אות גרונית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בעברית, אותיות גרוניות הן האותיות אהח"ע – ארבע האותיות המייצגות את העיצורים שמוצאם מן הגרון (בהבחנה מקבוצות העיצורים בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ). יש המחשיבים גם את האות ר כגרונית, ומכאן גם אהחע"ר או הָאָח רֵ"עַ.
לאותיות גרוניות כללי דקדוק מיוחדים:
- האותיות הגרוניות (אהח"ע) הן היחידות המנוקדת בחטף (במקום בשווא), אם כי יש מספר מקרים יוצאי־דופן לאות שאינה גרונית שנוקדה בתנ"ך בחטף.
- האותיות הגרוניות (אהחע"ר) אינן מקבלות דגש.
- בצורתה היסודית מנוקדת ה"א הידיעה בפתח ובעיצור שאחריה מופיע דגש. כאשר העיצור התוכף הוא אחד מן העיצורים א, ה, ח, ע, ר שאינם מקבלים דגש חזק, לא מופיע הדגש, ובמקום זאת משתנה במקרים מסוימים תנועת ה"א הידיעה:
- לפני האותיות: א', ר' - בקמץ (הָאִיש);
- לפני האות: ע' - בסגול, כאשר האות ע' מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן);
- לפני האות: ה' - בסגול, כאשר האות ה' מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶהָרִים), ואחרת בפתח (הַהוּא);
- לפני האות: ח' - בסגול, כאשר האות ח' מנוקדת בקמץ גדול (הֶחָכָם, הֶחָם) או בחטף־קמץ (הֶחֳדָשִים), ואחרת בפתח (הַחוּט, הַחָכְמָה - קמץ קטן).
מרבית דוברי העברית בימינו אינם מקפידים על הגייה גרונית של האותיות הגרוניות, כך שהאות עי"ן, למשל, נשמעת כמו האות אל"ף
