אוקסיטוצין (תרופה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוקסיטוצין
מבנה המודל הרחב של מולקולת אוקסיטוצין
מבנה המודל הרחב של מולקולת אוקסיטוצין
שם IUPAC
1-({(4R,7S,10S,13S,16S,19R)-19-amino-7-(2-amino-2-oxoethyl)-10-(3-amino-3-oxopropyl)-16-(4-hydroxybenzyl)-13-[(1S)-1-methylpropyl]-6,9,12,15,18-pentaoxo-1,2-dithia-5,8,11,14,17-pentaazacycloicosan-4-yl}carbonyl)-L-prolyl-L-leucylglycinamide
שמות מסחריים בישראל
פיטוצין, סינטוצינון
מזהים
קוד ACT H01BB02

אוקסיטוצין סינתטי (Oxytocin) נמכר תחת השם המסחרי פיטוצין או סינטוצינון הוא תרופה המיוצרת מהפפטיד אוקסיטוצין.[1][2] התרופה ניתנת בעיקר על מנת לזרז ולהקל על תהליך הלידה באמצעות עידוד התכווצויות רחם. כמו כן, התרופה ניתנת על מנת לשלוט בדימום שלאחר הלידה ולעודד הפרשת חלב אם לאחר הלידה. התרופה מופצת במתן תוך ורידי או שרירי וזאת לאור העובדה כי היא נהרסת בידי אנזימים במערכת העיכול ובעלת תקופת מחצית חיים פלסמטית של כמה דקות. פיטוצין ניתן לאחר פתיחה של כשניים או שלושה סנטימטרים ומינונו עולה בהדרגה עד להשגת הצירים הרצויים.[1]

שימוש נוסף של אוקסיטוצין הסינתטי הוא בטיפולים פסיכיאטריים, טיפולים אנדוקריניים ולבקרת משקל, טיפול זה ניתן בתרסיס אף.[1][3]

השם "אוקסיטוצין" לקוח מהמילה היוונית אוקסיטוקיק ὀξύς, oxys ו-τόκος, שמשמעותה "לידה זריזה".

התרופה נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[4]

מבנה כימי

איור 1. מבנה כימי של אוקסיטוצין מסווג לפי צבעים המתארים סוגי חומצות אמינו
איור 2. מבנה כימי של וזופרסין

אוקסיטוצין הואפפטיד, משקלו המולקולרי הוא 1,007 דלטון. כ-9 חומצות אמינו מרכיבות את האוקסיטוצין בסדר הבא:

cys – tyr – ile – gln – asn – cys – pro – leu – gly –NH2

הנוסחה הכימית של אוקסיטוצין היא C43H66N12O12S2 . אוקסיטוצין פעיל ביולוגית כאשר הוא בצורתו המחומצנת ובעל שני שיירי הציסטאין (cys) נמצאים בעמדות 1 ו-6 ויוצרים ביניהם קשר די סולפידי( s-s) כמופיע באיור 1. קיים גם אוקסיטוצין בצורה מחוזרת(oxytoceine) אשר מייחסים לו תכונות של רדיקל חופשי.

המבנה של אוקסיטוצין מזכיר את מבנה ההורמון האחראי על ויסות משק המים בגוף הידוע בשם וזופרסין (Antidiuretic hormone-ADH), השניים נבדלים בשתי חומצות אמינו בעמדות 3 ו-8.

Cys-Tyr-Phe-Gln-Asn-Cys-Pro-Arg-Gly-NH2 - וזופרסין.[3]

ב-1953 וינסנט דו ויניו גילה, הפריד וסינתז את שני ההורמונים. של האוקסיטוצין ושל הווזופרסין. על עבודתו על תרכובות גופרית ובפרט על הסינתזה הראשונית זו, זכה ב-1955 בפרס נובל לכימיה.

שני הורמונים אלה מקודדים על ידי 2 גנים הקרובים זה לזה (מופרדים ביניהם על ידי פחות מ-15,000 בסיסים) על כרומוזום 20, והם עוברים שעתוק בכוונים מנוגדים. נראה ששני הגנים מקורם באותו גן קדמון.[3]

מנגנון פעולה

כאשר עולה צורך בזירוז לידה ולאחר שיש פתיחה מינמלית של הצוואר נעשה זירוז מכני באמצעות הכנסת בלון קטטר וניפוח עם מים בהדרגה. הגדלת נפח הבלון גורמת להרחבת צוואר הרחם ויכולה להשרות מצב לידה. לעיתים תהליך זה נעשה במקביל עם מתן עירוי פיטוצין. לאחר שהפיטוצין נכנס לזרם הדם הוא פועל באופן זהה להורמון אוקסיטוצין. המולקולה נקשרת לקולטני אוקסיטוצין במוח מסוג G פרוטאין, אשר דורשים יון מגנזיום וכולסטרול. בתגובה להיקשרות המולקולה לקולטנים, שרירי הרחם בשלב השני והשלישי של הלידה מתכווצים, בנוסף השרירים החלקים של החלציים מתכווצים.

פיטוצין מסייע גם בהקלת הדימום שלאחר הלידה בכך שהוא מזרז את היקרשות נקודת האחיזה של השליה לרחם.

שימושים רפואיים[5]

השימוש הרווח ביותר של אוקסיטוצין הסינתטי הוא בעידוד התכווצויות הרחם במהלך הלידה. במקרה של הליך לידה איטי, יינתן החומר בתצורה של זריקה לווריד היולדת. הזריקה ניתנת בשלבי הלידה המתקדמים, לאחר שישנה פתיחה של בין שניים לשלושה סנטימטרים בצוואר הרחם של היולדת. לא הוכח כי מנה גבוהה של אוקסיטוצין יעילה יותר בעידוד התכווצויות הרחם על פני המנה הבסיסית. ישנן מספר סיבות המעוררות את הצורך בזירוז (השראת) לידה וביניהן:

  • חשש לסכנה לחיי האם כתוצאה מסיבוכי ההריון.
  • הריון המתמשך למעלה מ-42 שבועות, שלאחריהם השליה אינה מתפקדת כראוי.
  • סיבוכים במהלך ההריון שבגינם הארכת ההיריון עשויה לגרום נזק.
  • העובר אינו מתפתח כראוי.
  • אי ספיקת שליה.
  • כאשר ניטור עוברי בנוכחות צירים נכשל (מבחן הנערך בשבוע 34 לבדיקת ההתמודדות הצפויה של העובר עם צירי הלידה).[6]
    עירוי פיטוצין
    מחלות שונות של האם, המחמירות את מצבו של העובר עם התפתחות ההיריון.

כמו כן, לעיתים מבקשים לזרז את הלידה גם מטעמי נוחות; הן של היולדת והן של הצוות הרפואי אשר יכולים לתכנן את הלידה לעיתוי מסוים. מקרים כאלו נפוצים יותר ברפואה פרטית. חשוב לזכור כי זירוז הלידה כרוך גם בסיכונים אפשריים.

נכון לשנת 2021, האוקסיטוצין החליף במידה רבה את הארגומטרין (Ergometrine) בתור הטיפול המוביל למול היחלשות הרחם במקרים חמורים של דמם אחרי לידה (postpartum hemorrhage). על אף הסברה הרווחת בנושא, לא נמצא כי האוקסיטוצין יעיל בעידוד ההנקה שלאחר לידה.

השימוש באוקסיטוצין נעשה גם בווטרינריה במטרה לזרז את הלידה ולעורר הפרשת חלב.

שימוש נוסף ניתן לטיפול בחרדה והפרעות התנהגותיות, הוכח כי טיפול באוקסיטוצין מפחית את רמת החרדה ומסייע ביצירת אמון. עם זאת, ישנם מקרים בה טיפול זה הוביל להתנהגות אגרסיבית.[7][8]

חסרונה של התרופה טמון בכך שהיא עלולה להחמיר את כאבי הצירים, תכיפותם ואורך השיא שלהם. חסרון זה נובע מכך שמתן פיטוצין באופן יזום אינו מאפשר לגוף לייצר ולהפריש כמות מספקת של ההורמון האחראי על שיכוך כאבים, אנדורפין.

התווית נגד (קונטרה-אינדיקציה)

בתנאים הבאים לא יוותר שימוש בזריקת האוקסיטוצין הסינתטי;

  • דיספרופורציה משמעותית בין גודל התינוק לבין גודל האגן (Cephalopelvic Disproportion)
  • תנוחה או תצוגה לא נכונה של העובר הדורשת התערבות לפני הלידה
  • מצב חירום בלידה של היולדת או של העובר הקורא לניתוח חירום
  • מצוקה עוברית (אנ') לפני הלידה עצמה
  • צניחה של חבל הטבור (אנ')
  • פעילות הרחם לא מספקת
  • רחם היפר-אקטיבי או היפר-טוני
  • מקרים בהם יש קונטרה אינדיקציה ללידה וגינלית
  • הצטלקות צוואר הרחם מניתוחים קיסרים קודמים או מניתוחים בצוואר הרחם או ברחם עצמו
  • היסטוריה של רגישות יתר לאוקסיטוצין[9] או לכל חומר בפורמולה.

תופעות לוואי

האוקסיטוצין הסינתטי מוגדר כתרופה בטוחה יחסית כאשר נוטלים אותה במינון המומלץ ותופעות הלוואי אינן שכיחות. אלו תופעות שדווחו במקרי ילודה:

מינון מופרז או שימוש מתמשך באוקסיטוצין (24 שעות ומעלה) עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות ביניהן צירים ארוכים (מעל 90 שניות), קרע רחמי, דמם תת-עכבישי ואף להרעלת מים שעלולה להיות פטלית.

פרמקולוגיה

מינון התרופה לנשים בשלב השני של צירי הלידה נע בין 1.1 לבין 4.2 מיקרו יחידות(IU) למ"ל. מיקרו יחידה אחת שווה לכ-2 פיקוגרם (μg) של ההורמון אוקסיטוצין.[11]

  • הזרקה: מינונים קליניים של אוקסיטוצין ניתנים בהזרקה לשריר או לווריד כדי לגרום להתכווצות הרחם. נראה כי כמויות קטנות מאוד (< 1%) אכן נכנסות למערכת העצבים המרכזית בבני אדם כאשר היא ניתנת באופן היקפי. [דרוש מקור טוב יותר] לתרכובת יש מחצית חיים של בדרך כלל כ-3 דקות בדם כאשר היא ניתנת לוריד. מתן תוך ורידי דורש 40 דקות כדי להגיע לריכוז יציב ולהשיג תגובה מרבית של התכווצות הרחם.[12]
  • בוקאלי (ספיגה בלחי): אוקסיטוצין נמסר בטבליות בוקאליות, אבל זה כבר לא נוהג מקובל.[13]
  • מתחת ללשון: אוקסיטוצין לא נספג בצורה טובה תת-לשונית.[14]
  • מתן אף: אוקסיטוצין מופץ ביעילות למוח כאשר הוא מנוהל דרך האף באמצעות תרסיס לאף, ולאחר מכן הוא חוצה את מחסום הדם-מוח ומפגין השפעות פסיכואקטיביות בבני אדם. לא נרשמו תופעות לוואי חמורות עם יישום קצר טווח של אוקסיטוצין עם 18~40 IU (36-80 מק"ג).[15] לאוקסיטוצין תוך-נאזלי יש משך מרכזי של לפחות 2.25 שעות ועד 4 שעות.
  • דרך הפה: אוקסיטוצין נהרס במערכת העיכול, ולכן אינו פעיל דרך הפה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • FIELDS, HARRY M.D.; GREENE, JOHN W. JR. M.D.; FRANKLIN, ROBERT R. M.D. Intravenous Pitocin in Induction and Stimulation of Labor, Obstetrics & Gynecology: March 1959 - Volume 13 - Issue 3 - p 353-359
  • DILLON, THOMAS F.; DOUGLAS, R. GORDON; VIGNEAUD, VINCENT DU; BARBER, MARY L. TRANSBUCCAL ADMINISTRATION OF PITOCIN FOR INDUCTION AND STIMULATION OF LABOR, Obstetrical & Gynecological Survey: October 1960 - Volume 15 - Issue 5 - p 647-649

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ASHP Practitioner Recognition Program—2015, Fellows of the American Society of Health-System Pharmacists, American Journal of Health-System Pharmacy 72, 2015-07-01, עמ' 1153–1153 doi: 10.2146/sp150006
  2. ^ The Oxford handbook of prosocial behavior, 2015, מסת"ב 978-0-19-539981-3
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אוקסיטוצין - Oxytocin – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  4. ^ Xavier Seuba, A human rights approach to the WHO Model List of Essential Medicines, Bulletin of the World Health Organization 84, 2006-05-01, עמ' 405–411 doi: 10.2471/blt.04.019133
  5. ^ Sultan Alan, Emine Akça, Ayse Şenoğlu, Ebru Gozuyesil, The Use of Oxytocin by Healthcare Professionals During Labor, Yonago Acta Medica 63, 2020-08-20, עמ' 214–222 doi: 10.33160/yam.2020.08.012
  6. ^ Aaron Budden, Lily JY Chen, Amanda Henry, High-dose versus low-dose oxytocin infusion regimens for induction of labour at term, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-10-09 doi: 10.1002/14651858.cd009701.pub2
  7. ^ Tiffany M. Love, Oxytocin, motivation and the role of dopamine, Pharmacology Biochemistry and Behavior, The role of oxytocin in positive affect and drug-related reward 119, 2014-04-01, עמ' 49–60 doi: 10.1016/j.pbb.2013.06.011
  8. ^ C. Sue Carter, William M. Kenkel, Evan L. MacLean, Steven R. Wilson, Is Oxytocin “Nature’s Medicine”?, Pharmacological Reviews 72, 2020-10-01, עמ' 829–861 doi: 10.1124/pr.120.019398
  9. ^ Erin L. Reinl, Zane A. Goodwin, Nandini Raghuraman, Grace Y. Lee, Novel oxytocin receptor variants in laboring women requiring high doses of oxytocin, American Journal of Obstetrics and Gynecology 217, 2017-08-01, עמ' 214.e1–214.e8 doi: 10.1016/j.ajog.2017.04.036
  10. ^ Congenital Afibrinogenemia, NORD (National Organization for Rare Disorders) (ב־American English)
  11. ^ Oxytocin Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  12. ^ Joseph Seitchik, Maria Castillo, Oxytocin Augmentation of Dysfunctional Labor I. Clinical Data, Obstetrical & Gynecological Survey 38, 1983-07, עמ' 415–417 doi: 10.1097/00006254-198307000-00010
  13. ^ A. C. Mehta, Buccal and oral drugs: induction of labour, Acta Chirurgica Hungarica 27, 1986, עמ' 157–163
  14. ^ Akosua N J A de Groot, Tom B Vree, Yechiel A Hekster, Gerard J Pesman, Bioavailability and Pharmacokinetics of Sublingual Oxytocin in Male Volunteers, Journal of Pharmacy and Pharmacology 47, 1995-07, עמ' 571–575 doi: 10.1111/j.2042-7158.1995.tb06716.x
  15. ^ Seung Yup Lee, Ah Rah Lee, Ram Hwangbo, Juhee Han, Is Oxytocin Application for Autism Spectrum Disorder Evidence-Based?, Experimental Neurobiology 24, 2015-12-30, עמ' 312–324 doi: 10.5607/en.2015.24.4.312

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוקסיטוצין_(תרופה)&oldid=2372995"