אזבוקה (ארגון חשאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אזבוקה" הוא השם המקובל לארגון הביון החשאי של התנועה הלבנה, שבסיסו היה בדרום רוסיה. פעל כגוף מודיעין במפקדה של הכוחות המזוינים בדרום רוסיה. היה קיים מסוף 1917, למרות שהוא הוקם רשמית רק במרץ 1918, עד דצמבר 1919, בעוד שפעילותן של מחלקות מסוימות נמשכה עד תחילת 1920. מאז מרץ 1918 עמד בראשה דמות ציבורית ופוליטית בולטת של האימפריה הרוסית ואסילי שולגין .

הקמה

הארגון החשאי הוקם בקייב כדי לגייס קצינים לצבא המתנדבים ולשרת את צורכי העלאת המודעות של המרכז הלאומי הרוסי[1] כסוכנות פרטית של ואסילי שולגין[2].

בנובמבר 1917 שולגין הגיע לנובוצ'רקסק כשהגנרל מיכאיל אלכסייב מבקש משולגין לחזור לקייב ולגייס קצינים כדי לגבש גוף מודיעיני איכותי.

יעדים

בעת היווצרותו, המשימות העיקריות של הארגון היו גיוס קצינים לצבא המתנדבים וניהול המודיעין הפוליטי . בקיץ 1918 הצהירו יעדי הארגון על מודיעין, מאבק נגד הבולשביזם והבדלנות האוקראינית, נאמנות לבעלות ברית, מחויבות למלוכה והדברת סנטימנטים פוליטיים של חיילים, קצינים והאוכלוסייה.

שולגין הגדיר כך את משימות הארגון בעת הקמתו:

  1. נגד הבולשביקים.
  2. נגד הגרמנים במלחמה.
  3. נגד אוקראינים.
  4. למען צבא המתנדבים.

מטרות הארגון היו איסוף מודיעין וניתוחו: איסוף מידע על מצבה הפנימי והחיצוני של רוסיה (משני הצדדים בחזית); הבהרת רגשותיהם הפוליטיים של חיילים וקצינים; ניתוח מידע זה ומתן דו"חות אנליטיים למטה המפקד הראשי של כוחות הצבא הלבן.

טכניקות איסוף מודיעין

שולגין לא היה קצין מודיעין מקצועי והוא היה צריך למצוא דרכים להעברת מידע. לטענת שולגין, הדרך האמינה ביותר להעברת הודעות מעבר לקו החסית הייתה גיליונות נייר שנחתכו לרצועות צרות, עם הטקסט המודפס עליהם, שהוכנסו לסיגריה מוגמרת. כרטיסייה זו הייתה בלתי נראית לחלוטין. בצרור סיגריות כאלה היו צריכות להיות מסומנות בסימנים שבקושי מורגשים כדי להבדילן מסיגריות רגילות. בתהליך שופרה השיטה - יריעות טקסט צולמו על סרט. הסרט נחתך לחתיכות והוכנס לסיגריות. שולגין נזכר שלא הכיר מקרה אחד כאשר השליח נחשף בגלל סיגריות כאלה .

לשם אמינות, אותה הודעה הופקדה למסירה למספר בלדרים, מה שהגדיל את הסיכון ל"זליגת מידע", אך שולגין נאלץ להשלים עם זה, שכן לעיתים קרובות מתו שליחים בדרך - למשל, משישה בלדרים שנשלחו מהמטה לקייב רק אחד הגיע ליעדו .

עבודת הארגון התחלקה למקומית וכללית. כתוצאה מכך, הארגון שנוצר כלל רשת סוכנים שנבנתה בקפידה והעבירה מידע משטח גדול של האימפריה הרוסית לשעבר. סניפי הארגון חולקו לנקודות משלוש קטגוריות: נקודות המידע של הקטגוריה הראשונה כללו את מוסקבה וקייב; קטגוריה שנייה - חרקוב, וורונז' וסרטוב; קטגוריה שלישית - אודסה, קישינאו, לבוב, ורשה, וילנה (נתונים לשנים 1917-1918).[1]

לקריאה נוספת

  • Азбука: [В 2 т.] / Василий Витальевич Шульгин, Никита Алексеевич Брыгин. — Одесса: Оптимум, 2000. — 355 с., 6 л. ил. // А-з-б-у-к-а [серия Общества «Одесский мемориал». Вып. IX]. Т. 1,2. Одесса, 2000.
  • ה. ק. קריזאנובסקאיה. אזבוקה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Крыжановская, Е. К. "Азбука" (txt). дипломная работа (ברוסית). נבדק ב-2010-10-15.
  2. ^ Красный террор в годы Гражданской войны: По материалам Особой следственной комиссии по расследованию злодеяний большевиков. Под ред. докторов исторических наук Ю. Г. Фельштинского и Г. И. Чернявского / London, 1992.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0