אחימן ששי ותלמי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֲחִימַן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי הם שלושת "ילידי הענק" מקרית ארבע המוזכרים במקרא שלוש פעמים.
זהותם
שמו של אביהם היה ארבע[1], המתואר בכתוב[2] כ"האדם הגדול בענקים"[3]. יש המזהים את ארבע עם עפרון החתי[4]. בפירושו השני כותב רש"י כי לא כך היה שמו, אלא מקום מגוריהם של שלושת הענקים יחד עם אביהם היה בחברון, והעיר נקראה 'קרית ארבע' על שם ארבעה ענקים אלו[5].
אֲחִימַן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי מוזכרים בתנ"ך שלוש פעמים: כאשר המרגלים עולים בנגב וכלב מגיע לחברון (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב), כאשר כלב כובש את חברון (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק י"ד) וכאשר בני יהודה כובשים את חברון (ספר שופטים, פרק א', פסוק י', כנראה מדובר באותו כיבוש).
אטימולוגיה
מדרש השמות בחז"ל
חז"ל מבארים את שמותיהם של הענקים[6]:
- אחימן - היה האח המיומן מבין השלושה[7], והיה אומר לשני אחיו 'אֶחַי, [כששלושתינו יחד] מן (מי) יבוא עלינו'?![8], וכל הרואה אותו חושב אותו כאילו הר גבוה נופל עליו, והיה אומר מאין זה שבאני עלי?![9].
- ששי - כאשר היה הולך היה עושה את האדמה כשחתות[10], והיה בריא כשיש[11].
- תלמי - כאשר היה הולך היה עושה את האדמה תלמים תלמים (חריצים באדמה שנוצרים על ידי מחרשה) [12],
במחקר
- אחימן - מרטין נות סבור שזהו קיצור או שריד של שם. אפשרות אחרת שהעלה בנימין מזר היא שבהתבסס על השם הפרטי האוגריתי אבמן, השם שֻמַנַ (זה של מַנַ, איש מַנַ) הנמצא בלוחות נוזו קדומים, ולפי השמות הפוניים (א)חמן ו(ג)רמן, אולי יש לפרשו כשם או תואר של אלילות. יחזקאל קוטשר סבר על יסוד הכתוב: העורכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך (ישעיהו ס"ה, יא ) שמדובר על אלילות הגורל הערבית מני (מנוה, כלומר : מנאת, בקראן), היא מנתו של הכתובות הנבטיות. לדעת הריס הכוונה היא לאלהות המצרית מן.[13]
- תלמי - הוא שם חורי. היסוד החורי Talmi- פירושו גדול. בתעודות חתיות ואכדיות מבוע'זכויי ואוגרית מצוי השם הפרטי Talmiya' ובתעודות מאוגרית מצוי גם השo התיאופורי המקוצר - Tal-ma-'i[14].
- ששי - גם השם ששי הוא ממקור חורי.
הערות שוליים
- ^ רש"י על יהושע, י"ד, ט"ו.
ראו גם יהושע, ט"ו, י"ג-י"ד. - ^ ספר יהושע שם.
- ^ אולם רש"י מוסיף שם פירוש נוסף בשם המדרש (ילקוט שמעוני, יהושע, רמז כג ד"ה דבר אחר) כי "האדם הגדול בענקים" הוא אברהם אבינו.
- ^ "תוספתא לתרגום" לספר יהושע, פרק ט"ו, הובא בספר למכסה עתיק (מאת הרב חיים קנייבסקי) לפרשת שלח. בעקבות תרגום יונתן שכתב כי הענקים שראו המרגלים בארץ ישראל היו בניו של "עפרון גיברא"- עפרון הגיבור.
- ^ וכן כותב רש"י בפירושו לבראשית, כ"ג, ב'.
- ^ המהרז"ו מבאר שחז"ל למדו זאת מכך שהתורה הזכירה את שמותיהם, ואין הסבר לכך, אם לא שבאה להשמיענו משמותיהם את כוחם הרב ובכל זאת ה' עזר לעם ישראל לנצחם (פירוש המהרז"ו לבמדבר רבה טז יג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י' עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד ב'.
- ^ מדרש רבה, במדבר, טז, ח.
- ^ מדרש אגדה, שלח במדבר יג טז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד ב'.
- ^ מדרש רבה, במדבר, טז, ח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד ב', מדרש רבה, במדבר, טז, ח.
- ^ אנציקלופדיה מקראית, "אחימן" כרך א', עמ' 218-219
- ^ אנציקלופדיה מקראית, "תלמי", כרך ח', עמ' 575
