אורגן האמונד
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
אורגן האמונד, או בקיצור האמונד, הוא אורגן חשמלי דו קומתי שהומצא בשנת 1934 על ידי לורנס האמונד ומיוצר על ידי חברת אורגן האמונד.
הדגם הראשון של האורגן הוצג בשנת 1934 בארצות הברית, ובתחילה נמכר לכנסיות כתחליף זול לעוגב. ההאמונד הפך לפופולרי מאוד בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20 בקרב מוזיקאי ג'אז, בלוז, רית'ם אנד בלוז, רוק, רוק מתקדם וגוספל.
אורגן ההאמונד המקורי השתמש בסינתזה חיבורית של צורות גל מתוך הסדרה ההרמונית, שהופקו באמצעות סיבוב גלגלי צליל מכניים מול פיקאפים אלקטרומגנטיים. יחסי צורות הגל נבנים באמצעות החלקת גוררים (drawbars) המותקנים מעל שתי המקלדות. על אף שיוצרו דגמים רבים ושונים של אורגני האמונד, הנפוץ מכולם הוא ההאמונד B-3. בסוף שנות ה־60 ובמהלך שנות ה־70 הצליל הייחודי של אורגן ה־B-3, שהושמע בדרך כלל דרך מגבר לזלי, היה נפוץ במוזיקה הפופולרית, ותפס מקום של כבוד בסגנון הבלוז־רוק. אורגן ההאמונד האחרון שפעל בצורה אלקטרו־מכנית עזב את פס הייצור באמצע שנות ה־70.
עד היום צלילו של ההאמונד מופיע ברבבות שירים והקלטות של מוזיקה פופולרית, גם אם לא מנוגן באורגן האמונד מקורי, אלא בחיקוי דגום מודרני שלו.
היסטוריה
בשנת 1897 תדאוס קאהיל רשם פטנט על כלי נגינה אותו כינה "טלהרמוניום" (הידוע גם כ"דינאמאפון"). גלגלי צליל בתוך המכשיר חוללו צלילים מוזיקליים כאותות חשמליים, תוך שימוש בסינתזה חיבורית, ובכך היה ניתן להפיק כל צירוף של תווים ותווים עיליים בכל רמת עוצמה. מאוחר יותר, השתמשו בטכנולוגיה זו בתכנון אורגן ההאמונד.
כ־30 שנה לאחר מכן, הממציא והטכנאי האמריקאי לורנס האמונד רשם פטנט על סוג חדש של "כלי נגינה חשמלי" שהפיק צליל הדומה לצלילו של עוגב. האמונד קיבל את הרעיון לאחר שהאזין לקולות הבוקעים מתנודת הצירים וגלגלי השיניים שבתוך השעונים החשמליים שלו. הוא הבין שכל כלי נגינה נשמע כפי שנשמע בשל הצלילים העיליים שלו ועוצמותיהם המשתנות. המצאתו נחשפה לציבור באפריל 1935 והדגם הראשון, "מודל A", הופץ החל מיוני של אותה שנה. הראשון שהשתמש באורגן זה למוזיקה פופולרית היה מילט הרת', שניגן בו בהופעה חיה זמן קצר לאחר שהומצא. תוכניות רדיו בשנות ה־30 וה־40 השתמשו בהאמונד למוזיקת אווירה וגם לאפקטים קוליים. לדוגמה, ניתן היה להפיק צליל פעמון על ידי כיוון הגוררים ל־010010603. ההאמונד היה בשימוש נרחב בכנסיות של צבא ארצות־הברית במלחמת העולם השנייה, וייתכן שההיכרות של החיילים השבים לבתיהם עם הכלי הובילה לצמיחה בפופולריות שלו לאחר המלחמה.
האמונד עצמו התכוון שהמצאתו תשמש כחלופה זולה לעוגבים בכנסיות, כתחליף לפסנתרים בבתי המעמד הבינוני וככלי נגינה נוח בתחנות רדיו. אולם, בשנות ה־50, מוזיקאי ג'אז כמו ג'ימי סמית' התחילו להשתמש באורגן בשל הצליל הייחודי שלו. בשנות ה־60, האורגן הפך נפוץ בקרב קבוצות פופ והיה בשימוש בתחנת הרדיו הפיראטית הבריטית "רדיו 390". בבריטניה, האורגן זוהה עם מוזיקת מעליות והחלקה על הקרח. עם זאת, הצליל שלו בשילוב עם אפקט ה"אוברדרייב" קיבל תדמית חדשה כשהפך לחלק מסצנת הרוק של שנות ה־60 וה־70, בקרב אמנים כדוגמת אלן פרייס, גרג אולמן, סטיב ווינווד, ריק רייט, קית' אמרסון, ג'ון לורד, מתיו פישר, ריק ווייקמן, טוני באנקס וג'ק מק'דאף. סצנת הפאנק רוק של שנות ה־70 כללה את להקת החונקים, שבאלבומיה המוקדמים השתמש הקלידן שלה, דייב גרינפילד, באורגן האמונד.
במקור, חברת האמונד הייתה ממוקמת בשיקגו, אילינוי. כיום, החברה בבעלות התאגיד "סוזוקי כלי נגינה", ומוצריה מופצים דרך חברת "האמונד סוזוקי בע"מ". חברת האמונד מייצרת כיום אורגנים חשמליים המחקים בצורה אלקטרונית או דיגיטלית את צליל ה"גלגל" של האורגנים המקוריים.
הפקת הצליל
סינתזה חיבורית
אורגן ההאמונד המקורי חיקה את פעולתן של שורות הצינורות באוגרים מרובים בעוגב, כשהוא מפיק את צלילו באמצעות שימוש בסינתזה חיבורית של צורות גל (Waveforms) מהסדרה ההרמונית. צורות הגל הייחודיות של אורגן האמונד נעשות על ידי גלגלי צליל (Tonewheels) מכניים, המסתובבים מול פיקאפים אלקטרומגנטיים. כל מכלול גלגלי צליל יוצר קול בעל מעט תוכן הרמוני, הקרוב בצורתו לגל סינוס. בתוך הסליל יש מגנט קבוע. כאשר שיני הגלגל חולפות על פניו, עוצמת המגנט משתנה — כשקצה השן במקום הכי קרוב לקצה המגנט, העוצמה המגנטית היא החזקה ביותר. שינוי עוצמת המגנט יוצר מתח בסליל, שנהיה אחד מהתדרים בסינתזה הרמונית. גלגל הצליל שבאיור מכיל כמות רבה יחסית של שיניים עדינות, ולכן יפיק תדר גבוה.
אף שבדרך כלל מדובר על אורגני האמונד בקטגוריית אורגנים אלקטרוניים, האורגנים המקוריים הם למעשה חשמליים או אלקטרומכניים, ולא אלקטרוניים, כיוון שצורות הגלים מופקות מגלגלי צליל ולא ממתנדים אלקטרוניים. באורגני האמונד יש 96 גלגלי צלילים. חמישה מתוכם הם ריקים ותפקידם לאזן את שאר תתי־המכלולים המכניים המסתובבים. כך, מכלול גלגלי הצלילים מפיק 91 תדרים, שהם הכמות הדרושה לכל האורגן. כל קליד מחובר בנקודה מרכזית אחת, ממנה יוצאים תשעה פלטים המנותבים לתדרים המתאימים.
באורגן האמונד יש פשרות טכניות. במקום הרמוניות, שהן כפולות מדויקות של הצליל היסודי, כפי שמופקות בעוגבים, אורגן האמונד משתמש בתדרים הזמינים הקרובים ביותר לתדר של הצליל המנוגן, כפי שהופק מגלגלי הצלילים. אופן פעולה זה תורם ליצירת צבע הצליל הייחודי של ההאמונד.
תופעת זליגת צלילים (Crosstalk), מתרחשת כאשר הפיקאפים מקבלים את האות מגלגלי צלילים מתכתיים שהמשיכו להסתובב, במקום מאלו שנוגנו על ידי הנגן. בשנות ה־30 וה־40, זליגת צלילים נחשבה לפגם שיה צורך לתקנו. אולם, בשנות ה־90 והאלפיים, חובבי האמונד הכריזו על זליגת הצלילים של הגלגלים כ"וינטאג'" וכמאפיין אותנטי של אורגני האמונד.
גוררים
יחסי צורות הגל נבנים באמצעות החלקת גוררים (Drawbars) המותקנים מעל שתי המקלדות, המתפקדים כמו זחלני העמעם במיקסר אודיו. כאשר גורר נמשך באופן הדרגתי החוצה, הוא מגביר את עוצמת צורת הגל של הרכיב המתאים לו. כאשר הוא דחוף פנימה, צורת הגל שלו נעדרת לחלוטין מהפלט. אופן סיווג הגוררים לקוח ממערכת המעצורים בעוגבים, בה האורך הפיזי של כל צינור קובע את גובה הצליל המופק. גוררי האמונד מורכבים בקבוצות של תשעה, בצורה הבאה:
| 16' | אוקטבה אחת מתחת לבסיס |
| 5 1/3' | קווינטה מעל לבסיס |
| 8' | בסיס |
| 4' | אוקטבה אחת מעל לבסיס |
| 2 2/3' | אוקטבה וקווינטה מעל לבסיס |
| 2' | 2 אוקטבות מעל לבסיס |
| 1 3/5' | 2 אוקטבות וטרצה גדולה מעל לבסיס |
| 1 1/3' | 2 אוקטבות וקווינטה מעל לבסיס |
| 1' | 3 אוקטבות מעל לבסיס |
כל גורר בעל טווח בחירת עוצמה מ־0 (כבוי) עד 8 (דולק כולו) וניתן לשנות את ערכו בזמן אמת, תוך כדי נגינה. הדבר מאפשר לבצע שינויים בצליל האורגן במהלך נגינת שיר. צירוף מסוים של הגדרות הגוררים יוצר גוון צליל ייחודי, המכונה רישום. הרישומים מסומנים בתווי השיר כרצף של 9 ספרות ובו כל ספרה מציינת את רמת העוצמה של הגורר המתאים. לורנס האמונד כינה אותן "בקרים הרמוניים", מפני שהן נועדו לחקות תווים עיליים (הרמוניים), ובכך מאפשרות מיליוני צירופים אפשריים.
ערכים קבועים מראש
.png)
בנוסף לגוררים, דגמים רבים של אורגני האמונד מכילים מקשי קבועים (Presets) שמאפשרים לקבוע תצורות מסוימות של גוררים והחלפה ביניהם בלחיצת כפתור. אורגנים כדוגמת B-3, C-3 ו־A-100 כוללים אוקטבה אחת של מקשים בצורת קלידים בצבעים הפוכים (הטבעיים שחורים והבמולים/דיאזים - לבנים) בצד שמאל של כל שורת קלידים, וכל מקש בה מפעיל תצורה קבועה; המקש השמאלי ביותר (דו), הידוע גם כמקש הביטול, מבטל את פעולת כל הקבועים וגורם לכך ששורת הקלידים לא תפיק צליל כלל. שני המקשים הימניים ביותר (סי וסי במול) מפעילים את סט הגוררים הניתנים להתאמה אישית, הימני והשמאלי. שאר מקשי הקבועים מפעילים תצורות גוררים קבועות מראש, המחווטות בתוך הפאנל. כך, בכל שורת קלידים בדגם קונסולת האמונד כזה, תשעה מקשי קבועים ושני סטים של גוררים להתאמה אישית זמינים מיידית לבחירה במהלך הנגינה. התמונה מראה את פאנל הקבועים מימין ואת כל החוטים המקושרים בצבעים שונים לגוררים המתאימים. החלקים בפאנל מתאימים לסטים הקבועים של הגוררים, למשל שורת הקלידים העליונה והתחתונה. במבט אופקי על הברגים בפאנל, כל בורג משמאל לימין מייצג מקש קבוע מדו דיאז עד לה. במבט אנכי, כל בורג מלמטה למעלה מייצג העלאה ברמת עוצמת הגורר מ־0 עד 8, התואמת למספור על כל גורר ככל שהוא נמשך החוצה. באמצעות תכונת מקשי הקבועים, נגן אורגן יכול לתכנת בעצמו רישומים אהובים עליו של תצורות גוררים, ולהתאים להם מקשים מפאנל הקבועים. מקשי הקבועים כוונו בעת ייצור האורגן לתצורות קלאסיות של גוני צלילים, למשל "חליל נעצר", "קולן וחצוצרה" ועוד.
בדגמים אחרים של אורגני האמונד, כמו הסדרות M-100 ו־L-100, תצורות הקבועים מופעלות ומופסקות על ידי הרמת או הורדת לשוניות הממוקמות בחלק העליון של האורגן. הלשונית השמאלית ביותר מבטלת את תצורות הקבועים ומחזירה את הגוררים למצב התאמה אישית. בדגמים כמו ה־M, ה־M-2 וה־M-3 ("אורגני צ'מבלו") אין כלל מקשי קבועים אלא רק גוררים, אך ניתן להוסיף "חלקי חילוף" כמו Duet Sixteen של חברת "אלקטרו־טון" על מנת לקבל אפשרות לקבועים.
קישורים חיצוניים
