עוגב

עוגב
	עוגב קאבייה-קול של כנסיית סנט אואן הגותית עליו אמר נגן העוגב שארל מארי-וידור שהוא "מיכלאנג'לו של עוגב"
סיווג	אירופוניים
קבוצה	כלי מקלדת
נגנים	נגני עוגב
מנעד

עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר. למרות שקיימים עוגבים הקטנים מפסנתר, עוגב הוא כלי הנגינה הגדול בעולם, היות שעוגב ממוצע גדול בהרבה מכל כלי נגינה אחר.

בניגוד לכלי מקלדת אחרים כגון פסנתר, צ'מבלו וקלאוויקורד אשר צלילם מופק מרעידת מיתרים – הפקת הצליל בעוגב נוצרת מהרעדה של אוויר בעזרת לשוניות, כמו בכלי נשיפה מעץ. הצליל מופק בו באמצעות מפוח הנושף אוויר דרך צינורות. רוב העוגבים העתיקים נמצאים על קירותיהן הקדמיים או האחוריים של כנסיות. עוגבים רבים נמצאים באולמות קונצרטים.

מבנה

צינורות של עוגב

קטע נגינה בעוגב

Improvisation in e (Münsterorgel Dinkelsbühl

לעזרה בהפעלת הקבצים

מנגנון העוגב מורכב מסדרות רבות של צינורות השונים בעיצובם, בחומר שממנו הם עשויים ובפיות שלהם. בכל סדרה יש צינורות באורך שונה, דבר המשפיע על גובה הצליל הנוצר בהם.

יש בו מערכות קלידים אחדות (בין שתיים לחמש), הדומות לאלו של פסנתר, ומערכת דוושות נוספת המופעלת ברגליים. כל קליד שנלחץ (בידיים או ברגלים) משחרר שסתום הגורם לשליחת אוויר (שנידחס במפוח/ים) לתוך חליל אחד או יותר, מה שגורם לו/להם להשמיע צליל.

גודלו של העוגב נקבע על פי מספר החלילים המנגנים בו. החלילים מופעלים על ידי רגיסטרים המחוברים למערכת הקלידים, ואחראיים על גון הצליל. כל רגיסטר מפעיל לפחות חליל אחד (לפעמים שלושה או אף חמישה) לכל קליד (61 חלילים למקלדת בת חמש אוקטבות). בעוגב הקטן ביותר מורכבים שלושה רגיסטרים בלבד, רגיסטר אחד אחראי על המקלדת הראשית, רגיסטר שני על המקלדת המשנית ורגיסטר שלישי על מקלדת דוושות (פדל-רגליים). מאחר שהפדל מנגן ברוב המקרים את תפקיד הבאס החלילים שלו הם גדולים וארוכים. בעוגב הגדול ביותר בעולם, באולם הכינוסים באטלנטיק סיטי בארצות הברית, יש למעלה מארבע מאות רגיסטרים, ולמעלה משלושים ושלושה אלף חלילים. את גודלו של העוגב ניתן למדוד במספר החלילים, או במספר המקלדות, או במספר הרגיסטרים השונים, ולכן יש קביעות שונות לגבי "העוגב הגדול ביותר בעולם". חלילי העוגב מאורגנים במספר מחלקות: חזיתית (great), זו המערכת העיקרית, נמצאת מול הנגן. ייתכנו עוד מספר מחלקות והקטנה ביותר נמצאת מאחורי הנגן ובה נמצאים החלילים הקטנים יותר אשר משויכים למקלדת המשנית (positif אחורי). עוצמתם חלשה יותר והם מתאימים לליווי השירה.

היסטוריה

העוגב מאחורי חלון הרוזטה בקתדרלת סואסון הגותית

סזאר פרנק מנגן בעוגב בבזיליקת קלוטילדה ה"קדושה"

העוגב הוא כלי עתיק ביותר וגרסאות מוקדמות שלו היו נפוצות כבר בימי הביניים המוקדמים ואף לפניהם. קטסיביוס, שחי באלכסנדריה במאה השלישית לפני הספירה נחשב לממציא ההידראולוס, העוגב העתיק ביותר^[^{דרוש מקור]}. בימי הביניים נשלטה המוזיקה הקלאסית על ידי הכנסייה הקתולית ולכן רוב העוגבים הותקנו בקתדרלות. העוגבים שימשו בתקופה זו בעיקר כדי ללוות מזמורים גרגוריאניים, אבל החל מהמאה ה-14 התפתחה הלחנה לעוגב ככלי עצמאי. בתחילה היו היצירות לעוגב ריקודים ועיבודים של שנסונים פוליפוניים. במאה ה-15 נוספו אליהם צורות אלתוריות באופיין כמו הפרלוד. במאה ה-16 התעצמה ההלחנה לעוגב, בעיקר בסוגות הפוליפוניים, כמו קנצונה, ריצ'רקר, פנטזיה וכן יצירות המבוססות על חומר קודם (קנטוס פירמוס) שמקורו במנגינות כוראל (כוראל-פרלודים) או בשירי עם (וריאציות). צורות אלתוריות הוסיפו להתפתח, כמו הטוקטה, אשר התאפיינה גם בווירטואוזיות, כמו ביצירותיהם של קלאודיו מרולו, אנדראה גבריאלי, וג'ירולמו פרסקובלדי. לשיא השימוש וההכרה הגיע העוגב במוזיקת הבארוק ביצירותיהם של מלחינים כמו יוהאן סבסטיאן באך, גאורג פרידריך הנדל, ודיטריך בוקסטהודה. בתקופה הקלאסית נזנח העוגב מעט, אף על פי שיוזף היידן, וולפגנג אמדאוס מוצרט ואחרים חיברו יצירות עבורו. בתקופה הרומנטית חזרו וחיברו יצירות לעוגב ביתר ווירטואוזיות, כתיבה "סימפונית" וכן מתוך רצון להחיות את מוזיקת העבר. ראוי להזכיר את יצירותיהם של פליקס מנדלסון, פרנץ ליסט, סזר פרנק, יוהנס ברהמס, רוברט שומאן ומקס רגר. מלחינים חשובים של יצירות לעוגב מהמאה העשרים: אוליביה מסייאן, ג'רג' ליגטי, ארנולד שנברג, פרנסיס פולנק, פֶּטֶר אֶבֶּן ואחרים.

העוגבים המצויים באירופה הם מבחינה היסטורית המוקדמים ביותר הקיימים. עוגבים אלה נבנו על פי מסורות שונות ולכן צליליהם שונים. ישנם עוגבים גרמניים ועוגבים צרפתיים כמו גם ספרדים ואיטלקים. גון הצלילים בעוגבים אלה שונה זה מזה ובא לידי ביטוי במגוון הרגיסטרים הקיימים בעוגבים אלה.

נגן עוגב המגיע לנגן קונצרט בצרפת ינגן על עוגב צרפתי. עוגב זה יהיה עשיר בחלילים בעלי גוון reed שזה השם לחלילים עם העלה בתוכם. המהווים חיקוי לכלי נשיפה כמו קלרינט, אבוב ובסון. נגינת יצירות גרמניות על עוגב מסוג זה תאלץ את הנגן לבחור חלילים אשר יפיקו צלילים קרובים במיוחד לעוגבים הגרמניים, שבהם מגוון חלילי ה-reed נמוך ביותר. כך גם הפוך - נגן אשר ייתן רסיטל בגרמניה, ובתוכניתו יצירות צרפתיות, ייאלץ להיות מאד יצירתי על מנת לבחור רגיסטרציה שתתאים לסגנון הצרפתי עם מגוון לא רחב של צלילים המאפיינים את הסגנון הזה.

יוהאן סבסטיאן באך, בכתיבתו לעוגב, ציין רק מעברים בין מקלדות ומעולם לא כתב רגיסטרציה ברורה ליצירותיו. בחירת הרגיסטרציה משתנה מעוגב לעוגב ולכן מקשה מאד על הנגן. נדרשת מהנגן יכולת אסתטית המבוססת על ידע היסטורי כדי לבחור רגיסטרציה שתתאים לביצוע היצירות.

בתנ"ך נזכר מספר פעמים המונח "עוגב" למשל: "וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב." (בראשית ד כא), אך נראה שמדובר בכלי הדומה לכינור ואינו דומה לעוגב שבימינו.

התלמוד הבבלי (מסכת ערכין י ע"ב - יא ע"א) מספר על כלי נגינה בעל עשרה צינורות שהיה במקדש, ומזכיר בסוגיה זו כלי נוסף שנקרא "הרדולים" (או - לגרסאות מסוימות: הרדווליס), שמזכיר כמובן את השם היווני "הידראולוס" לעוגב העתיק - עוגב מים: "הרדולים (ויש גורסים: לא) היה במקדש וכו'. מגריפה (כלי נגינה בשם זה) הייתה במקדש, עשרה נקבים היו בה (רש"י: ומכל אחד מהם יוצא צינור), כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר (צליל), נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר. במתניתא תנא (דעה אחרת) וכו': ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר.

בישראל

בישראל כ-50 עוגבים. העוגב הגדול ביותר נמצא באוניברסיטה המורמונית בהר הצופים בירושלים. עוגבים נמצאים בכנסיות ומנזרים בירושלים וסביבתה כמו למשל כנסיית הדורמיציון, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים וכנסיית הגואל בירושלים. בשטחי הרשות הפלסטינית יש עוגבים בבית לחם וברמאללה. יש עוגב במנזר השתקנים שבלטרון. ביפו יש מספר עוגבים, כמו למשל בכנסיית עמנואל. בחיפה יש מספר עוגבים: במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, במנזר הכרמליטים בסטלה מאריס, ובכנסיית בית הספר האנגליקני "יוחנן ה"קדוש"". בכנסיות נצרת יש מספר עוגבים. בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב יש שני עוגבים. בזכרון יעקב נחנך עוגב חדש בשנת 2014 באולם הקונצרטים במתחם לאמנויות "אלמא".

קיימים מספר עוגבים בבתים פרטיים בישראל.

מוזיקה ישראלית לעוגב היא מועטה ביותר ואפשר לציין למשל יצירות מאת פאול בן חיים, יוסף טל, יורם פפוריש, גיורא שוסטר, יוסף דורפמן, עמי מעייני, רמי בר-ניב ורומן קרסנובסקי.

העוגבים הגדולים ביותר

העוגב הגדול ביותר נמצא באולם הכנסים ברואדווק באטלנטיק סיטי, בניו ג'רזי. הוא בעל 449 משלבים ו-33,114 צינורות ושוקל כ-150 טון. לאחר שיפוצים לקראת שנת האלפיים - הוא שוב במצב נגינה.
העוגב השני בגודלו שעדיין פעיל נמצא באולם "גרנד קורט" בפילדלפיה שבפנסילבניה והוא העוגב השני בגודלו שנבנה אי-פעם. הוא בעל 462 משלבים ו-28,541 צינורות ושוקל 287 טון. עדיין מנגנים בו בתדירות קבועה.

גלריה

עוגב בפראואנקירכה, מינכן.
מקלדת של עוגב
העוגב בכנסיית עמנואל במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו
העוגב בבזיליקת סן מרקו, ונציה
העוגב שבאולם הקונצרטים על שם וולט דיסני
מראה פנימי של עוגב בתהליך שיפוץ – כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, 2009
חלילי עץ ומתכת של עוגב בתהליך שיפוץ – כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, 2009
העוגב בכנסיית שוויינטה ליפקה בפולין
עוגב ביתי בדירתו של המלחין עמי מעייני בתל אביב, 2014

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עוגב
ערך מילוני בוויקימילון: אורגן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגב