הרב חיים קניבסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב חיים קנייבסקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי
הגר"ח קנייבסקי בשמחת פורים
הרב חיים קניבסקי
לידה ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
מקום פעילות ישראלישראל בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה, אגדה, גמרא
רבותיו אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי, דודו רבי אברהם ישעיהו קרליץ ורבי ראובן כץ
חיבוריו דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה (שני משמאל), יד אליהו, 1990.
לצדו נראים: רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אלעזר מנחם מן שך, ורבי שלמה שמשון קרליץ

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא מנהיג רוחני וממנהיגיו הבולטים של הציבור הליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. למד במשך שנים בכולל חזון איש.

לאחר פטירת הרב אלישיב בה'תשע"ב עמד הרב קנייבסקי לצד הרב שטינמן בהנהגת רובו של הציבור הליטאי, הקשור במפלגת דגל התורה וגיבה את הנהגת הרב שטיינמן. מאז פטירת הרב שטיינמן בה'תשע"ח התחזק מעמדו. רבים מכלל החוגים מגיעים לקבל את ברכתו ועצתו.

הרב קנייבסקי חיבר ספרים רבים. המפורסם שבהם הוא דרך אמונה, בתחום המצוות התלויות בארץ ישראל.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש, אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" וכן עם אביו עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה בישיבת לומז'ה, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מרבי אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה[1]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות[2].

בז' בכסליו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא". החתונה נערכה באולמי הצבי בפתח תקווה ובסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, רבי עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בשלב מאוחר יותר עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת רבי פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל עטרת יוסף, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו הרב שך כי "הניח בן כמותו".

סדר לימודו

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו את התואר "מרן שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

לרב קניבסקי מחזור לימוד שעליו הוא מקפיד משנות העשרים לחייו והוא מכנה אותו "החובות". הוא מקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כולל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנא). בימי שישי הוא מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

הוא נוהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום משתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, מנצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.

בחיי אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב. לאחר פטירת אביו חדל מכך.

במהלך השנים למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצ'ין (עמו הוציא את ספרו שונה הלכות), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל. בשנים האחרונות הוא לומד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי הוא לומד עם בנו הרב יצחק שאול.

הרב קניבסקי לא מוסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו הוא מוסר שיעור תורני בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך הוא מוסר שיעור משניות בביתו.

ברכותיו

על אף היותו רב ליטאי פונים אליו רבים מכלל החוגים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים וספרדים)[3].

החל משנת תשע"ה נוהג הרב לברך את מבקשי ברכתו במילה בו"ה, המהווה את ראשי התיבות של המילים ברכה והצלחה. הסברה המקובלת היא שרצונו לחסוך בזמן ולכן הוא משתמש בקיצור זה. הביטוי בו"ה נעשה למזוהה עם הרב[4][5].

הרב עצמו הסביר את הנהגתו על בסיס לשון הרמב"ם[6] שכותב, "וכן בדברי תורה ובדברי חכמה, יהיו דברי החכם מעטים וענייניהם מרובים, והוא שצוו חכמים, ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"[7].

וכן ביחס לכח הברכה השיב הרב שאין הבדל כי הוא מכווין בשניהם אותו דבר, וכלשון הגמרא במסכת שבת[8] : "מנין ללשון נוטריקון מן התורה, שנאמר 'כי א"ב המו"ן גוים נתתיך' – אב נתתיך לאומות" וכו', הרי לנו מקור מפורש לברכה בראשי תיבות[9].

הנהגות מיוחדות

הרב קניבסקי נוהג כהכרעותיו ההלכתיות של דודו החזון איש. כך לדוגמא הוא מקפיד על אי שימוש בחשמל המיוצר בשבת, ומעודד הקמת גנרטורים שאינם מחוברים לרשת החשמל הכללית לצורך השימוש בשבת. הרב מקפיד גם על גידול זקן, הוצאת הפאות מחוץ לאוזן ולבוש ארוך, ומורה למבקשים את ברכתו לנהוג כך[10]. כמו כן מורה הרב לכל הבאים לבקש את ברכתו להסיר את השעון משום שסובר שיש בכך איסור של לא ילבש גבר שמלת אשה[11].

הרב נוהג לחבוש שטריימל בברכת המזון של ימים טובים כמנהגם של אביו הסטייפלער וחמיו הגרי"ש אלישיב[12].

בשנת תשע"ו הוציא לאור נכדו את הספר אלא ד' אמות, המפרט את הנהגותיו ההלכתיות לפי סדר השולחן ערוך.

בהנהגת הציבור הליטאי

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט, זומן הרב קניבסקי לשמש כחבר בה יחד עם חמיו הרב אלישיב, אולם לאחר סירובם להשתתף הוגדר כל אחד מהם על ידי הרב שך "אינו חבר - ברם בעל דעה"[13] ומאז הוא צירף את חתימתו למכתבי מועצת גדולי התורה. בפועל הוא החל להשתתף לראשונה בישיבת מועצת גדולי התורה רק ב-ה'תשע"ב, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, כדי להביע את תמיכתו הפומבית בדגל התורה, באותה תקופה של הבחירות בשנת תשע"ב התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת בני תורה וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[14]. לאחר הבחירות, הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי מפלגת בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב חיים קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, כאשר עקב הפיצול בעולם הליטאי, הוא גיבה את מהלכיו של רבי אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור (ולא את של רבי שמואל אוירבך). בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[15].

לאחר פטירת הרב שטיינמן עומד בהנהגת מועצת גדולי התורה של דגל התורה לצד נשיא המועצת הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז', ישיבותיה מתקיימות בקביעות בראשותם בבית דגל התורה בבני ברק או בביתו של הרב קניבסקי.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט הוביל הרב קניבסקי את מפלגת דגל התורה להתמודדות עצמאית במספר ערים מרכזיות, כשהוא טורח להשתתף בעצרות בחירות המוניות בערים רבות שבהן הורה על התמודדות עצמאית, עצרות הבחירות שבראשותו הביאו את דגל התורה להישגים חסרי תקדים מאז הקמתה.

הרב קנייבסקי מכהן כנשיא רשתות הכוללים הגדולות עטרת שלמה, יששכר באהליך ועוד. במהלך חורף תשע"ט הנחה את המוסדות לצאת למימון המונים להצלת רשתות הכוללים ואף כתב עבורם מכתבים יוצאי דופן, בשיאה של מגבית גיוס ההמונים המוצלחת של רשת הכוללים יששכר באהליך נסע הרב קניבסקי לתפילה בקבר הרשב"י במירון, לאחר 35 שנים בהן לא ביקר במקום, במטרה להתפלל על התורמים לרשת הכוללים.

מכתב הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין בעניין סגירת המוסדות

כשהתפשטה מגפת הקורונה בישראל ומשרד הבריאות הורה על ריחוק חברתי וסגירת מוסדות החינוך, הורה הרב חיים קניבסקי שיש להשמע להוראות משרד הבריאות אך עם זאת להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים בנימוק ש"תורה מגנא ומצלא", ובעקבות כך הייתה ביקורת רבה בכלי התקשורת, וגם הרב יצחק יוסף אמר ש"אנחנו לא יכולים לסמוך על כל מיני דברי נבואות". ב29 במרץ כשהתפשטה המגפה הורה הרב חיים קניבסקי שבעת הזו יש חובה להתפלל ביחידות ולא במניין, לדבריו "מדובר בפיקוח נפש", כמו כן, פסק שמותר לדווח למשטרה על מוסד או בית כנסת שמפר את הוראות משרד הבריאות, גם במידה והגבאים יצטרכו לשלם קנס גבוה ואף יגיעו למאסר בפועל[16][17][18].

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הרב חיים קניבסקי והרב משה שטרנבוך

משפחתו

הרב חיים קניבסקי עם בנו הרב אברהם ישעיהו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין הרב עזריאל אוירבך.

בנותיו ובניו:


השגות הרמ"ךהשגות הראב"דמגדל עוזהגהות מימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלוידרך אמונה

מחיבוריו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שונה הלכות (ספר)

הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאד וכוללות מילים בודדות בלבד[20]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. יצאו לאור שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים[21].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
  • מדרש נח - ליקוט מגמרא ומדרשים על נח, עם ביאור "תיבת נח", בני ברק תשע"ח.

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן. בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

לקריאה נוספת

  • הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
  • הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' תשע"ו.
  • רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
  • אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
  • רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב ב. הלחמי, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א פותח צהר נרחב לימי עלומיו בישיבת לומז'ה, מוסף שבת קודש יתד נאמן - פסח תש"ע
  2. שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009
  3. וניתן להוסיף שנוהג בענין זה כאביו בעל הקהילות יעקב שבא מבית חסידי ונהג בהרבה דברים כקהילות החסידים
  4. יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, ‏כך הפך הרב קנייבסקי לרב המשפיע בארץ, באתר ‏mako‏‏, ‏27 בפברואר 2019‏
  5. בין חסידיו ישנן מספר פרשנויות לברכת הבו"ה; א. בו"ה בגימטריה שלושה עשר, כנגד י"ג מידות רחמים. ב. בו"ה זהו היפוך אותיות מוהארץ הייתה תהו ובה"ו (בראשית א' ב'), שלא היה לה קיום, והברכה היא שיהיה להיפך - בו"ה, שיהיה קיום לארץ וליושביה. ועוד טעמים נוספים
  6. בהלכות דעות פ"ב ה"ד
  7. אתר ככר השבת
  8. דף ק"ה עמוד א'
  9. אתר דרשו
  10. מרן הגר"ח קניבסקי:"תניח את הפאות לפני האוזניים" באתר JDN
  11. אשכול אודות האיסור ההלכתי בזה בפורום אוצר החכמה
  12. הסיפור המלא מאחרי השטריימל של ר' חיים קניבסקי באתר כל רגע
  13. מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה, פורסם בגליון "משפחה" ערב פסח תשע"ח.
  14. הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', אתר בחדרי חרדים
  15. חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
  16. הרב חיים קניבסקי, ככר השבת
  17. הרב חיים קניבסקי, בחדרי חרדים
  18. הוראת הרב חיים קניבסקי, סרוגים
  19. להלן כרכי הפירוש למסכתות: מעשרות, תשמ"ט; מעשר שני, תשמ"ט; חלה, תש"ן; ערלה, תש"ן; ביכורים, תש"ן; שקלים, תשנ"א; פסחים, תש"ס; ראש השנה, תש"ס, באתר HebrewBooks
  20. דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח
  21. 70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי באתר כיכר השבת.

‏‏

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0