אחשוורוש והמן במשתה אסתר
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רמברנדט |
| תאריך יצירה | 1660 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 73 |
| רוחב | 94 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון פושקין, מוסקבה |
אחשוורוש והמן במשתה אסתר (בהולנדית: Ahasveros en Haman aan het feestmaal van Esther) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר רמברנדט ואן ריין משנת 1660. היצירה נחשבת לאחת היצירות מוכרות ביותר מתקופתו המאוחרת של רמברנדט.
תיאור היצירה
ביצירה מתוארים המלך אחשוורוש והמן במהלך המשתה השני שהכינה עבורם אסתר המלכה, כמסופר במגילת אסתר:
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן: מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְתִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ. וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ, הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה, בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה: מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא, אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן? וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר: אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה; וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.
.
ביצירתו מתאר רמברנדט את רגע בקשת אסתר, ואת תגובתם של אחשוורוש והמן להכרזה. הדמויות מסודרת בקומפוזיציה בצורת פרמידה, כאשר אסתר בימין התמונה מצביעה באצבעה לעבר המן, נתמכת על ידי אחשוורוש המחזיק בימינו את שרביט הזהב, הממוקם בסמוך לה במרכז התמונה. המן מרוחק מהזוג. מבטו של המלך מעיד על כעסו, ואילו המן מבועת מההכרזה. רמברנדט מציג את רשעותו של המן באמצעות הצגתו כאדם חשוך ואפל, בעוד שאסתר ואחשוורוש מוארים.
היסטוריה
ההשראה ליצירה מבוססת על המחזה "אסתר" (Hester) מאת יוהנס סרווטרס (Johannes Serwouters), המבוסס על סיפור המגילה. המחזה הוצג לראשונה בשנת 1659. היצירה הושלמה בשנת 1660 ונמכרה ליאן הינלופן (Jan J. Hinlopen) והיא מוזכרת בספר שירים שפורסם בשנת 1662 על ידי יאן ווס. הינלופן הוריש את רכושו לשתי בנותיו, והיצירה עברה לביתו סרה הינלופן, אשר נפטרה בגיל 89 בלא ילדים. היצירה לא מוזכרת בצוואתה (ככל הנראה מטעמי מס ירושה) ומשערים שעברה לניקולאס גילווינק (Nicolaes Geelvinck). בשנת 1760 היצירה נמכרה במכירה פומבית כיצירה מעזבונו של גילווינק. בשנת 1764 נרכשה היצירה על ידי יקטרינה הגדולה, ככל הנראה באמצעות היזם הגרמני יוהאן ארנסט גוצקווסקי, אשר נקלע לקשיים בעקבות מלחמת שבע השנים ונאלץ למכור את אוספיו ליקטרינה. יקטרינה רכשה מגוצקווסקי 320 יצירות שהפכו לבסיסו של אוסף מוזיאון הארמיטאז'. בשנת 1862 עברה היצירה למוזיאון רומינאצב במוסקבה. מאז 1924 היצירה מוצגת במוזיאון פושקין שבמוסקבה.
קישורים חיצוניים
