למול אי סדרים במפקד 2011
בתחילת אוקטובר 2011 הודיעה ממשלת אלבניה שתערוך מפקד אוכלוסין ברחבי המדינה לצורך מדידת הגודל המדויק של המיעוטים האתניים לראשונה לאחר 1989.[11][12] עם זאת, לאחר הצעה של מפלגת PDIU (אנ') בעלת האוריינטציה האלבנית-לאומנית, ממשלת אלבניה החליטה לקנוס ב-1,000 דולר כל אזרח שיצהיר על מוצא אתני שונה מהכתוב בתעודת הלידה שלו, גם אם תעודה זאת הונפקה שלפני 1989 (תחת המשטר הקומוניסטי), אז מעמד המיעוט הוגבל ל-99 כפרים בלבד.[13] אומונויה השיב כי נוהל כזה מכיל אי סדרים חמורים וייפקד אם בעיות אלה לא ייפתרו.[11]
על פי הערכות, מדובר בניסיון למנוע ממיעוטים להכריז על אתניותם, שכן ממשלת אלבניה הצהירה בנוסף כי תעמיד לדין כל מי שלא ישתתף במפקד או יסרב להצהיר על מוצאו האתני.[14]
בשל אי הסדרים בהליך המפקד,[15] נציגי אומונויה ערכו מפקד נוסף על מנת לספור את בני המיעוט היווני האתני. לפי זה נספרו בסך הכל 286,852 פרטים, השווים לכ-10% מאוכלוסיית המדינה, אולם במהלך בזמן המפקד מחצית ממספר זה התגורר דרך קבע ביוון, ושמר על קשרים חזקים עם מולדתו בצפון אפירוס תחת אלבניה.[16]
עונש מאסר למנהיג סניף קוריצה
בינואר 2012 מנהיג סניף קוריצה באומונויה, נחום דישו (ביוונית: Ναούμ Δίσιος, נַאום דיסיוס), נידון למאסר על בניית אנדרטה לזכר החיילים היוונים שנפלו במלחמת איטליה–יוון בבובושטיקה (אנ').[17][18]
הערות שוליים
- ^ Report submitted by Albania puruant to article 25, paragraph 1 of the framework convention for the protection of national minorities ACFR/SR (2001), 26 July 2001
- ^ Working Paper. Albanian Series. Gender Ethnicity and Landed Property in Albania. Sussana Lastaria-Cornhiel, Rachel Wheeler. September 1998. Land Tenure Center. University of Wisconsin.
- ^ Nohlen, D & Stöver, P (2010) Elections in Europe: A data handbook, p135 מסת"ב 978-3-8329-5609-7
- ^ Nohlen, D & Stöver, P (2010) Elections in Europe: A data handbook, p. 137 מסת"ב 978-3-8329-5609-7
- ^ Nohlen, D & Stöver, P (2010) Elections in Europe: A data handbook, p. 136 מסת"ב 978-3-8329-5609-7
- ^ Clogg 2002: 214. "This war of words culminated in the arrest by the Albanian authorities in May of six members of the Onomoia, the main Greek minority organization in Albania. At their subsequent trial, five of the six received prison sentences of between six and eight years for treasonable advocacy of the secession of "Northern Epirus" to Greece and the illegal possession of weapons.
- ^ Greek Helsinki Monitor: Greeks of Albania and Albanians in Greece, September 1994.
- ^ U.S. Department of State - Country Reports on Human Rights Practices for 1994: Albania
- ^ P. Papondakis, The Omonoia Five trial: democracy, ethnic minorities and the future of Albania' - Sudosteuropa, 1996
- ^ Minorities at Risk Project, Chronology for Greeks in Albania, 2004. UNHCR Refworld, נבדק ב-12 במאי 2022
- ^ 11.0 11.1 "Με αποχή απαντά η μειονότητα στην επιχείρηση αφανισμού της". ethnos.gr. נבדק ב-27 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kosta Barjarba. "Migration and Ethnicity in Albania: Synergies and Interdependencies" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-11-14. נבדק ב-2011-09-27.
- ^ "Ανησυχίες της ελληνικής μειονότητας της Αλβανίας για την απογραφή πληθυσμού". enet.gr. נבדק ב-27 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Macedonians and Greeks Join Forces against Albanian Census". balkanchronicle. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2012. נבדק ב-24 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Final census findings lead to concerns over accuracy". Tirana Times. אורכב מ-המקור ב-26 בדצמבר 2012. נבדק ב-26 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Omonias Census: Greek Minority Constitutes 10% of Population in Albania". Independent Balkan News Agency. נבדק ב-11 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stjepanović, Dejan (15 במרץ 2015). "Claimed Co-ethnics and Kin-State Citizenship in Southeastern Europe". Ethnopolitics. 14 (2): 156. doi:10.1080/17449057.2014.991151. ISSN 1744-9057.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Likmeta, Besar. "Albania: Greek Minority Leader Sentenced to Prison". Balkan Insight. נבדק ב-12 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
