אונטר-שטורמפיהרר
אונטר-שטורמפיהרר (בגרמנית: Untersturmführer, מילולית: "מנהיג סער זוטר") הייתה דרגה צבאית של האס אס (SS) אשר נוצרה לראשונה ביולי 1934.[1] מקורות הדרגה נעוצים בדרגת האס אה שטורמפיהרר, אשר הייתה קיימת מאז הקמת האס אה בשנת 1921. דרגת אונטר-שטורמפיהרר הייתה בכירה מהאופטשארפיהרר (או שטורמשארפיהרר בוואפן אס אס) וזוטרה מדרגת אובר-שטורמפיהרר.[1][2]
סקירה
אונטר-שטורמפיהרר הייתה דרגת האס אס הזוטרה מבין דרגות הקצונה, והייתה שוות ערך ללוטננט בצבאות אחרים.[3] טלאי הצווארון של אובר-שטורמפיהרר כלל שלושה כוכבים, מרוכזים בצווארון השמאלי של מדי האס אס. בנוסף, כללו המדים דרגות כתף של לויטננט.[3] בשל הדגש ששם האס אס על ההנהגה בארגון, לקבלת דרגת אונטר-שטורמפיהרר נדרש תהליך הכשרה ומיון שונה ממערכת הקידום הרגילה בצבא.
בימים הראשונים של האס אס הקידום לדרגת אונטר-שטורמפיהרר היה עניין פשוט, וניתן לחבר אס אס שהסכים למלא את חובותיו של קצין. אונטר-שטורמפיהרר היה גם לעיתים משרה ממונה, שניתן לחבר אס אס, כך שהוא יוכל להתחיל מיד לפעול כקצין בארגון. זה היה בדרך כלל במקרה של ארגוני הביטחון, כגון הגסטפו ואס דה (SD). תרחיש אופייני בתחילת דרכו של האס אס, היה של כאלו שהצטרפו כחיילים פשוטים לארגון, ואז קיבלו קידום ישירות לדרגת שטורמפיהרר. במקרים מסוימים, שבו קצין "טופח" לעמדת הנהגה באס אס, קצין היה יכול לקבל ישירות דרגה גבוהה יותר. כזה היה המצב עם פרידריך יקלן שקודם ישירות מדרגת מאן לדרגת שטורמבאנפיהרר, כמו גם כמה מצבים של קציני אס אס שהצטרפו לארגון האס אס בדרגת אוברפיהרר.
בשנת 1938 הגודל והלוגיסטיקה של האס אס הביא לצורך בהקמת מערכת שונה עבור הוואפן אס אס, מאשר לאס אס הכללי.
סימני הדרגה
סמל הדרגה - תג כתף
סמל הדרגה - תג צווארון
סמל הדרגה - תג שרוול
הקידום באלגמיינה אס אס
באלגמיינה אס אס או האס אס הכללי, קידום לדרגת אונטר-שטורמפיהרר דרש שירות משביע רצון בשורות האס אס, וקבלת דרגת האופטשארפיהרר, לפני שניתן היה לשקול את קידומו לדרגת קצונה על ידי הוועדה. אלה שהיו זכאים נדרשו לקבל המלצה ולהגיש מסמך המכונה Lebenslauf - קורות חיים של קריירת חבר האס אס, ורשימת ההישגים אליהם הגיע.
לאחר בדיקת רקע גזעית ופוליטית, דו"ח השירות של חבר האס אס, עם הערכות ה-Lebenslauf ושאר הערכות הוועדה לגבי המועמד (המכונה אס Personalhauptamt). אם הוא נמצא זכאי לקבלת קידום, תיקו יועבר להיינריך הימלר, לאישור סופי של הוועדה.
בין השנים 1934 ו-1938, הימלר סקר באופן אישי את כל המועמדים לקידום לדרגת אונטר-שטורמפיהרר. עם זאת, במהלך מלחמת העולם השנייה, אילוצי כוח אדם ולוגיסטיקה מנעו מהימלר את בדיקת כל המועמדים באופן אישי, והמשימה הוטלה בדרך כלל על הכפופים לו.
הקידום בוואפן אס אס
הקידום לדרגת קצונה בוואפן אס אס היה קשה, וכלל תהליך שנמשך זמן רב. כל המועמדים לקצונה בוואפן אס אס נדרשו לעבור הכשרה אקדמית בבתי ספר "יונקר אס אס", אשר היוו הכשרה אקדמית הוקמו להכשרת דור העתיד לקציני הוואפן אס אס.[4] המפורסמת ביותר מבין האקדמיות האלו הייתה ממוקמת בבאד טלץ.[5]
כדי להתקבל לבתי ספר האלו, המועמדים הפוטנציאליים היו צריכים לקבל המלצה מהממונים עליהם,[4] ולאחר מכן הם נאלצו לעבור בדיקת רקע גזעית ופוליטית. אם הם עברו את מבחני הכניסה, הם החלו בסדרת הכשרה להכשרתם כמש"קים של הוואפן אס אס. להלן סדר קידום הדרגות של המועמדים:
| דרגות המועמד לקצונה בוואפן אס אס |
דרגה שוות ערך באס אס |
| שטנדרטנאובריונקר | האופטשארפיהרר |
| שטנדרטניונקר | אוברשארפיהרר |
| אובריונקר | שארפיהרר |
| יונקר | אונטרשארפיהרר |
ההתקדמות באמצעות דרגות של המועמד לקצין אס אס, דרשה לעבור בדיקות פיזיות, בדיקות בכתב, והצגת תכונות טקטיות ומנהיגות צבאיות תחת תצפית. כשהגיע לדרגת שטנדרטנאובריונקר, הותר למועמד ללבוש את רצועת הסנטר הכסוף של קצין אס אס, והוא הועבר ליחידת שדה לאימונים ולהערכה.
עם השלמת כל האימונים, שולב המועמד בחבר הקצינים של האס אס בטקס מיוחד עם קבלת סימני קצין וחרב של האס אס. כדי להשלים את התהליך כולו של ההכשרה, נדרשו בדרך כלל 10 עד 16 חודשים.
קידום בשדה הקרב
כאשר מלחמת העולם השנייה התקרבה לסיומה, והאבדות בקרב הכוחות המזוינים התגברו, התרבו הקידומים לקצונה, גם ללא ההכשרה הארוכה שנדרשה קודם לכן. ב-1945 היה זה מקרה שכיח עבור מפקדי השטח המקומיים של הוואפן אס אס להעניק קידומים לדרגת אונטר-שטורמפיהרר, כאשר היה צורך לכך בשדה הקרב.[6] בתוך האלגמיינה אס אס, ובפרט בקרב כוחות הביטחון של המשרד הראשי לביטחון הרייך, ממועמדים לקבלת דרגת אונטר-שטורמפיהרר עדיין נדרשה בדיקה קפדנית, ומועמדים לקצונה המשיכו לחכות לאישורם עד סוף אפריל 1945.
| דרגה זוטרה האופטשארפיהרר (אלגמיינה אס אס) שטורמשארפיהרר (ואפן אס אס) |
דרגות האס אס אונטר-שטורמפיהרר |
דרגה בכירה אובר-שטורמפיהרר |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 McNab 2009, p. 30.
- ^ Stein 1984, pp. 297, 299 chart.
- ^ 3.0 3.1 Flaherty 2004, p. 148.
- ^ 4.0 4.1 McNab 2009, p. 54.
- ^ McNab 2009, p. 55.
- ^ McNab 2009, pp. 55, 58.
