אורי גולדפרב
 | |
| לידה |
6 בנובמבר 1945 ישראל |
|---|---|
| נהרג | 19 באוקטובר 1973 (בגיל 27) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1964–1973 (כ־9 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
|
קצין בחטיבת הצנחנים קצין בגדוד שריון | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
אורי גולדפרב (6 בנובמבר 1945 – 19 באוקטובר 1973) היה קצין שריון בדרגת רב-סרן בצה"ל, שלחם במערכה בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים ונפל בקרב. על פעולתו בימי המלחמה עוטר גולדפרב בעיטור העוז.
ביוגרפיה
אורי גולדפרב נולד בעיר בודפשט שבהונגריה להורים ניצולי השואה. משפחתו של אורי עלתה לארץ ישראל בשנת 1947 והתיישבה בקיבוץ פרוד. למד בבית הספר היסודי בקיבוצו ובבית הספר התיכון בקיבוץ גינוסר וכן במכללת תל חי. היה חבר תנועת הנוער העובד והלומד ובהמשך הדריך גרעין נח"ל של תלמידי בית הספר החקלאי כדורי שנועד להגיע לקיבוץ פרוד.
לאחר גיוסו לצה"ל ב-1964 התנדב לשרת בחטיבת הצנחנים ולימים הוסמך לקצין. השתתף במלחמת ששת הימים. לאחר תום השירות הסדיר סיים קורס מפקדי פלוגות שריון. במהלך מלחמת ההתשה התנדב לפקד על מעוז שעל גדות תעלת סואץ.
בקיבוצו הקים גולדפרב את ענף הכותנה וריכז אותו וגם שימש כמרכז העבודה במשק. עבד במשך שנה כקצין ביטחון בחברת אל על.
במלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים שירת גולדפרב כקצין המבצעים של גדוד הטנקים 61 בחטיבה 205. חטיבתו נקראה להשתתף במתקפת הנגד של צה"ל ברמת הגולן. בכתב העיטור שניתן לו נכתב כי ב-7 באוקטובר, לאחר קרב קשה מול מגנן נגד טנקים לפני תל פארס, ארגן את חילוצם של טנקים שנותרו ללא דלק, כשהוא מהלך ברגל וחשוף להפגזות במשך כשלוש שעות. ב-10 באוקטובר ניהל את חילוץ הטנקים התקועים של חטיבתו ופינה חללים מתוך טנקים שנפגעו, גם זאת תחת אש ארטילרית כבדה. ב-18 באוקטובר נטל את הפיקוד על גדודו לאחר שמפקד הגדוד משה מלר לקה בהתייבשות. באותו יום הוטל עליו להשתתף בראש פלוגה מהגדוד בכיבוש הכפר אום בוטנה. למחרת, במהלך הקרב, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.
לאחר המלחמה הובא אורי גולדפרב לקבורה בקיבוצו פרוד. הניח הורים, אח ואחות.
בשנת 1975 עוטר גולדפרב לאחר מותו בעיטור העוז על פעולתו במהלך המלחמה.
הנצחה
שמו של גולדפרב הונצח על גבי אנדרטאות אחדות, לרבות אנדרטת יד לשריון, אנדרטת גדודו ברמת הגולן, אנדרטת החטיבה במחנה פלוגות, אנדרטה בקיבוצו והאנדרטה לזכר נופלי התנועה הקיבוצית ביערות מנשה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
