אופרקולום (מוח)
 | |
| אופרקולום |
אנטומיה של המוח האנושי – אופרקולום (בלטינית: "מכסה קטן"; רבים: אופרקולה) מציין את האופרקולום הקדמי, הטמפורלי או הקודקודי. יחד הם מקיפים את האינסולה ויוצרים את האופרקולום הרולנדי. המונח מתאר גם את האופרקולום העורפי, חלק מהאונה העורפית.[1]
האינסולה נמצאת עמוק בסולקוס הצידי ומוקפת בחריץ הסולקוס המעגלי. היא מכוסה על-ידי האופרקולה האינסולרית.
חלק מהאונה הקודקודית, "הכיסוי הקודקודי-מצחי", מכסה את החלק העליון של האינסולה במבט קדמי-לאחורי.[2] האופרקולה שוכנת על הפיתול הקדם-מרכזי והפוסט-מרכזי משני צדי הסולקוס המרכזי.[3][3] חלק האופרקולום הקודקודי יוצר את תקרת הסולקוס הצידי ומשמש קליפת מוח סומטוסנסורית משנית.
התפתחות
האופרקולה האינסולרית מתחילה להתפתח בין השבוע ה־20 לשבוע ה־22 להריון. בשבועות ה־14 עד ה־16 של התפתחות העובר האינסולה מופיעה על פני השטח, ובשלב מתקדם היא מכוסה לחלוטין על-ידי האופרקולה.[4][5]
דיווחי מקרה
מוחו של אלברט איינשטיין
הדיון נותר פתוח לגבי קיומה של אופרקולה פריאטלית במוחו של אלברט איינשטיין. פאלק ועמיתיו מצאו ראיות לאופרקולה פריאטלית;[6] וויטלסון ועמיתיו קבעו אחרת.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Dorland 2012, p. 1328
- ↑ Dorland 2012, p. 1327
- ^ 3.0 3.1 Tonkonogy, Joseph M.; Puente, Antonio E. (2009). Localization of Clinical Syndromes in Neuropsychology and Neuroscience. Springer. p. 392. ISBN 978-0-8261-1967-4.
- ↑ Larroche, J.C. (1977). Developmental Pathology of the Neonate. Excerpta Medica. pp. 319–327. ISBN 978-90-219-2107-5.
- ↑ Chen, C.Y.; Zimmerman, R.A.; Faro, S. (1996). "MR of the cerebral operculum: abnormal opercular formation in infants and children". AJNR. 17 (7): 1303–1311. PMID 8871716.
- ↑ Falk, Lepore & Noe 2013, p. 22
- ↑ Witelson, S.F.; Kigar, D.L.; Harvey, T. (1999). "The exceptional brain of Albert Einstein". The Lancet. 353 (9170): 2149–2153. doi:10.1016/S0140-6736(98)10327-6. PMID 10382713.
אופרקולום (מוח)41383525Q505890