אונה ברנן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אונה ברנן (באירית ובאנגלית: Úna Brennan; 1888–1958) הייתה פעילה רפובליקנית אירית ופמיניסטית, שהשתתפה במרידת חג הפסחא ב-1916 וכן במלחמת העצמאות האירית ובמלחמת האזרחים האירית.
תחילת דרכה
ברנן נולדה בשם אנסטסיה בולג'ר ב-1888 לג'ון בולג'ר וג'ואנה ויטי, בקולנבוי, במחוז וקספורד שבאירלנד.[1] היא הייתה הבכורה מבין ששת ילדיהם. היא התחנכה בפנימייה של מנזר לורטו באניסקורתי.
בשנת 1908 ברנן החלה לכתוב טור בעיתון The Echo, שעורכו היה ויליאם סירס. היא כתבה על נושאים כמו זכויות נשים הן בבית והן בחיים הציבוריים. היא הצטרפה לארגון איניניה נה הרין והייתה המזכירה של הסניף המקומי, ומאוחר יותר הייתה חברה בקומן נה מאן. היא גם הייתה אחת מהנשים הראשונות שהייתה חברה באחווה האירית הרפובליקנית.[1] בתור תומכת בשימור השפה האירית, ברנן שינתה את שמה קודם ל-Anatás ואז ל- Úna.[2]
היא נישאה לרוברט ברנן ב-6 ביולי 1909. הוא היה חבר בליגה הגאלית ובשין פיין. הוא לימד אירית בוקספורד, קסלברידג', וטגאות. הוא היה חבר באחווה האירית הרפובליקנית והתעקש שיקבלו גם את אשתו לשורותיה. לדבריו, רק שתי נשים התקבלו כך, אשתו ומוד גון. ברנן הייתה תורמת משמעותית למגזין הפמיניסטי-רפובליקני Bean na hÉireann (באן נה הרין), אשר נערך על ידי הלנה מולוני עבור איניניה נה הרין.[2]
המלחמות האיריות
ברנן התייצבה יחד עם בעלה למטה מרידת חג הפסחא של מחוז וקספורד באניסקורתי. היא הייתה אחת מתוך שלוש נשים אשר הרימו את דגל אירלנד על הבניין ביום חמישי, ה-27 באפריל 1916,[1] כשהאחרות היו מריון סטוקס וגרטה קומרפורד. היא אז הקימה בית חולים ומטבח והפעילה אותם למשך ההתקוממות.[3][4] ברנן נעצרה ונלקחה לכלא בווטרפורד, ומשם לכלא מאונטג'וי. היא שוחררה לאחר מספר ימים.[2]
לאחר ההתקוממות, עברה המשפחה לדבלין. ברנן הייתה פעילה במלחמת העצמאות האירית, בעיקר בשימוש ביתה בתור בית מבטחים עבור מסמכים וכן בהסתרת לוחמים רפובליקנים מבוקשים, כגון הארי בולנד וקולמן אודונובן. במהלך מלחמת האזרחים האירית, היא ובעלה היו בצד שנגד האמנה האנגלו-אירית, והם המשיכו להציע את ביתם כמחסה לאנשים, מסמכים, ומסרים.[5]
חיים אישיים
לה ולבעלה היו שלוש בנות, אמר, מייב ודרי (דירדרה), ובן אחד, רוברט פטריק. מייב ברנן הפכה לסופרת ידועה.[2] רוברט ברנן התחיל להיות מעורב בפוליטיקה ונשלח לארצות הברית לתקופה. המשפחה חזרה לאירלנד ב-1947. הם התגוררו בדבלין לאחר שרוברט ברנן מונה למנהל השידורים ברדיו ארין (רדיו אירלנד).
אונה ברנן נפטרה ב-1958.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "County Wexford 1916:Una Brennan".
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Sinead McCoole. "Seven women who played a key part in 1916 and beyond, impacting on society".
- ^ "The 1916 Rising and County Wexford" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-04-24. נבדק ב-2019-01-10.
- ^ "Wexford women of the 1916 Rising".
- ^ "Enniscorthy County Wexford". אורכב מ-המקור ב-2019-01-10. נבדק ב-2019-01-10.
- ^ "Robert Brennan 1881-1964".
