אחוזת בילטמור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. אחוזת בילטמור היא אחוזה בסגנון רנסאנס צרפתי הממוקמת ליד אשוויל, שבקרוליינה הצפונית. האחוזה אשר נבנתה על ידי ג'ורג' ו. ואנדרבילט השני (George Washington Vanderbilt II) בין השנים 1896 עד 1902 היא הבית הגדול ביותר בארצות הברית, אשר נמצא בבעלות פרטית. האחוזה ששטחה הבנוי עומד על 16,200 מ"ר נמצאת עדיין בבעלות המשפחה והיא משמשת כמוזיאון.
היסטוריה
בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, ג'ורג' וושינגטון ואנדרבילט השני, בנו של ויליאם הנרי ואנדרבילט, החל לפקוד לעיתים קרובות את אזור אשוויל שבצפון קרוליינה יחד עם אמו. הוא אהב מאד את הנופים ואת האקלים באזור ובחר בו כמיקום המושלם לבניית אחוזה לימי החורף. ואנדרבילט הפקיד את המשימה בידיו האדריכל הידוע ריצ'רד מוריס האנט. האנט, שתכנן בעבר בתים עבור אחדים מבני משפחת ואנדרבילט, התבקש ליצור חיקוי של אחוזות צרפתיות בסגנון "עמק הלואר". ואנדרבילט שרצה את הטוב ביותר, שכר גם את אדריכל הנוף הידוע פרדריק לו אולמסטד, עליו הופקד תכנון שטח האחוזה. ואנדרבילט דאג אף להקמת חוות לחיות משק, מחלבה ועוד, על מנת שהאחוזה תוכל לקיים את עצמה. האחוזה כללה גם כפר קטן ואף כנסייה.
בני משפחה וחברים מרחבי ארצות הברית ואף מחוץ לה, הוזמנו ליהנות מהשפע הרב שהציעה האחוזה, ארוחות הפאר שהוגשו על שולחן ומסביבו 64 כיסאות, ומגניה היפהפיים שתוכננו על ידי הולמסטד.
אחוזת בילטמור העסיקה רבות את ואנדרבילט אשר הקדיש פחות מזמנו לעסקים המשפחתיים ולהשקעותיו שלו. עלות בנייתה ואחזקתה של האחוזה כילתה את מרבית כספו. לאחר מותו של ואנדרבילט ב-1914 מסיבוכים של ניתוח לכריתת התוספתן שעבר, מכרה אלמנתו את מרבית שטח האחוזה. האחוזה אשר השתרעה במקור על שטח של 500,000 דונם בקירוב, הצטמקה לשטח של 32,000 דונם בלבד. השטחים הנותרים נרכשו על ידי הממשל המקומי שהפכם ליער לאומי. האחוזה אשר נחצית לשניים על ידי נהר "פרנץ' ברוד" נמצאת היום בבעלותה של חברת בילטמור, אשר נשלטת על ידי נכדו של ג'ורג' ואנדרבילט.
בשנת 1963 היא הוגדרה כאתר היסטורי לאומי.
האחוזה כאתר תיירות
בעליה של האחוזה השתמשו בה פחות ופחות עד 1956, השנה בה היא נפתחה לציבור כמוזיאון. באחוזה מבקרים כיום יותר ממיליון תיירים בשנה. מבקרים מכל העולם מגיעים להתרשם מבריכת השחייה הענקית, מהספרייה, מאוסף חפצי האמנות ומהגנים המדהימים ביופיים.
קישורים חיצוניים
