אחיאא עלום א-דין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. אִחְיַאא עֻלוּם א-דִּיןערבית: احياء علوم الدين, בעברית: "החיאת מדעי הדת") הוא ספר שנכתב על ידי האימאם אל-ע'זאלי. הוא נכתב בשפה הערבית, והוא היה לאבן הפינה של האסכולה המחשבתית ושילב תאולוגיה, ספקנות, מיסטיקה, אסלאם ותפיסות אחרות, ובו הוא דן לעומק בפילוסופיה המוסלמית. מחשבתו היוותה את הבסיס לאימפריה העֹת'מאנית, ובסופה, כאשר מוסטפא כמאל הפריד את המחשבה הדתית ב-1922 מחוק המדינה, הוא אסר על תרגומי עבודותיו של אל-ע'זאלי לטורקית, ובתוך כך גם אסר על תרגומו של הספר לטורקית[1].

הספר הזה נחשב על ידי רבים כיצירת המופת האולטימטיבית של הרוחניות האסלאמית[2].

מבנה הספר

הספר מחולק לארבעה חלקים, שכל אחד מהם מכיל 10 פרקים. הספר מסביר את הדוקטרינה ואת הפרקטיקה של האסלאם, ומטרתו ללמד כיצד ניתן להפוך אותם לבסיס הרחב של חיים רוחניים, אשר אמורים להוביל את האדם להתפתחותו המנטלית, המיסטית, והרוחנית[3].

  • החלק הראשון של הספר עוסק בידע ובתנאים המקדימים לאמונה.
  • החלק השני של הספר דן באנשים ובחברה.
  • החלק השלישי והחלק הרביעי מוקדשים לחיים הפנימיים של הנשמה, ומסביר את המידות הרעות הראשונות שאנשים צריכים להתגבר עליהן בתוך עולמם הפנימי, ואת המידות הטובות שהם צריכים לשאוף להשיג.

השפעת הספר

הספר הפך לטקסט האסלאמי הנקרא ביותר אחרי הקוראן וספרי החדית'.[4] הוא הצליח, לשלב בין, לחבר בין ולאחד את התאולוגיה האסלאמית האורתודוקסית עם המיסטיקה הסופית, באופן יעיל, ובכך הוא מהווה מדריך מעמיק לכל תחומי החיים של המוסלמי.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ghazali, Imam. "Ihya Ulum al-Din {إحياء علوم الدين} by Imam Ghazali - Maktabah Mujaddidiyah" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-02-27.
  2. ^ Encyclopedia Iranica, Columbia_University
  3. ^ "Al-Ghazālī | Muslim jurist, theologian, and mystic". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-02-27.
  4. ^ J. Hunt, The Pursuit of Learning in the Islamic World, 610-2003, McFarland, 2005, p. 83.
  5. ^ Joseph E. B. Lumbard, Islam, Fundamentalism, and the Betrayal of Tradition: Essays by Western Muslim Scholars, World Wisdom, Inc, 2004, p. 291.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0