אוסיפ בראז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסיפ בראז
Осип Браз
Braz self-portrait.jpg

אוסיפ בראזרוסית: Осип Браз;‏ 16 בינואר 1873 אודסה, האימפריה הרוסית6 בנובמבר 1936 ליד פריז, צרפת) היה צייר ריאליסטי יהודי-רוסי.

ביוגרפיה

הוא החל את לימודיו לאמנות באודסה, כיום אוקראינה, והמשיך אותם במינכן (18911893), שם למד באקדמיה לאמנויות יפות. במהלך שהותו באירופה השתלם בסגנון המערב אירופי, שהשפיע משמעותית על יצירתו. אחרי שהייה בגרמניה הוא נסע לפריז, ואז להולנד שם למד על תור הזהב של הציור ההולנדי.[1] הידע היסודי בציור שצבר ברוסיה, מילא תפקיד חשוב בעתידו כאמן. בשנים 18951896 הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות בסנט פטרסבורג, ולמד בבית המלאכה של איליה רפין.

בשנים שלאחר מכן, צייר סדרת דיוקנאות של אמנים עמיתים, ביניהם לאוניד פסטרנק וסרגיי איבנוב, ודמויות בולטות של התרבות הרוסית שנעשו עבור פאבל טרטיאקוב הביאה לבראז לתהילה. יצירתו הידועה ביותר הייתה דיוקנו של הסופר אנטון צ'כוב משנת 1898. הוא צייר גם נופים במהלך מסעותיו בצרפת, חצי האי קרים ופינלנד. בין השנים 1900 ל-1905 העביר שיעורים בסטודיו שלו על נהר מויקה.

בשנת 1907 נסע בראז לצרפת, שם התגורר עד 1911. ההישגים האחרונים של האמנות הצרפתית השפיעו על יצירתו. בשנת 1914 סיים בראז את לימודיו באקדמיה, והיה חבר בוועדה לשיקום ציורים של מוזיאון הארמיטאז'. בשנים הראשונות לשלטון הסובייטי הוא מונה לאוצר מוזיאון הארמיטאז'.[2]

בשנת 1924 נעצר בראז באשמת שווא של רכישת ציורים לייצוא לחו"ל וריגול, ואז נכלא לשלוש שנים במחנה סולובקי. אוספי האמנות שלו, כולל יצירות הולנדיות חשובות מהמאה ה-17, הוחרמו והפכו לרכוש ממלכתי. בסוף שנת 1926 הוא שוחרר לבקשת איגודי אמנים בלנינגרד. על מנת למנוע בעיות נוספות הוא עבר לגרמניה בשנת 1928, ואז התיישב בפריז.[1] את השנים האחרונות של חייו בילה בפריז, שם המשיך לצייר, לסחור בעתיקות ולאסוף אמנות.[2]

ציורים נבחרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוסיפ בראז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "New Classics" (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2010. נבדק ב-29 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 "Maslovka.org" (ברוסית). נבדק ב-29 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0