מיכאיל אלכסייב
| קובץ:Alexejew Michail.jpg | |
| לידה |
15 בנובמבר 1857 גוברניית טבר, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1918 (בגיל 60) קרסנודר, רוסיה הסובייטית  |
| השתייכות |
האימפריה הרוסית הרפובליקה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1873–1918 (כ־45 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד צבא האימפריה הרוסית מפקד הצבא הלבן | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
|
אות מסדר סטניסלב ה"קדוש", דרגה 1-3 אות מסדר אנה הקדושה, 1-4 אות מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1-4 אות מסדר גאורגיוס ה"קדוש", דרגה רביעית אות השתתפות במסע הקרח (1916) | |
מיכאיל אלכסייב (ברוסית: Михаил Васильевич Алексеев, נולד ב-15 בנובמבר (3 בנובמבר לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג באותה עת) 1857 - 8 באוקטובר 1918) היה גנרל רוסי מפקד העליון במהלך מלחמת העולם הראשונה ומראשי הצבא הלבן. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה נחשב לאוטוריטה מקצועית עליונה בקרב הפיקוד.
ביוגרפיה
ראשית דרכו
מיכאיל אלכסייב נולד ב-15 בנובמבר 1857 למשפחתו של מיור בגמלאות. בשנת 1873 הוא התגייס ובשנת 1876 סיים בית הספר קציני חיל רגלים במוסקבה. בתור קצין צעיר הוא השתתף בקרבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). תקופה מסוימת הוא היה עוזר של מיכאיל סקובלב ונפצע בקרבות סביב פלבן.
בשנת 1887 אלכסייב החל ללמוד באקדמיה צבאית וסיים אותה בהצטיינות יתרה בשנת 1890. באותה שנה הוא קודם לדרגת קפטן. בשנת 1894 אלכסייב קודם לדרגת לוטננט-קולונל ועבר לשרות במטה הכללי של הצבא הרוסי. במקביל הוא החל ללמד באקדמיה צבאית ובשנת 1901 הוענק לו תואר פרופסור.
במהלך מלחמת רוסיה-יפן אלכסייב נשלח לחזית ושירת במטה הארמייה השלישית. לאחר סיום המלחמה, הוא חזר למטה הכללי ובשנת 1908 מונה למפקד פיקוד קייב.
מלחמת העולם הראשונה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה אלכסייב מונה לראש מטה של החזית הדרום-מערבית. ב-17 במאי 1915 הוא התמנה למפקד החזית הצפון-מערבית. במהלך אביב 1915 אלכסייב פיקד על הכוחות בתקופת הנסיגה הגדולה. ב-4 באוגוסט 1915 הוא קודם למפקד החזית המערבית. לאחר שניקולאי השני ויתר על תפקיד המפקד העליון, ב-18 באוגוסט 1915 אלכסייב מונה לראש מטה של המפקד העליון (סטבקה) ומעשית פיקד על הצבא עד למהפכת פברואר. בתקופת נובמבר 1916 -פברואר 1917 אלכסייב היה חולה ומעשית לא השתתף בניהול הצבא.
במהלך מהפכת פברואר מיכאיל אלכסייב תמך בעמדת ראשי הדומה שיש לסיים כהונת ניקולאי השני כקיסר. בהתאם לכך הוא שלח פנייה לכל ראשי הצבא תוך בקשה לשלוח לקיסר מברק בהקשר לסיום כהונתו. חוץ מאלכסנדר קולצ'ק כולם נענו לפנייה זו. כתוצאה מלחץ זה הקיסר ניקולאי השני התפטר. אלכסייב היה בדעה שיש למנות לקיסר את נסיך הגדול מיכאיל, אך כאשר הוא סירב, אלכסייב הכיר בממשלה הזמנית.
אלכסייב לא הסכים עם הרפורמות של אלכסנדר גוצ'קוב שהיה שר ההגנה בממשלה הזמנית ולכן מונה למפקד העליון של הצבא רק ב-2 באפריל 1917. הוא ניסה לעצור את האנרכיה בצבא, התנגד לוועדות החיילים (שהיה להם זכות לדון בביצוע פקודות הקצינים) וניסה לחדש את צורת הפיקוד המסורתית של קצינים. ב-21 במאי 1917, במהלך הכנות למתקפת יוני פוטר מתפקיד המפקד העליון. בעקבות פרשת קורנילוב באוגוסט 1917 ובמטרה להציל את משתתפי המרד חזר לפיקוד. ב-1 בספטמבר 1917 הוא אישר את מעצר ראשי המרד כולל לאוור קורנילוב. אלכסייב דאג שראשי המרד שנעצרו ייהנו מבטחון מרבי ותנאי אחזקתם בכלא יהיו סבירים. יחד עם זאת, מהלך זה גרם לקרע בין אלכסייב לקורנילוב שבהמשך היו בין מייסדי הצבא הלבן בדרום רוסיה. כעבור שבוע אלכסייב עזב את התפקיד בעקבות אי-הסכמה עם מדיניותו של אלכסנדר קרנסקי.
לאחר מהפכת אוקטובר
במהלך אוקטובר 1917 אלכסייב החליט שיש להקים ארגון צבאי חדש שיוכל להתמודד עם פלישה גרמנית ובולשביקית. ארגון זה בהמשך היה גרעין של הצבא הלבן. בימי מהפכת אוקטובר אלכסייב היה בפטרוגרד. מיד עם ההפיכה השלטונית פעלו הבולשביקים למעצרו של אלכסייב. ביחד עם מספר מקורבים הוא קנה כרטיסים לרכבת לכיוון רוסטוב על דון ועזב את העיר תחת שם בדוי. ב-15 בנובמבר 1917 בהיותו בעיר נובוצ'רקסק בדרום רוסיה אלכסייב יצא בפניה לכל הקצינים "להציל את רוסיה" ולהצטרף לארגון צבאי חדש. אלכסייב החל בהקמת צבא המתנדבים. בדצמבר 1917 לאזור הגיע לאוור קורנילוב והוא הצטרף למאמץ. אלכסייב השתתף במסעות של הצבא הלבן באזור והיה אחראי על ארגון הצבא והממשל באזור. בהמשך הוא מונה למפקד עליון של הצבא.
אלכסייב פעל לארגון כל הכוחות שפועלים נגד הבולשביקים. הוא היה בדעה שיש לחדש את המונרכיה במדינה, אך היה מודע שלרעיון זה אין סיכוי של ממש. אלכסייב התנגד לכל ניסיון לקשר עם מעצמות המרכז והיה בעד קיום התחייבויות למדינות ההסכמה.
אלכסייב נפטר ב-8 באוקטובר 1918 מדלקת ראות והוטמן בקתדרלה של קרסנודר. בתחילת 1920 בעקבות נסיגת הצבא הלבן מהעיר גופתו הועברה לבלגרד.
קישורים חיצוניים
